מסופר שפעם בחור חרדי תפס טרמפ עם מישהו שלא שמר תורה ומצוות.
באמצע הנסיעה הנהג שלא שמר תורה ומצוות התחיל להתלונן לבחור החרדי על כך שהחרדים לא מתגייסים לצבא, ובא בתלונה כלפיו מדוע הוא לא מתגייס לצבא? הבחור החרדי לא השיב לו מיד על שאלתו, ושאל אותו האם הוא מאמין בקב"ה? הנהג שלא שמר תורה ומצוות, טען בוודאי הוא מאמין בקב"ה ואפילו לפעמים הוא הולך לבית הכנסת ובעקרון שומר כשרות.
שאל אותו הבחור החרדי מדוע הוא לא שומר את כל המצוות? השיב הנהג שהוא דתי בלב. הוא מאמין, קיום המצוות הוא בלב. הבחור החרדי חזר ואמר לו שגם הוא מתגייס לצבא בלב.
לא מספיק להיות דתי בלב, צריך קיום תורה ומצוות. עם ישראל נבחר להיות עם ה', ותפקידו (שמות יט, ו-ז): "וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכָּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כָּל־הָאָֽרֶץ: וְאַתֶּ֧ם תִּהְיוּ־לִ֪י מַמְלֶ֥כֶת כֹּהֲנִ֖ים וְג֣וֹי קָד֑וֹשׁ..". ניתוק שמירת תורה ומצוות, יש בה ביטול המשמעות של עם ישראל.
נזכרתי בדברים אלו לאור דברי מספר רבנים [לאחרונה הרב אברהם סתיו] בנוגע להקלה בגיור קטינים שהוריהם לא שומרים תורה ומצוות. לדעתי, אפילו אם נאמר שמבחינה הלכתית יש דעות שמקילות בעניין זה, בכל זאת, אסור לעשות מהלך מוצהר לגייר קטינים שסבירות רבה לא ישמרו תורה ומצוות בעת גדלותם. יש כאן אמירה שאין חשיבות מרובה לשמירת תורה ומצוות, העיקר להיות חלק מעם ישראל. ברור לי שהרבנים שמקילים בגיור קטינים, חשובה להם ביותר שמירת תורה ומצוות, ואין בכוונתם לומר שלא צריך שמירת תורה ומצוות.
אולם, על אף זאת, נראה לי, שהרושם שמתקבל מדבריהם הוא הקלה בעניין שמירת תורה ומצוות, ואולי אפילו שלא צריך שמירת תורה ומצוות. ויש בכך פגיעה גדולה.
לגופו של דבר, לדעתי, קולא זו אינה לגמרי נכונה. מבואר בגמרא במסכת כתובות (יא, ע"א) שאפשר לגייר קטין על דעת בית דין, אבל כשהקטין מגיע לגיל גדלות ביכולתו למחות על גיורו. יש לחקור מה הטעם שגר קטין יכול למחות בגיורו כשמגיע לגיל גדלות? משמע שיש איזה חסרון בגיור, ומשום חסרון זה הגר הקטין יכול למחות.
יש מן האחרונים ["אור שמח", "אגרות משה" ועוד] שטענו שיכול למחות בגיורו כיון שהגיור פועל מצד זכין לאדם שלא בפניו. לכן, אם הוא מוחה בגיורו, הוא מוכיח שהגיור לא לזכותו והגיור בטל. מאידך, יש שטענו ["שרידי אש", "מנחת יצחק" ועוד] שהטעם שיכול למחות אינו משום שהגיור פועל מצד זכות אלא מצד שיש חסרון בקבלת מצוות. כלומר, גר קטין לא יכול לקבל מצוות וגם בית הדין לא יכול לקבל בשבילו את המצוות, לכן צריך קבלת מצוות כשמגיע לגיל גדלות.
בכך שהוא מוחה על גיורו כשמגיע לגיל גדלות יש קבלת מצוות. אי מחאתו נחשב כקבלת מצוות. הדברים מבוססים על דברי התוס' (מסכת סנהדרין סח, ע"ב, ד"ה ד"ה קטן אי וכו').
לדעתי, יש מקום להוכיח שהשו"ע עומד בשיטה שבגיור קטן יש חסרון בקבלת מצוות. זו הסיבה שהשו"ע (יורה דעה רסח, ז-ח) פסק: "עובד כוכבים קטן, אם יש לו אב יכול לגייר אותו. ואם אין לו אב, ובא להתגייר או אמו מביאתו להתגייר, בית דין מגיירין אותו, שזכות הוא לו וזכין לאדם שלא בפניו. בין קטן שגיירו אביו בין שגיירוהו ב"ד, יכול למחות כשיגדל ואין דינו כישראל מומר אלא כעובד כוכבים: בד"א, כשלא נהג מנהג יהדות משהגדיל, אבל נהג מנהג יהדות שהגדיל שוב אינו יכול למחות". לדעתו, כל זמן שהגר הקטין לא נהג מנהג יהדות כשהגיע לגיל גדלות, יש לו יכולת למחות. מנהג יהדות הוא קבלת מצוות. צריך קבלת מצוות בעת הגדלות.
לפי שתי דעות אלו, יש לדון האם יש יכולת לגייר קטין כשידוע שלא יקבל תורה ומצוות בעת הגדלות? הרי מצד החסרון של קבלת מצוות, יש לומר שאי אפשר לגיירו כיון שלעולם יהיה חסרון בגיורו. גם לצד שהגיור צריך להיות לזכותו יש לומר שאם לא יקיים תורה ומצוות בעת הגדלות, אז הגיור לא לזכותו. שתי טענות אלו מצינו בדברי גדולי האחרונים בדור האחרון [הראי"ה קוק זצ"ל, "שרידי אש" ועוד].
לא אכחיש שיש מן האחרונים שהקלו בנקודה זו, והם סברו שיכולת המחאה נובעת מצד החסרון בזכות. אולם, יחד עם זאת, הם סברו שכל עוד שאין מחאה בפועל הגיור לא בטל. ואפילו אם לא ישמור תורה ומצוות בגדלותו, הגיור חל, כיון שעצם היותו יהודי יש בכך זכות ["אחיעזר", "אגרות משה" ועוד].
על אף, שיש אחרונים שהקלו בדבר, לדעתי, אין הדבר פשוט כל כך ולפי הבנתי השו"ע לא נקט כהבנה זו. וכיון שיש כאן ספק גדול ויש רבים מהפוסקים שנקטו שהגיור לא חל, קשה מאוד להקל בדבר כזה. יש כאן ספק הכנסת גוי בקרב ישראל. מדובר בעניינים חמורים ביותר.
על הרבנים להתחשב בכך שיש ציבור גדול שהוא הציבור החרדי, וגם חלק מהציבור הדתי לאומי, שלא מקבל גיורים אלו. אם הרבנים ינקטו עמדה שלא מתקבלת על דעת רבים מהרבנים הרי הם יגרמו עוול גדול לעַם ישראל וגם לגרים. בכך הם יגרמו שיפסלו את כל הגרים שיתגיירו בבתי דין אלו. אפילו אחד שיתגייר לשם שמים, יחששו שהגיור לא היה כהלכה וכיוצ"ב.
אכן, יש בעיה של התבוללות. אך, עלינו לדעת שיש עוד דרכים למעט התבוללות זו. אחת מהן היא למעט את הבאת הגויים מחוץ לארץ. יש שפועלים להביא גוים מחוץ לארץ, עולי ברית המועצות שיש להם סבא יהודי, וכן הדבר ביוצאי אתיופיה שכיום מביאים רבים שהם גוים.
בענייני גיור צריך הסכמה ציבורית, הסכמת רוב גדולי הדור. אי אפשר ללכת על מהלך שנוגד דעתם של רבים מגדולי הדור. יסוד הגיור בנוי על הסכמת עַם ישראל לקבל את הגר.
לפעמים נכון להקל, וצריך להקל, אבל לפעמים נכון להחמיר וכדאי להחמיר.
הכותב הוא חבר ארגון רבני 'דרך אמונה', ר"מ בישיבת כרם דיבנה, ובעל כושר דיינות.