הממשלה הראשונה של גנץ

במפלגת השמאל עוסקים שוב ושוב בשאלה הגורלית מבחינתם: האם נתניהו יקיים את ההסכם ובעוד שנה וחצי ימסור את ראשות הממשלה לבני גנץ?

ד"ר רון בריימן , כ"ב באייר תש"פ

בני גנץ
בני גנץ
צילום: אלעד מלכה

שורות אלה נכתבות בהנחה שהממשלה המסתמנת כרגע אמנם תקום ב- 4 הימים הקרובים, דבר שעדיין איננו מובטח.

בניגוד למנהגם מימים ימימה, במפלגת השמאל/תקשורת דווקא קושרים כתרים לראשו של בנימין נתניהו בגין עוצמתו, תחכומו והאופן שבו הצליח – שוב – לפרק את יריביו מבית ומחוץ ולהרכיב ממשלה כראות עיניו ולפי צרכיו. האומנם?

בחינה שטחית פחות של תהליך הרכבתה של הממשלה החמישית של בנימין נתניהו (?) מלמדת שממשלתה ה- 35 של מדינת ישראל ראויה יותר לתואר הממשלה הראשונה של בנימין גנץ. הטירון הפוליטי, שנכנס לממשלה החדשה בראש מחלקת טירונים, נראה כמי שעשה בית-ספר לקוסם הוותיק והמנוסה פי כמה ממנו. מן הראוי לבחון את מצבו של גנץ בתחילת המשא ומתן מצד אחד, ועם סיומו מצד שני.

גנץ נכנס למשא ומתן כמי שעמד בראש גוש השמאל ובמצב של תיק"ו מול גוש הימין. על סמך מציאות זו נקבעו שני העקרונות להקמתה של הממשלה החדשה:

ממשלה שוויונית (פריטטית) עם כוח שווה לשני הגושים בממשלה ובקבינט;

ממשלת חילופין (רוטציה), שבה כל אחד מראשי שני הגושים יכהן זמן זהה בראשות הממשלה.

גנץ יוצא מן המשא ומתן כמי שעומד בראש מחצית בלבד של רשימת כחול-לבן ובראש שליש בלבד של גוש השמאל (19 ח"כים). לקואליציה החדשה הוא תורם רק רבע ממספר חברי הכנסת שלה (19 ח"כים מתוך 73). והנה, אף-על-פי-כן, תמורת נדוניה עלובה זאת גנץ קיבל מנתניהו בדיוק אותו תשלום שאותו דרש וקיבל עבור הנדוניה המלאה.

תוצאת המשא ומתן והמחיר ששולם על-ידי הליכוד לא השתנו גם כאשר גוש הימין בממשלה מונה 54 ח"כים ואילו גוש השמאל מונה 19 ח"כים בלבד. הקואליציה כולה מונה כרגע 73 ח"כים. עוד שילם הליכוד: הממשלה הנפוחה מורכבת מהרבה שרים פוטנציאליים ממורמרים בליכוד ועודף שרים על ח"כים בכחול-לבן. במפלגת הטירונים חוגגים: כל ממזר – מלך וכל ח"כ – שר!  

במפלגת השמאל/תקשורת נהוג לדבר על סחטנות מצד החרדים. במפלגת השמאל/תקשורת מעלימים עין מסחטנות השמאל. השמאל סחט ונתניהו נמצא סחיט.

גם חשיבות התיקים שבהם זכו אנשי כחול-לבן היא בלתי מידתית ובלתי סבירה, על-פי המושגים שהכניס לחיינו אהרן ברק. לא זו בלבד שהמנהיגים של מחצית כחול-לבן קיבלו לידיהם את 2 התיקים הבכירים ביותר, ביטחון וחוץ, למרות שמעולם לא תפקדו בתפקיד שר כלשהו, אלא שגם התפקיד החשוב של שר המשפטים הועבר לידיו של עסקן שעלה לגדולה, כאילו המפלגה המתנשאת היא הממונה הבלעדית על הדמוקרטיה ועל שלטון החוק.

במסגרת המחירים הכבדים ששילם "הימין" (54 ח"כים) תמורת ממשלה שוויונית עם אגף המהווה רק כשליש ממנו (19), יש צורך לכלול גם את פירוק גוש "הימין" והותרת הימין האמיתי מחוץ לקואליציה, ההסבר התמוה היה שהדרישות של ימינה היו לפי מפתח שגוי. אבל, העיוות נוצר כאשר נקבע המפתח שלפיו נמסרו כל כך הרבה תפקידי שר לאנשי כחול-לבן, בבחינת כל ח"כ – שר! אם מפתח מוגזם זה ניתן לשמאל, מדוע שלא יינתן לימין?! בקיצור, החטא הקדמון הוא תשלום מחיר מופקע עבור נדוניה עלובה שסופקה על-ידי גנץ. כאמור לעיל, הטירון הפוליטי, שנכנס לממשלה החדשה בראש מחלקת טירונים, נראה כמי שעשה בית-ספר לקוסם הוותיק והמנוסה!

במפלגת השמאל/תקשורת עוסקים שוב ושוב בשאלה הגורלית מבחינתם: האם נתניהו יקיים את ההסכם ובעוד שנה וחצי ימסור את ראשות הממשלה לבני גנץ? השאלה החשובה יותר והספק החמור יותר הם: האם נתניהו יחיל את הריבונות הישראלית על בקעת הירדן, צפון ים המלח והיישובים היהודיים ביהודה ובשומרון? לנוכח הרכב הממשלה שהקים נתניהו, עם השמאל בעמדות הכוח ועם הימין מחוץ לממשלה, נראה שנתניהו הכין את הקרקע לכך שלא יחיל את הריבונות, בתירוצים שונים, בבחינת גנץ לא מאשר, לחצים בינלאומיים עוינים, (צרפת, ירדן) וכו'. תירוצים! 

חשוב לומר באופן הברור ביותר: הימנעות מהחלת הריבונות בחלון ההזדמנויות ההיסטורי החד-פעמי שנוצר במהלך נשיאותו של טראמפ ולקראת סיומה האפשרי פירושה בכייה לדורות!