מדענים גילו כיצד המוח תופס צבעים, וייתכן כי תגלית זו תוכל יום אחד לסייע לאנשים שאיבדו את ראייתם.
מדענים בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת טקסס ביוסטון בדקו קופי-מקאק כדי לראות כיצד פועלים התאים המכונים "פסים דקים" באזור מסוים של המוח, כיצד הם מסודרים וכיצד הם תופסים צבעים. "תגלית זו מעניקה את הבסיס הפיזיולוגי הראשון לתפיסת קשת הצבעים המלאה", אמר דניאל פלמן, פרופסור לנוירוביולוגיה ולאנטומיה.
פלמן וצוותו מיפו את השינויים בזרימת הדם לאורך הפסים במוחות הקופים, בשעה שהראו להם סדרות של צבעים שונים. ממצאיהם מדווחים בכתב-העת המדעי "נייצ'ר".
המדענים גילו כי בשעת צפייה בצבעים שונים, השתנו בשיטתיות שיאי זרימת הדם בחלקים מסוימים של הפסים. אזור שבו הגיעה הזרימה לשיא בצבע האדום היה סמוך לאזור שבו הגיעה הזרימה לשיא בצבע הכתום, אחר כך הצהוב וכן הלאה.
"אנחנו מאמינים כי המוח משתמש בקוד מרחבי לכל צבע, ומיקום פעילות השיא במפות הצבעים האלה קובע את הצבע שרואים", נאמר עוד בהודעתו של פלמן.
למרות שהמחקר בוצע בקופים, המדענים סבורים כי המנגנונים במוח האדם פועלים בדרך דומה וכי ניתן יהיה להשתמש במידע זה כדי לפתח מכשירים שיסייעו לעיוורים.
"אתה מקווה תמיד כי הכרת המנגנונים הבסיסיים של צופן מוח ותהליך התפיסה יאפשרו לך באחד הימים לייצר תותב, שיפעיל את המוח בדרך שבה עושה זאת העין", הוסיף פלמן.
מדענים בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת טקסס ביוסטון בדקו קופי-מקאק כדי לראות כיצד פועלים התאים המכונים "פסים דקים" באזור מסוים של המוח, כיצד הם מסודרים וכיצד הם תופסים צבעים. "תגלית זו מעניקה את הבסיס הפיזיולוגי הראשון לתפיסת קשת הצבעים המלאה", אמר דניאל פלמן, פרופסור לנוירוביולוגיה ולאנטומיה.
פלמן וצוותו מיפו את השינויים בזרימת הדם לאורך הפסים במוחות הקופים, בשעה שהראו להם סדרות של צבעים שונים. ממצאיהם מדווחים בכתב-העת המדעי "נייצ'ר".
המדענים גילו כי בשעת צפייה בצבעים שונים, השתנו בשיטתיות שיאי זרימת הדם בחלקים מסוימים של הפסים. אזור שבו הגיעה הזרימה לשיא בצבע האדום היה סמוך לאזור שבו הגיעה הזרימה לשיא בצבע הכתום, אחר כך הצהוב וכן הלאה.
"אנחנו מאמינים כי המוח משתמש בקוד מרחבי לכל צבע, ומיקום פעילות השיא במפות הצבעים האלה קובע את הצבע שרואים", נאמר עוד בהודעתו של פלמן.
למרות שהמחקר בוצע בקופים, המדענים סבורים כי המנגנונים במוח האדם פועלים בדרך דומה וכי ניתן יהיה להשתמש במידע זה כדי לפתח מכשירים שיסייעו לעיוורים.
"אתה מקווה תמיד כי הכרת המנגנונים הבסיסיים של צופן מוח ותהליך התפיסה יאפשרו לך באחד הימים לייצר תותב, שיפעיל את המוח בדרך שבה עושה זאת העין", הוסיף פלמן.