אלן בייקר: החלת חוק לא מונעת מו"מ למסירת שטח

המשפטן הבינלאומי אלן בייקר עושה סדר במונחים סיפוח, ריבונות והחלת החוק: החלת החוק בלבד אינה מניחה את הגולל על אופציית מסירת השטח

שמעון כהן - ערוץ 7 , ד' בסיון תש"פ

אלן בייקר: החלת חוק לא מונעת מו"מ למסירת שטח-ערוץ 7
ד"ר אלן בייקר
דוד הוכברג

סיפוח? ריבונות? החלת החוק הישראלי? מה המינוח הנכון לעתיד הישובים ביהודה ושומרון על פי תכנית טראמפ ומה ההבדל בין המונחים השונים.

משיחה שקיימנו עם השגריר לשעבר והמומחה לדין הבינלאומי, עו"ד אלן בייקר, עולה כי ההבדלים אינם רק סמנטיים או פוליטיים אלא מהותיים מאוד.

לדברי עו"ד בייקר אמנם קיימים הבדלים סמנטיים אך "מבחינה מהותית ההבדלים שונים ומשמעותיים", והוא מסביר: "אם מדברים על סיפוח המשמעות היא נטילת בעלות או ריבונות על טריטוריה שלא הייתה שייכת לך קודם, בדרך כלל ממדינה אחרת. צעד שכזה הוא אסור על פי הדין הבינלאומי". על כך מדגיש ומוסיף בייקר כי "לא משנה מה הנסיבות", וגם אם מדינה הותקפה ונאלצה לצאת למלחמה, הרי שהחוק הבינלאומי אינו מאשר לה לספח אליה חבל ארץ שבו זכתה במלחמה מאחר והוא אינו שייך לה.

לעומת זאת, אומר עו"ד בייקר, "אם רוכשים טריטוריה במסגרת מו"מ והסדר מדיני זה לא סיפוח אלא הסדר טריטוריאלי. מובן הסיפוח הוא מעשה חד צדדי בניגוד לדין הבינלאומי".

"החלת החוק זה מה שעשינו בירושלים ורמת הגולן. המונח סיפוח לא מופיע בחוק רמת הגולן ולא בצווים הממשלתיים שהוצאו ב-67' לגבי מזרח ירושלים. דובר שם על החלת החוק המנהל והשיפוט של מדינת ישראל. החלנו שם את החוק ובהחלת החוק אין את ההחלטיות והסופיות של הסיפוח, כפי שבגין כתב למזכ"ל האו"ם ב-81' יחד עם החלת חוק רמת הגולן שאין בזה כדי למנוע מו"מ טריטוריאלי עם הסורים לכשהסורים ירצו לדבר אתנו".

משמעות הדברים היא שהחלת החוק מאפשרת את המשך המו"מ על מסירתו של השטח ולמעשה כל תכליתו של מהלך החלת החוק הוא קביעת הנוהל שבו המדינה תתנהל מול אזרחיה השוהים בשטח זה. לעומת זאת סיפוח הוא כאמור בעל תוקף משמעותי יותר של שליטה בשטח, אך הוא מנוגד לחוק הבינלאומי מאחר ומדובר בשטח שאינו שייך למדינה המספחת.

באשר למונח החלת ריבונות אומר בייקר כי מדובר באקט שיכול להתבצע באופן הבלתי חוקי של סיפוח, "אבל אפשר גם כתוצאה של הסדר מדיני כמו שרוצה לעשות טראמפ שלא מדבר על סיפוח. תכנית טראמפ כוללת חבילה שבה החלת ריבונות ישראלית בהתנחלויות ובבקעת הירדן וגם מדינה פלשתינית והתניות לפלשתינים כמו ביטול תביעות בבית הדין הבינלאומי ומתן מלגות כלכליות וכו'. אם החבילה הזו מתקבלת זה לא סיפוח אלא הסדר טריטוריאלי ולכן המונח סיפוח לא מופיע שם".

על הטענה לפיה השטחי יהודה ושומרון לא היו חלק ממדינה פלשתינית אלא חלק מהשטח שנועד לעם היהודי, אומר בייקר כי הדברים אינם משמעותיים בדין הבינלאומי מעבר לכך שהם מהווים טיעונים חזקים היסטוריים ומשפטיים המסתמכים על הצהרת בלפור המנדט וסן רמו "אבל הסכמנו בהסכמי אוסלו שנציג את הטיעונים שלנו מול הפלשתינים והם יציגו את הטיעונים שלהם וננהל מו"מ ואופיו של מו"מ הוא פשרה. התחייבנו בהסכמי אוסלו שלא נבצע פעולות חד צדדיות לשינוי מעמד השטח".

ומה באשר להתנהלות הערבית שהקפידה להפר את סעיפי אוסלו? האם אין בכך כדי לפטור את ישראל ממחויבותה להסכם? "הכללים מחייבים אותנו כל עוד ההסכמים קיימים. אף אחד עוד לא מצא לנכון להכריז על הסכמי אוסלו כבטלים, לפחות לא מהצד הישראלי. עם זאת, דבריו האחרונים של אבו מאזן שהוא לא מחויב להסכמים זו עילה לישראל להכריז שאם הוא לא רואה עצמו מחויב יותר ישראל תוכל להשתחרר מכל המחויבויות שלה ולפעול לפי האינטרסים שלה, אבל בפועל עדיין לא עשינו את זה".