מה נעשה כשיפתחו בתי הכנסת?

קשה כל כך לראות בית כנסת סגור. אנו כבר בשלבים שונים של הקלות וחזרה לשגרה, בשלהי מגיפת הקורונה. העסקים נפתחו, החנויות והקניונים, גם מערכת החינוך עובדת במלואה. מדברים על חזרת המסעדות והחופים…

גם בישיבות  כבר לומדים…. אך בתי הכנסת עדיין סגורים. לפי הפרסום מסוף חודש מרץ של ה"מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה" הפועל בשירות משרד הבריאות, מוקד התחלואה הגבוה ביותר הוא בתי הכנסת והישיבות (כ29% מהנדבקים), יותר משיעור הנדבקים במסעדות ובמרכזי קניות (26%) ובבתי מלון (15%).

חה"כ גפני צעק השבוע על כך שבתי הכנסת לא נפתחים מחדש, ובעת כתיבת שורות אלה, עדיין אין אישור רשמי לפתיחתם, מכיון שבתי הכנסת מוגדרים כ"מוקד תחלואה גבוה": סידורים וחומשים שרבים נוגעים בהם; נישוק ספרי התורה וספרי הקודש; הצפיפות וחוסר היכולת לשמור מרחק; ועוד.

לאורך הדורות, חכמינו מצאו סיבה לצרות השונות שבאו על הציבור. למשל המשנה באבות פ"ה מ"ח: "שִׁבְעָה מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת בָּאִין לָעוֹלָם עַל שִׁבְעָה גוּפֵי עֲבֵרָה: מִקְצָתָן מְעַשְּׂרִין וּמִקְצָתָן אֵינָן מְעַשְּׂרִין, רָעָב שֶׁל בַּצֹּרֶת בָּאָה, מִקְצָתָן רְעֵבִים וּמִקְצָתָן שְׂבֵעִים;  גָּמְרוּ שֶׁלֹּא לְעַשֵּׂר, רָעָב שֶׁל מְהוּמָה וְשֶׁל בַּצֹּרֶת בָּאָה; וְשֶׁלֹּא לִטּוֹל אֶת הַחַלָּה, רָעָב שֶׁל כְּלָיָה בָּאָה; דֶּבֶר בָּא לָעוֹלָם עַל מִיתוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא נִמְסְרוּ לְבֵית דִּין, וְעַל פֵּרוֹת שְׁבִיעִית; חֶרֶב בָּאָה לָעוֹלָם עַל עִנּוּי הַדִּין, וְעַל עִוּוּת הַדִּין, וְעַל הַמּוֹרִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַהֲלָכָה.

אנו חיים בזמן של מגיפה עולמית. מדוע היא באה לעולם? ייתכן שדרשנים שונים יתנו תשובות שונות. 

אני חושב דווקא על  בתי הכנסת. כיהודים מאמינים אני שואל מדוע ולמה גזר הקב"ה שבתי כנסת, דווקא הם, סגורים ומסוגרים. מה הוא מבקש לומר לנו? 

בהיסטוריה של העם היהודי נסגרו בתי הכנסת בתקופות שמד, בזמן השלטון הקומוניסטי, בעת מלחמות, כשהיה גירוש יהודים (אינקוויזיציה) ועוד. גם אז חיפשו את הסיבה הרוחנית לסגירת/החרבת בתי כנסת. 

השולחן ערוך בחלק אורח חיים סימן קכד כותב : "לא ישיח שיחת חולין בשעה ששליח הציבור חוזר התפילה, ואם שח הוא חוטא וגדול עוונו מנשוא וגוערים בו" וכאן  מוסיף ה"משנה ברורה" את הדברים הבאים: "כתב באליה רבה בשם הכלבו: אוי להאנשים שמשיחים בשעת התפילה, כי ראינו כמה בית הכנסת שנחרבו בשביל עוון זה…."

אולי יש מי שמבקש לאותת לנו שיש לנו מה לעשות ולשפר גם בתפילה. אולי כדאי להרהר איך  יתכן שבבית הכנסת יש גם שיחות ובדיחות, סמארטפון שמשמש לא רק כסידור תפילה,  עלוני שבת, פרסומות שלא קשורות  לבית הכנסת ואפילו – הפיכה של  בית הכנסת למועדון קהילתי (קידוש קלאב?) יותר מאשר "כי ביתי בית תפילה"?

איני יודע חשבונות שמיים, אבל ברור לי כי נכון יהיה אם רגע לפני שנשוב לבית הכנסת, נעצור ונחשוב כיצד נייקר אותו בעינינו, איך נשמור עליו כבית תפילה, כמקדש מעט, כמו הלב החי והפועם של כל שכונה ועיר. 

הכותב: הרב ד"ר חנן יצחקי, רב מכללת אפרתה