גבי אשכנזי: אנחנו "דור לבנון" וזר לא יבין אותנו

שר החוץ והרמטכ"ל לשעבר פרסם פוסט בקבוצת הפייסבוק ״סיפורים מלבנון״ שבו תיאר את הזכרונות שלו מהלחימה ברצועת הביטחון.

גבי אשכנזי , א' בסיון תש"פ

גבי אשכנזי כרמטכ"ל ב-2007
גבי אשכנזי כרמטכ"ל ב-2007
צילום: משה מילנר, לע"מ

עברו עשרים שנה בדיוק מאז אותו לילה. לילה שבסופו סגרנו את השער – כשכל חיילי צה"ל על אדמת מדינת ישראל.

לילה רועש – ובבוקר שקט מהדהד. לפתע שומעים את הדממה. לראשונה ניתן לשמוע את הציפורים מצייצות לאורך הגבול.

על האדמה המקוללת של לבנון השארתי את טובי מפקדיי, חבריי ופקודיי. עשרים שנה הייתי שם, כמפקד צעיר, וכמפקד בוגר יותר. כמג"ד וכמח"ט גולני, כמפקד 769, מפקד יק״ל וכאלוף פיקוד הצפון.

האדמה הזו ספוגה בדמם של גוני ושל ארז, של חידו ושל קותי, של אמיר, ושל עוד רבים ויקרים. הרשימה ארוכה וכואבת. רבים מדי לא חזרו. רבים מדי שחזרו עם פציעות קשות בגוף, ובנפש. השארנו שם במוצבים, בדרכים ובוואדיות, ומאחורי השיחים והבולדרים, את נעורינו ובחרותנו, את חברינו ואת חלומותינו.

אנחנו "דור לבנון" וזר לא יבין אותנו. זר לא יכיר את השפה או את הריחות המיוחדים. לא יבין את הברית עם צד"ל.

אינספור פעמים חצינו את הגבול. פעמים רבות חזרנו בשורות חסרות. אך כשהבטנו דרומה, אל אורותיה של קריית שמונה, של משגב, של כפר יובל – הרגשנו שכל עם ישראל מאחורינו. עמדנו במשימה. הגנו על יישובי הצפון.

אמנם יצאנו, אבל לבנון לא מאחורינו. השקט עשוי להטעות. גם היום, מאחורי השיח והוואדי עדיין מסתתרת שנאה יוקדת ורצון עיקש לפגוע בנו. ישראל חזקה ועוצמתית היום הרבה יותר, חיזבאללה מורתע וצה"ל ערוך, גם היום, לבצע כל משימה.

18 שנות הלחימה ברצועת הביטחון היו מלחמה ללא שם וללא אות, ואני שמח על הרצון לעשות תיקון מאוחר ולבחון הענקת אות למערכה זו.

משפחות החיילים שנפלו, והחיילים שלחמו, זקוקים להכרה ולהוקרה. גם אנחנו כמדינה זקוקים לזה – גם בחלוף עשרים שנה.

ולכם אחיי היקרים לנשק בני דור לבנון, לכם שמתקשים, ואולי גם לא רוצים לשכוח, שזוכרים את הריחות, את הפחד, את הקרב ואת המחיר – לכם אני רוצה רק לתת חיבוק חזק, לבקש שתמשיכו לספר ולזכור, בכך נשמור על זיכרון חברינו שנפלו ואינם.

ואנחנו המפקדים נפעל להענקת אות למערכה הזאת.

בהצדעה לכולכם.