פרסום ראשון
כך תיראה מערת המכפלה לאחר השיפוץ ההיסטורי

האדריכל חיים קזס שתיכנן את הנגשת המערה חושף בשיחה עם ערוץ 7 כיצד ייראה הפרויקט, "מדובר במבנה היסטורי ורצינו כמה שפחות לגעת".

ניצן קידר - ערוץ 7 , כ"ג באייר תש"פ

הדמיית ההנגשה במערת המכפלה
הדמיית ההנגשה במערת המכפלה
צילום: א. סטודיו בשיתוף קזס אדריכלים

בהמשך להנחיית שר הביטחון נפתלי בנט, היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים פרסמה בימים האחרונים צו הפקעה לטובת פרויקט הנגשת מערת המכפלה, אשר עתיד לכלול בניית מעלית ושביל גישה לאתר ובכך להנגיש אותו.

האדריכל שתכנן את הפרויקט ההיסטורי, חיים קזס, סיפר לערוץ 7 על הליכי התכנון הייחודיים.

"יש לנו למעשה שני מקומות עיקריים: האחד הוא הרחבה הראשית הגדולה שאליה אנחנו רוצים להנגיש ויש את הקומה השנייה שם מתפללים היהודים ברוב השנה. נכון להיום בעלי מוגבלויות לא יכולים להגיע לשני המקומות".

"ברחבה אנחנו עושים שביל הנגשה שממוקם מימין למדרגות שעולות לרחבה הראשית. הוא יהיה שביל טיולי בשיפוע עדין יחסית והוא יוביל לרחבה הראשית. זה כבר הישג גדול עבור האנשים שחפצו להגיע לשם ופשוט לא הצליחו", מוסיף קזס שתכנן את הפרויקט יחד עם שותפו האדריכל שמעון קידר.

"לקומה השנייה יש מדרגות שנבנו במאות השנים האחרונות ואנחנו היינו צריכים להנגיש את הדרך כדי להגיע אליה. זה נעשה באמצעות מעלית וגשר. בקומה השנייה היתה דרך זיזית, מרפסת על סף קריסה ובעבר היתה מחשבה להשתמש בדרך אליה ומשם לבצע את ההנגשה. אנחנו מצאנו שם מספר בעיות: הדרך שם אינה בטיחותית וממש מתפוררת. בנוסף, יש בעיה אם מחליטים להרחיב ולהגדיל את הדרך, יש לייצר קונסטרוקציה שתיתמך בקיר הקיים – ואיננו יודעים אם הוא בכלל מסוגל לשאת את הכובד הזה. עניין שלישי הוא שמדובר במבנה לשימור היסטורי ורצינו כמה שפחות לגעת בו", מוסיף האדריכל.

נושא השימור עמד כערך עליון לעיניהם של קזס וקידר. "הכנסנו יועצי שימור שמכירים את המערה המון שנים. החלטנו שאנחנו עושים את המקסימום כדי לגעת במינימום במבנים הקיימים. היתה דילמה כזו: בתור מתכננים האם עלינו לתכנן משהו שנראה עתיק ומנסה להתחקות אחרי העבר. ברוב המקרים התוצאות אינן טובות כי קשה להתחרות עם אדריכלות שנעשתה לפני בין מאה לשלושת אלפים וחמש מאות שנים".

את העיצוב יצרו האדריכלים מתוך כבוד עמוק לקיים. "אני לא חושב שאפשר לנסות ולחקות עיצוב אדריכלי קודם כדי להתחבר. למרות זאת עשינו ניסיון תכנוני כזה והתוצאה היתה נראית מאוד מסורבלת ויצר הרגשה כאילו הגשר בולע את המערה. לכן חשבנו לעשות את הכל מחומרים קלים – קונסטרוקציה של מתכת ופלדה – כדי שתהיה אווירה מינימליסטית וקלילה שלא תכביד על הקיים. צריך לזכור שמדובר במבנה היסטורי, עם משמעות מאוד גדולה ויש משהו מרהיב באופי הייחודי שלו.

''יצרנו פיר של מעלית שימוקם ברחבה שאחרי עמדת הבידוק, ולצד המבנה של המעלית יצרנו גשר מרחף שיגיע מהמעלית ישירות לפתח הכניסה בקומה השנייה. כך, חוץ מהמקום שבו המעלית עומדת ויש צורך לעשות שם חפירה, לא נגענו בכלום. הגשר מרחף באופן מכוון ולא נשען על המבנה הנוכחי. מבחינת גווני וצבעי המבנה השתמשנו בגוונים רכים שמשתלבים עם האזור והצורה היא מאוד רכה".

התכנון עצמו היה מבחינת חיים קזס משימה שהוא ניגש אליה ביראה. "ניגשנו לתכנון הזה בחיל ורעדה. אתה תמיד שואל את עצמך כשאתה בונה משהו במקום כל כך קדוש עם משמעות היסטורית לדתות שונות, איך לעשות זאת. גם לוח הזמנים היה מאוד צפוף. מאוד קשה ברמה האישית להתחבט על כל דבר, להיות כמה שיותר שקול לגבי כל החלטה ולהזכיר לעצמי להיות פחות פזיז כדי להגיע לתוצאה שתהיה הכי נכונה והכי מכבדת את המקום. אתה צריך לייצר משהו מודרני מצד אחד ומהצד השני שיתן את הנוכחות של המקום ולא יפגע בה".



טוען....

צילום: א. סטודיו בשיתוף קזס אדריכלים