הרב רפי פרץ
הרב רפי פרץצילום: דוברות הכנסת - עדינה ולמן

השבוע מדינת ישראל מציינת 20 שנים לנסיגת צה״ל מלבנון.

אני מכיר טוב את לבנון. הייתי שם עוד במבצע ליטני בשנת 1978, לחמתי שם במלחמת לבנון הראשונה ובקרב סולטן יעקב. במשך שנים חילצתי מלבנון פצועים, פעמים רבות תחת אש כבדה. תלמידיי לחמו שם ויש כאלו שלא שבו - סגן אלון בביאן ז״ל שנהרג באסון המסוקים, סגן אוריאל פרץ ז״ל שנהרג בקרב עם מחבלים בשנת 98׳.

אמנם לא ברצועת הביטחון אך תלמידים נוספים שנהרגו על אדמת לבנון, סמ״ר יהונתן איינהורן והטייס רב-סרן דניאל גומז שנהרגו במלחמת לבנון השנייה. גם חבריי לטייסת נהרגו שם. זו הייתה מלחמה אמיתית של 18 שנים קשות, באדמת לבנון נפלו טובי בנינו, יהי זכרם ברוך.

כל מי שלחם שם צריך לקבל את ההוקרה וההכרה של מדינת ישראל. ולא רק הלוחמים, גם אלו שתמכו והיו שם בשביל הלוחמים, אלו שנתנו מעטפת לוגיסטית ומינהלית, תומכי הלחימה ואנשי המודיעין שהיו שם למען הגנת העם והארץ.

המטרה לשמה נכנסנו ללבנון הייתה לשמור על גבולה הצפוני של ישראל, לשמור על קרית שמונה ומעלות, על בית הלל ומשגב עם. ברבות השנים האויב השתנה אך עמדנו במשימה זו בגבורה, מול כל מי שביקש את רעתנו. על אף הקושי והקורבנות הרבים - מבחינה אסטרטגית השקט בגבול הצפון נשמר. מראות כמו הפיגוע במעלות או חדירות של מחבלים לא היו כאשר צה״ל היה בלבנון.

אבל, יש צדדים שליליים מאותה נסיגה. אל לנו להתכחש אליהם.

הנסיגה לפני 20 שנה פגעה פגיעה אנושה בהרתעה הצה״לית ובמדינת ישראל. ארגון טרור, שבזמנו היה קטן, גרם למדינת ישראל הגדולה לסגת ועוד תחת אש! מה שנאצר או אסד האב לא הצליחו לעשות במלחמת כיפור או ששת הימים, ארגון חיזבאללה הצליח.

הצורה בה מדינת ישראל יצאה משם הייתה מחלישה וגרמה לרוח גבית לפתיחת האינתיפאדה השנייה בשטחי יהודה שומרון וחבל עזה, אותה אינתיפאדה שגרמה למותם של רבים, חיילים ואזרחים כאחד.

יותר מכך, בלבנון העקרון של נסיגה ללא תמורה התקבע. הוא העקרון שהוביל לכניעה לטרור וויתור על חבלי ארץ, ואני הדוגמא לכך - אותי ואת משפחתי גירשו מגוש קטיף, את ביתי ואת מפעל חיי הרסו רק כחמש שנים לאחר הנסיגה. בנסיגה בלבנון נטעו הזרעים הללו.

מעל כל אלו, הנסיגה הפכה את לבנון מבעיה מקומית לסוגייה אסטרטגית. שנאתם של אויבנו מצפון לא פחתה עקב הנסיגה, הרצון להשמידנו לא נעצר ולוּ לרגע אחד. אך האויב, הוא השתנה לגמרי.

מארגון טרור עם כמה אלפי טילים לא מדויקים המגיעים לטווח קצר, אחרי 20 שנה יש לנו את היד הארוכה של טהרן בגבולה הצפוני של ישראל. חיזבאללה הפך להיות שולט בלבנון הלכה למעשה ומחזיק בכ-130,000 טילים המכסים את מרבית מדינת ישראל, כך לפי פרסומים זרים.

בדיוק אותו הדבר קרה ברצועת עזה בעקבות אותה נסיגה. כשצה״ל נמצא בשטח אמנם הסיכון לחיי החיילים גדול יותר אך הפגיעה האסטרטגית במדינת ישראל קטנה יותר. מאיום על קרית שמונה ונהריה לאיום על נתב״ג והרצליה.

לסיום, צה״ל חזק מתמיד ויודע להתמודד עם כל המשימות המורכבות שמונחות לפתחנו.

אני רוצה לומר שוב. ליבי יוצא אל כל משפחות חללי צה״ל שנפלו בלבנון. לאלו שלא חזרו מהקרב ואלו שנפלו בדרך. לפצועים ולחיילים המסורים שהיו שם במשך 18 שנים קשות. איבדתי חברים טובים שם ואני מאמין בכל ליבי שאף חלל לא נפל לשווא.

זו הייתה מלחמה לכל דבר אך למלחמה הזו לא היה אות או שם כמו שאנו רגילים במלחמות ישראל. אני סבור שיש להכיר במלחמה הזו בצורה מלאה וראויה כפי שהיה במלחמות אחרות בעבר, ולתת לאותם לוחמים אמיצים אות וכבוד על מסירותם ושליחותם, ואפעל לכך מתוך כבוד והצדעה לצה״ל, מפקדיו ולוחמיו.