בצלאל סמוטריץ' לערוץ 7: "פועלים להרחיב את קדושת ירושלים על כל הארץ"

ח"כ בצלאל סמוטריץ' הגיע לאירוע יום ירושלים במרכז הרב. "אסור לנו לפחד להעמיד את חזון הפיכת מדינת ישראל והתקדמותה להיותה כסא דוד"

חזקי ברוך - ערוץ 7 , כ"ז באייר תש"פ

שר התחבורה לשעבר ח''כ בצלאל סמוטריץ' (ימינה) השתתף בעצרת לציון יום ירושלים בישיבת מרכז הרב.

הנאום המלא

אנחנו חוגגים היום את התקדמות מהלך הגאולה אל קומת ירושלים.

במעלה הזה שבין יציאת מצרים למתן תורה, בתקופה הזו של הופעת עם ישראל לראשונה על בימת ההיסטוריה, בשלביות - מן הקומה הפיזית אל הקומה הרוחנית - שתלה לנו ההנהגה האלוקית את ההופעה המחודשת של עם ישראל בדורות שלנו באותן שתי קומות - מיום העצמאות אל יום ירושלים.

קומת ירושלים גם היא עדיין שלב באמצע בדרך אל צמח דוד אל שבועות - יומו של דוד המלך.

"אחר ישובו בני ישראל וביקשו את ה אלוקיהם - מלכות שמים, ואת דוד מלכם - מלכות בית דוד,
ופחדו אל ה ואל טובו - זה בית המקדש.

קומת ירושלים אינה כוללת רק את ירושלים של מטה אלא גם את "כיסא דוד". "כל שלא הזכיר ברית ותורה בברכת הארץ ומלכות בית דוד בבונה ירושלים לא יצא ידי חובתו".

זה עוד לא צמח דוד אבל כן כיסא דוד כפי שמאריך הב"ח בסימן קפ"ח בבאור שיטת רש"י במגילה.

לכן השלב הזה חייב לבוא אחרי התיקון הגדול של "השיבה שופטינו", על כל המשתמע מכך.

ולכן בתפילת הבינינו סידרו לנו חז"ל "וישמחו צדיקים בבניין עירך". הצדיקים, שיודעים את ערכה של קומת ירושלים, הם השמחים בה.

לא סתם את יום ירושלים עוד לא חוגגים למרבה הצער בכל בית בישראל.

בית המדרש הזה של רואה האורות, ובתי המדרשות הרבים שיצאו ויוצאים ממנו, הוא הם שמובילים את השמחה בבניין עירך.

והשמחה הזו לא יכולה להישאר רק ביום ירושלים. היא חייבת ללוות אותנו בכל יום ובכל שעה ולהכווין את העשיה שלנו. אסור לנו לפחד מהעמדת החזון בקול ברור להפוך את מדינת ישראל לכיסא דוד, כיסא שיהיה מוכן לצמח דוד ולבית המקדש.

בשנה שעברה הזכרתי כאן את שאיפתנו להשבת משפט התורה על מכונו. הסערה שהדברים עוררו בתקשורת לא הפריעה לי. מה שכן כאב לי אלה חלקים מאיתנו שמבהלו כשאיש ציבור עומד בישיבת מרכז הרב בליל יום ירושלים ומציב את החזון בכל גובהו.

זה התפקיד שלנו, של הציונות הדתית על גווניה.

זו היומרה הלאומית של התנועה הציונית דתית מראשית היווסדה.

ויש מי שחושש מזה, ומבקש להקטין את זה ולא לתת לזה להשפיע.

אני רוצה לדון אותו לכף זכות שהוא פשוט לא מבין את זה, לא חי את עולם המושגים הזה.

לא מספיק לבוא לכאן פעם בשנה ביום ירושלים.... צריך ללמוד כאן. לספוג את החזון שקירות בית המדרש הזה ספוגים בו.

מה שמדינת ישראל צריכה זה לא שרים דתיים סביב שולחן הממשלה אלא שרים שחיים את החזון הזה ומקדמים אותו במדינת ישראל.

ובשביל להעמיד את החזון הזה הציונות הדתית חייבת לשמר את הציבוריות שלה, את האחדות שלה. את הכוח ויכולת ההשפעה שלה. ציבור זה כח ויכולת להשפיע. תנועה חיה, תוססת, מתווכחת ומאוחדת, היא שתוכל להעמיד את החזון הזה ולהופיע אותו במדינת ישראל.

כפי שאנחנו פועלים עם א-ל בקומות הפיזיות של הגאולה כך אנחנו חייבים לפעול איתו בהקמת הקומות הרוחניות של ירושלים וכיסא דוד.

לא כאיזה חזון ערטילאי אלא כתכנית עבודה מעשית.

"באין חזון יפרע עם". אין דרך אחרת לבנות את הציבוריות הציונית דתית ולגבש אותה אם לא סביב דגל וחזון גדולים.

אנחנו חייבים להעמיד הנהגה שחיה את החזון הזה ויש לה את האומץ לשאת אותו.

וכשהחזון הזה יחיה בתוכנו ויחיה את העשייה שלנו נהיה לעם. נהיה גדולים, חזקים, משפיעים ומכוננים את כיסא דוד.

ואז בעז"ה "ועמך כולם צדיקים" כולם יהיו בגדר הצדיקים ששמחים בבניין עירך, בתיקון היכלך ובצמיחת קרן לדוד עבדיך ועריכת נר לדוד בין ישי משיחך במהרה בימינו אמן.