רות סוף למילואים

בשקט בשקט, מתחת לרדאר, חלף לו בשבוע שעבר יום ההוקרה לחיילי המילואים. יום ההוקרה, שמצוין בשנים האחרונות סביב ל"ג בעומר, נולד אחרי שנים ארוכות שבהן היחס הציבורי כלפי ציבור משרתי המילואים הלך והתדרדר. השנה, בעקבות אירועי הקורונה, הפיגועים הקשים והשבעת הממשלה, עבר היום כמעט בלי התייחסות.

"מאמצע שנות התשעים ועד אחרי מלחמת לבנון השנייה, המעמד של חיילי המילואים היה בשפל", אומר עמית ברק, פעיל לקידום מעמד חיילי המילואים בארץ ומילואימניק פעיל בעצמו. "תייגו אותם כפראיירים. הציבור לא העריך אותם, הרשויות לא סייעו להם, האקדמיה לא טרחה להעניק עזרה כלשהי. אפילו הצבא עצמו התייחס לחיילי המילואים כדבר מובן מאליו, מתוך מין גישה שעוד מעט השלום יגיע ובכלל לא נצטרך חיילי מילואים. אחרי מלחמת לבנון השנייה חל השינוי, והבינו ששירות מילואים הוא לא ברור מאליו, ואלה שמשרתים ראויים להוקרה מיוחדת".

ברק עוסק במשך שנים בקידום מעמד חיילי המילואים. במסגרת הפעילות שלו, בהתחלה עם תנועת 'אם תרצו' שהיה בין מייסדיה והיום במסגרות אחרות שבהן הוא שותף, יזם וקידם שורה של מהלכים לקידום מעמד המילואימניקים. נקודת הפתיחה הייתה נמוכה במיוחד. "אפילו לא הייתה למשרתי המילואים הגנה מפני פיטורים בגין שירות מילואים ארוך. זה הגיע לרמות האבסורדיות האלה. באקדמיה למשל, אף אחד לא חשב שצריך להתחשב בחיילי מילואים שנאלצו לפספס שיעורים ומבחנים בגלל השירות שלהם. מי שהוביל את השינוי הם חיילי המילואים עצמם, שהקימו ארגונים ודחפו לחוקק חוקים לטובת משרתי המילואים".

הפעילות הנרחבת לטובת חיילי המילואים רשמה שורה ארוכה של הישגים, מהבולטים שבהם - נקודות הזכות באקדמיה וההקלות בארנונה ברשויות המקומיות. "המאבק למתן נקודות זכות באקדמיה היה המאבק הכי קשה. לשכנע את האקדמיה שיש לתת הטבות לחיילים זאת משימה מאוד מורכבת. המוסדות האקדמיים נלחמו בשיניים כדי למנוע את זה".

מה גרם להתנגדות הזאת?

"בלי ללכת סחור סחור, האמת הפשוטה היא שהאקדמיה היא מעוז שמאל, לעיתים קיצוני. מספיק לראות מה קרה השבוע באוניברסיטה העברית לגבי תקיפת החיילים והתגובה הרפה של האוניברסיטה לאירוע, המרצה משנה שעברה שהרעישה את המדינה כשאמרה לחיילת שהיא לא יכולה לצפות שיתייחסו אליה בצורה רגילה כשהיא על מדים, או אותו מרצה ממכללת ספיר שהעיף מהכיתה שלו לפני כמה שנים חייל מילואים שהגיע על מדים".

תא חד"ש, אג'נדה ישנה

לא סתם מזכיר ברק את שלושת האירועים הללו כדוגמאות לתפיסות רדיקליות כנגד צה"ל וחייליו. בכל אחד משלושת המקרים הרגישו החיילים מאוימים, בין מהמרצים בין מסטודנטים אחרים, לרוב ממוצא ערבי. השיא, כאמור, הגיע השבוע, כאשר תא חד"ש באוניברסיטה העברית הוציא סרטון שבו הוא קורא להיאבק בחיילי צה"ל הלומדים באוניברסיטה. ארגוני ימין, בראשם 'לביא' ו'אם תרצו', כבר פתחו במאבק להוצאת תא חד"ש מהאוניברסיטה, אך האוניברסיטה מצידה פרסמה את ההודעה הבאה: "האוניברסיטה העברית מאפשרת חופש ביטוי למגוון דעות והשקפות, ובלבד שאין מדובר בפעילות המהווה עבירה על החוק. בסרטון זה שהופץ ברשתות החברתיות, הוצגו קביעות שקריות כלפי האוניברסיטה - אף סטודנט ערבי לא 'נזרק מהמעונות' כדי ש'חיילים ייהנו בחדריהם', ומעולם לא 'הפך גג האוניברסיטה להיות עמדת צלפים כדי לירות על עיסאוויה וצעיריה', ועוד".

בהמשך ההודעה מתנערת האוניברסיטה מכל אחריות על הסתה בפרסום של תא חד"ש. "ככל שמישהו סבור שיש בסרטון זה או בחלקיו ביטוי להסתה או לעבירה על חוקי המדינה, עליו לפנות לגורמים הרלוונטיים האמונים על אכיפת החוק. הסרטון אינו מייצג את עמדת האוניברסיטה העברית והנהלתה, אלא אך ורק את עמדת תא חד"ש". גינוי או פעולות מעשיות כנגד התא שהסית לפגוע בחיילי צה"ל לא הופיעו בהודעת האוניברסיטה. בצה"ל, ובמיוחד בפרויקט חבצלות (מסלול עתודה ייחודי באמ"ן שחלקו האקדמי מתקיים באוניברסיטה העברית. א"מ) מודעים לאירוע החמור ובודקים אפשרויות לטפל בפרשה. בנוסף, בצה"ל הסבירו לחיילי הפרויקט כיצד להתמודד עם התקפות מעין אלה.

"האירוע הזה מצטרף להודעות פיטורים שקיבלו שני מורים, שי שמש ויוסוף סאווייד, הראשון מורה לאזרחות והשני מורה ממוצא בדואי, שמנהלי בתי הספר שלהם רצו לפטר אותם בגלל שהם היו בצו שמונה בתקופת הקורונה ולא ביצעו את ההוראה מרחוק", אומר ברק. "שניהם משרתים בפיקוד העורף, שמש כן הצליח ללמד חלק מהשיעורים שהיה צריך, אבל המנהלים שלהם חשבו שיהיה לגיטימי לפטר אותם בגלל החיסורים שנבעו משירות למדינה. בשני המקרים הפיטורים בוטלו, אבל זה אירוע שצריך להדליק לכולנו נורה אדומה. המשמעות היא שאם לא נהיה עם היד על הדופק, גורמים שונים יפגעו במילואימניקים", מתריע ברק.

יש לציין שלא בכל האוניברסיטאות המצב זהה. החוק שחוקק בשנת 2018 מקנה למשרתי מילואים ששירתו מעל 14 יום בשנה 2 נקודות זכות אקדמיות. אלא שלא מעט מוסדות הקלו את התנאים, על מנת לעזור ליותר ויותר משרתי מילואים להשיג את ההטבה המדוברת. "הרבה מוסדות הבינו שהדרישה לשרת 14 יום במילואים מקטינה משמעותית את מספר הסטודנטים שזכאים לנקודות הזכות", אומר אלון שוורצר, ראש תחום מדיניות בתנועת 'אם תרצו'. "לסטודנטים יש מגבלה של 21 ימי מילואים בשנה, ומי שמשרתים 14 יום הם רק אלה שהלכו לפעילות מבצעית. מי שהיו באימונים במשך שבועיים למעשה לא זכאים להטבה. מה שעשו לא מעט מוסדות הוא שבמקום לדרוש 14 ימי מילואים בשנה, הם נותנים את האפשרות גם למי ששירת 20 ימי מילואים בשנתיים, וככה יותר סטודנטים פתוחים להטבה".

אין מודעות לזכויות

דוח המעקב של תנועת 'אם תרצו', שקידמה את החוק, מראה שבשנת 2019 מימשו 1,990 סטודנטים את זכאותם להטבה זו, מתוך המוסדות האקדמיים שמסרו את הנתונים. ממוצע ימי המילואים של משרתי המילואים שזכו להטבה עמד על 19.7 - כמעט המקסימום האפשרי.

מניתוח נתוני האוניברסיטאות, אוניברסיטת בן גוריון היא המוסד המוביל במספר הסטודנטים שקיבלו 2 נקודות זכות אקדמיות בשנת הלימודים תשע"ט - 306 סטודנטים קיבלו את ההטבה בשנה זו. אחריה האוניברסיטה העברית עם 216 סטודנטים, אוניברסיטת אריאל עם 214 סטודנטים, אוניברסיטת תל אביב עם 206 סטודנטים, האוניברסיטה הפתוחה עם 179, הטכניון עם 139 סטודנטים, אוניברסיטת בר אילן עם 119 סטודנטים ובאוניברסיטת חיפה 19 בלבד.

"הנתונים הללו מלמדים בעיקר על הבעיה הגדולה שיש בכל הקשור למתן ההטבות למשרתי מילואים. על פי נתוני צה"ל, מחצית ממשרתי המילואים הם סטודנטים, וקרוב לארבעים אחוזים מתוכם משרתים יותר מ־14 ימי מילואים. מדובר בעשרות אלפי סטודנטים, אבל בפועל רק אחוז קטן מנצל את הזכאות", אומר שוורצר.

מה גורם לכך? הרי הדבר הטבעי ביותר מצד הסטודנטים הוא מימוש הזכאות.

"נכון. אלא שיש בעיה קשה של מודעות לזכויות. משרתי המילואים פשוט לא יודעים מה הזכויות שמגיעות להם. מכיוון שלא מדובר במתן אוטומטי של נקודות הזכות, אלא הסטודנטים צריכים לפנות בעצמם - מי שלא מודע פשוט לא מקבל. זה נכון גם להטבות בארנונה, שאושרו לפני שנתיים וכמעט שלא מנוצלות. רוב הציבור כלל לא מודע לקיומן".

לפני כשנתיים התקבלה החלטת ממשלה שמאפשרת לרשויות המקומיות להעניק הנחה עד לשיעור חמישה אחוזים מדמי הארנונה. בשנת 2018, השנה הראשונה לכניסת התקנה, מימשו את ההטבה כ־3,500 משרתי מילואים. ב־2019 חל גידול של 430 אחוזים במימוש ההטבה. העיר המובילה בהטבה היא תל אביב, עם כמעט 7,000 משרתי מילואים שמימשו אותה. אלא שבכל זאת, גם כאן הפער בין הזכאים להנחה לאלה שמקבלים אותה בפועל הוא עצום.

"יש לכך כמה סיבות. הראשונה היא שאין 'כפל מבצעים', מי שזכאי להנחת ארנונה אחרת לא זכאי גם לזו, והוא צריך לבחור מה יותר משתלם לו. בהרבה מקרים ההטבות האחרות עדיפות, ולכן לא מממשים את זאת. אבל הסיבות המרכזיות יותר לחוסר המימוש הן העובדה שלא מעט רשויות מסתירות את ההנחה לחיילי המילואים - אין פרסומים ברחובות, אין הודעות מסודרות לציבור, למעשה מי שלא יודע ממקור אחר שההטבה בכלל קיימת, אין לו סיכוי לשמוע עליה. ובשלב השני, גם אלה שכבר יודעים נתקלים בבעיות רבות מול הרשויות, שלא פעם מערימות קשיים לקבלת ההנחה", אומר שוורצר.