ריבונות בשיטת השלבים

כדי שהחלת הריבונות לא תתפרש כוויתור על כל מה שלא נכלל בה, מוטב להסתפק בשלב הזה בבקעת הירדן ובפרוזדור רחב המוביל אליה

עמנואל שילה , כ"ז באייר תש"פ

ריבונות בשיטת השלבים     -ערוץ 7
ראשי המועצות ביו"ש במאהל הריבונות
צילום: חזקי ברוך

למרות כל ההסתייגויות, ויש הרבה כאלה, צריך לברך על עצם העובדה שקמה סוף סוף ממשלה בישראל. נכון שבאופן צולע ומקרטע, אבל יצאנו בשעה טובה מהמשבר הפוליטי החמור ביותר בתולדותיה של הדמוקרטיה הישראלית, שבא ביחד עם שסע חברתי הולך ומעמיק בין המחנות השונים.

ההתפתחות הפוליטית החיובית הזאת מתרחשת בד בבד עם דעיכה של מגפת הקורונה, שיש להישמר וגם להתפלל – ועכשיו אפשר בבתי הכנסת – שלא תחזור ותתעורר. במקביל מתרחשת תחילתה של התאוששות המשק וחזרה לשגרה בעוד ועוד תחומי חיים.

הקמת ממשלת נתניהו-גנץ מלווה אמנם בהרבה מאוד אכזבות, שהיחס המזלזל לציונות הדתית ודחיקת מפלגת ימינה החוצה היא רק אחת מתוך רשימה ארוכה שלהן. אבל גם תקוות גדולות מלוות את הקמת הממשלה. תקווה להתמודדות נכונה עם מגיפת הקורונה עד לסיומה, תקווה להתנהלות נכונה שתביא להתאוששות מהנזק הכלכלי, ותקווה לרוח חדשה של פיוס בין פלגים פוליטיים יריבים ובין מגזרים שונים. בציבור החרדי מקווים גם מן הסתם להביא לסיומו את המשבר הפוליטי והמשפטי המתמשך בסוגיית הפטור של תלמידי ישיבות משירות צבאי.

בתחום המשפטי החשוב כל כך צפויה למרבה הצער נסיגה, לאחר שמשרד המשפטים בידי אבי ניסנקורן, שמייד עם כניסתו לתפקיד השמיע הצהרת נאמנות עיוורת לאוליגרכיה המשפטית השולטת בחיינו. גם בוועדה לבחירת שופטים צפוי רוב לסיעת שופטי בג"ץ ושותפיה.

גם ההתיישבות שמעבר לקו הירוק לא צפויה ללקק דבש. אם לא יקרה משהו מפתיע לטובה, החתרנות המשפטית תחת ההתיישבות צפויה להתחדש, בתיאום של משרד המשפטים בראשות ניסנקורן עם משרד הביטחון בהנהגת גבי אשכנזי. אמנם ציפי חוטובלי קיבלה את תיק ההתיישבות, אבל היא צפויה להתחלף תוך זמן קצר דווקא בצחי הנגבי, שכבר מזמן לא מזכיר את הצעיר המתולתל והנמרץ, בנה של חברת לח"י גאולה כהן, שהתבצר עם חבריו הסטודנטים על האנדרטה בימית בניסיון לעצור את הנסיגה מסיני.

התקווה להתיישבות שבכל זאת נשקפת מהממשלה הזאת היא כוונתה המוצהרת להחיל את ריבונות ישראל על יישובי יו"ש. עם הקמת הממשלה החדשה הגיע לכאורה הזמן לממש את הצעד ההיסטורי הזה, אשר כלול בתכנית המאה של נשיא ארה"ב טראמפ.

דונאלד טראמפ, הנשיא הכי ידידותי לישראל שהיה אי פעם בארצות הברית, האיש שהכיר בריבונותנו בגולן והעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים, מגיע במצב קשה לבחירות שיתקיימו בעוד כחצי שנה. ממשל טראמפ שגה ביחסו השאנן למגפת הקורונה, איחר מאוד בנקיטת הצעדים הנדרשים להתגוננות מפניה, ועלול לשלם על כך באובדן השלטון.

השאיפה של המחנה הלאומי בישראל להחיל את ריבונותנו על ההתיישבות או לפחות על חלקה פוגשת את האינטרס הפוליטי של טראמפ להראות הצלחה מדינית על ידי תחילת היישום של תכנית המאה שלו. אלא שלצד המהלך הרצוי של החלת הריבונות כוללת תכנית טראמפ גם הצהרת כוונות להקמת מדינת פלשתינית ברוב אזורי יו"ש, שיישארו מחוץ לשטח הריבוני הישראלי. גם הגבלות על פיתוח ההתיישבות כלולות בתכנית האמריקנית, כמו גם יצירת מציאות של בידוד וסכנת ניוון של כ-15 יישובים המצויים מחוץ לגושי ההתיישבות שאמנם לא יפונו, אבל החיים בהם עלולים להפוך לקשים ביותר.

מכיוון שהחלת ריבונות ישראלית מלאה על כל השטח שבין הירדן לים איננה אפשרית כרגע מסיבות שונות, ההליכה במסלול של החלת ריבונות חלקית צריכה להיעשות בתבונה ותוך מודעות לסכנות הכרוכות בה. יש להיזהר שהחלת ריבונותנו וחיזוק אחיזתנו באזורים מסוימים ביו"ש לא תגרום במקביל נזק חמור ליכולתנו להשיג בעתיד ריבונות גם בשאר האזורים.

בהתיישבות ביו"ש יש חילוקי דעות ביחס לתכנית טראמפ. יש מי שבעיניהם הבידוד שייגזר על חלק מהיישובים, הקפאה הבנייה החלקית ולו לזמן מוגבל, והמסר ההצהרתי לפיו האזורים שמחוץ להתיישבות מיועדים למדינה פלשתינית - כל אלה הם מחיר כבד מדיי שהישג הריבונות אינו מצדיק. ויש מי שסבורים שהחלת הריבונות תבטיח את עתיד ההתיישבות והתפתחותה, וההכרה במדינה פלשתינית תישאר לכל היותר הצהרה שלא תמומש לעולם. למעשה, טענות שני הצדדים יש בהן ממש ולא קל להכריע ביניהם.

אולי הפתרון המעשי הרצוי הוא להסתפק כרגע בהחלת ריבונות על בקעת הירדן ועל מסדרון רחב שמוליך מירושלים אליה וכולל גם יישובים רבים, ביניהם מעלה אדומים. סביב צעד מוגבל מהסוג הזה אפשר יהיה יותר בקלות לגבש הסכמה לאומית. הקואליציה כולה יכולה לתמוך בכך, כולל אולי אפילו אנשי מפלגת העבודה, שממשלות בראשותה הקימו את יישובי בקעת הירדן. יצטרפו לתמיכה מפלגות ימינה וישראל ביתנו מהאופוזיציה, ואולי אפילו חלק ממפלגת יש עתיד. טראמפ יוכל לבוא אל בוחריו האוונגליסטים עם עוד משהו שהוא עשה למען ישראל. החלת הריבונות על בקעת הירדן המורחבת תוסיף לישראל שטח גדול ביותר, שכמות האוכלוסייה הערבית בו היא שולית.

החלת ריבונות על כל היישובים שמלווה בשרטוט מפה מדויקת אכן עלולה לשדר מסר של ויתור על השטח שמחוץ לאזור הריבוני. לעומת זאת, החלת ריבונות רק על בקעת הירדן לא תתפרש אלא כצעד ראשון בלבד, כזה שאינו מסמן היכן יעבור הגבול העתידי של השטח הישראלי הריבוני ואינו מפקיר לגורלם יישובים קטנים ומבודדים שמפת הריבונות שמשרטטים האמריקנים מאיימת על עתידם.

נראה שבמקרה הזה נכון יהיה לנקוט בשיטת "תפסת מועט – תפסת". מצד אחד לנצל את שעת הכושר, שעלולה להיות בלתי חוזרת, כדי להחיל את הריבונות על חלק משמעותי של השטח. מצד שני, לעשות זאת באופן שלא יפגע ביכולתנו להחיל ריבונות בעתיד על השטח שכרגע נותר בחוץ.