ח"כ סופר: לא בכל מחיר

ערב שבת שלום שמסכם כנראה שנת בחירות מלאה ואולי שנה שהגדישה את הסאה.

אם לא יחול שינוי ברגע האחרון, תושבע הממשלה ביום ראשון. לתוצאה הפוליטית אליה ייחלנו, לא נגיע לצערי. לא הוקמה ממשלת ימין בישראל.

הודרנו ברגע האחרון, זו היא אינה סתם הדרה, אלא אמירה. פירוקו של גוש הימין, הוא פירוק לא ראוי. אולי קצת כואב - אבל יש בו, בפירוק הזה דרישה אלינו.

אני צעיר אמנם, אך כמדומני שלא זכורה לי כזו תמימות דעים בקרב ציבור בוחרנו, שקורא לנו לא להיכנס לקואליציה בצורה הזו. קיבלתי את זה בהודעות רבות במהלך השבוע האחרון, קראתי את עמדותיהם של אנשי ציבור, תקשורת, חינוך, רבנים, פעילי שטח ופעילים פוליטיים - תודה לכם, זה מחזק אותנו.

צריך לומר, העדפנו להיות חלק מהקואליציה, אבל לא בכל מחיר. היינו נכנסים לו היינו חשים וסבורים שבקואליציה יתקיים תהליך מינימלי של שותפות. לצערי, זה היה הפוך לחלוטין.

אנחנו אולי סיימנו מסע אחד, אבל דרכנו למסע השני ואנחנו יודעים שהוא לא הולך להיות קל. ממש כמו מסע בצבא, שהוא מגבש ובונה. ישנה משמעות ללכידות, לגיבוי ההדדי ולתמיכה, כשקשה נצטרך לתמוך. יהיו קטעים שנצטרך להגביר את הקצב, אבל אני בעיקר מבקש שנדע יחד ללבן ולנתב את הדרך את המסלול. מותר שבנקודות מסוימות כל אחד ייבחר לו נתיב ומרעול שונה, אבל להישאר על אותה דרך.

נזכור שלתוצאות המסע עשויות להיות השלכות הרות גורל. ועל כן בראש ובראשונה עלינו לעמוד על משמר ארצנו ותורתנו. שמירה על מדינת ישראל נוכח הסכם מדיני. ההבדל בין החלת ריבונות, תכנית המאה או הסכם מדיני עלול לתעתע.

יחד עם חבריי ואתכם, נמשיך לפעול מהכנסת באופן ענייני, חזק ומאתגר ונבטיח את שמירתה של מדינת ישראל בפיתוחו של עולם התורה המחבר בין קודש לחול, בין ספרא לסייפא. עמידה איתנה נוכח האתגרים הביטחוניים בגבולות ומחוצה להם. פיתוח אזורי ההתיישבות כולם ומימוש ריבונותנו - גם בשטחי הנגב והגליל, נוכח ההתפרעות המביכה ונאבק נגד גילויי האדישות בדרום תל אביב.

כתבתי שבמהלך המסע נלבן וננתב לנו דרכים ומשעולים - פרשת השבוע כולה עוסקת בכלכלה יהודית ואני סבור שיש להמשיך ללמוד ולחקור, כיצד ראוי ונכון לנהל את הכלכלה במדינת היהודים במיוחד בימים אלו, שהמדינה חווה משבר כלכלי. אמרתי לא פעם, שאיני אוהב להכניס את התורה לתבניות האקדמיה, אלא הפוך. בעיני, כלכלה חזקה - היא כלכלה חופשית. אך איננו יכולים להתעלם מהציווי הערכי של: "כי ימוך אחיך ומטה ידו והחזקת בו" - איננו יכולים להתעלם מאיסור הריבית וממצוות ההלוואה, צריך לדון מה היא חובת הפרט, מה היא חובת המדינה, אבל כתנועה שמתיימרת לכוון לדבר ה' ותורתו הנפלאה הפסוקים האלו של הפרשה עושים לנו משהו.

אמש יצאתי מלשכתו של חברי השר בצלאל סמוטריץ, זהו המקום לברך אותו על פועלו וברכת ה' ששרתה במעשה ידיו. ביציאתי חלפתי על תמונותיהם של השרים לשעבר, הרב יצחק לוי ושאול יהלום. חשבתי לעצמי, היו כאן עוד מש"קי דת או אולי חינוך שהסתננו למשרד משמעותי שעוסק גם בהנהגת המדינה.

נזכרתי גם, שחבר הכנסת שאול יהלום הוביל את חוק הנגישות, וכסטודנט באוניברסיטה כמה תחושת גאוות יחידה חשתי בכך שנציגי בכנסת הוביל מהלך כל כך ערכי ויהודי.

אז זהו בניין הקודש הוא חשוב, בניין החול הוא חשוב. וחשוב מכל - הוא החיבור בין קודש לחול וזהו תפקידנו ב"ה. שבת שלום.