אליקים העצני
אליקים העצני פלאש 90

המתנחלים, שבמעמד הצגת תכנית טראמפ בבית הלבן ב-28.1.20 קטעו כמעט כל מילה שנאמרה במטר של מחיאות כפיים, חשבו לתומם שזו השקה טקסית בלבד.

הם לא הבינו את משמעות הופעתו של ראש ממשלת ישראל ליד נשיא ארה"ב כאחד מ"בעלי השמחה" ולא כאורח כבוד גרידא. הם גם לא הפנימו את תוכן נאומו של נתניהו במעמד הזה, בו נתן את הסכמתו לתכנית כולה. שיכורים משמחת הריבונות הם לא העלו על הדעת שראש ממשלתם, בדבריו אלה, הניח את היסוד להקמת מדינה פלסטינית על חורבות מפעלם ויישוביהם. חזקה על רובם, שכלל לא קראו את התכנית כולה, ורק לאחרונה הפנימו את הסכנה הקיומית הטמונה בה.

כתבתי 'תכנית טראמפ', אך ניתן לקרוא לה גם 'תכנית נתניהו', שטביעות אצבעותיו ניכרות בה לכל אורכה. כבר במטוס, בדרכו בחזרה מן הטכס בוושינגטון, התבטא: "הסכם מיטבי למען מדינת ישראל... אנו עובדים על זה 3 שנים ".

עם ישראל, שנחשף לתמונות ולתיאורים הנלהבים והזוהרים של הטכס בוושינגטון, הראה סימנים של אופוריה, בדומה לזו שדבקה בו בימי אוסלו העליזים. גם היום, לאחר שתכנית נתניהו-טראמפ נחשפה בכל מערומיה הפלסטיניים, רבים במחנה הלאומי עדיין מתעקשים לאמץ אותה.

האם זו משיחיות שקר חדשה? האם צועדים ה'ביביסטים' אחרי 'החלילן מבלפור' אל תוך הנהר? איזה מנהיג, איזה עם, המחזיקים בידיהם את כל כולו של נכס נחשק, יתנו לאויב 70% ממנו וישישו וישמחו על 30% עלובים שישאירו בידיהם? רק מתוך אידיאולוגיה מסוגלים אנשים שפויים לעשות מעשה מטורף כזה, ואם אכן תכנית טראמפ כבר הפכה לאידיאולוגיה - האם צומח לנו כאן... שמאל חדש?

יתכן. אבל יש מי שתומכים בתכנית הזאת גם בגלל האשליה שהערבים בשום תנאי לא יבואו לשולחן, למרות שהארוחה העיקרית שמחכה שם – היא בעבורם. הבה וניגש אם כן – הם אומרים – לאכול עכשיו את הפירורים שהשאירו בשבילנו - ולבסוף נאכל את כל היתר. אלא, שטעות בידם.

הטבחים שהכינו את הסעודה הקדימו תרופה למכה. כי כפי שהסביר לנו השגריר האמריקני, ולאחרונה גם שר החוץ פומפיאו – הסכם ההפעלה של 'תכנית ה-100' אינו בין ישראל לערבים, כי אם אך ורק בינינו לבין אמריקה, ולכן לא חשוב מה יאמרו או מה יעשו הערבים. אמריקה תכיר בסיפוח של כ-30% מן השטח על ידינו ובתמורה ישראל תכיר במדינה הפלסטינית שתשלוט על כל היתר - כ-70%- כל במת ההר, וגם על חלקים מירושלים שבהם תכונן את בירת פלסטין.

ישראל גם תעביר לריבונותם חלקים מן הנגב ומנחל עירון, תהרוס ותפנה את המאחזים ותקפיא כל בנייה ופיתוח בהתנחלויות שסומנו כ-"מובלעות", וזאת במשך 4 שנים ("לפחות"!), שבהם ההזמנה לערבים תישאר פתוחה. וגם זאת: רצועת עזה תחובר ליהודה ושומרון, אסון לאומי כשלעצמו.

האם אנחנו מחויבים לכל הזוועות האלה, ואם כן, ממתי?

האמריקנים טוענים שישראל מחויבת, וזאת על סמך הכרזת נתניהו בטכס ההשקה בבית הלבן, היינו מן ה-28.1.20 ואילך. השגריר פרידמן, בנאום במכון של דורי גולד ב- 9.2.20, עשה לנו את השרות ורשם על הקיר מעין 'כתובת בלשצר': המחויבות שלכם – כבר מעכשיו!

הנה דבריו: 

"יש כאן... עסקה בתוך עסקה.. הסכם שאנחנו הגענו אליו עם ישראל...הקפאת התנחלות ל-4 שנים...(ישראל) מסכימה שהתכנית הזאת תשמש כבסיס למו'מ, ואת זאת ראש הממשלה כבר עשה... זה אינו משהו שתיווכנו אותו, זה משהו שקיבלנו כהתחייבות מישראל."

הבה ונבין היטב: אם אומרים 'תיווך', הכוונה היא בין ישראל לערבים ואמריקה באמצע. כאן לא היה תיווך, כי אין צד ערבי. ההתחייבות הישראלית היא במישרין אך ורק מול ארה"ב. זה המסר גם בדבריו אלה של פרידמן:

"ישראל הגישה הצעה מחייבת ליותר מאשר הכפלה של הטריטוריה הפלסטינית ולהקמת מדינה פלסטינית..."

מזכיר המדינה האמריקני פומפיאו נשאל (רשת ב', 13.5.20): "איך תגיב ארה"ב אם ישראל תנקוט בצעד חד-צדדי של סיפוח, בלי ליישם חלקים אחרים בהסכם?"

והשיב: "הצגנו את החזון שלנו לשלום לפני מספר חודשים. גם ראש הממשלה וגם יו''ר הכנסת גנץ קבלו את התכנית ..."

גם נתניהו בעצמו אינו מסתיר כי פעל כאן לגמרי על דעת עצמו. למשל, בדברו על ממשלת האחדות אמר, כי היא - "הזדמנות לקדם שלום וביטחון על בסיס ההבנות שאליהן הגענו עם הנשיא בביקורי האחרון בוושינגטון בחודש ינואר..."

כפי שראינו, אליבא דפרידמן ופומפיאו אנחנו מחויבים למדינה הפלסטינית החל מתאריך נאום ההסכמה של נתניהו, אותו נשא בטכס השקת התכנית ב- 28.1.20. ואכן, מן השטח מדווחים שבהתנחלויות שסומנו בתכנית טראמפ כ'מובלעות', כבר החלה ההקפאה!

אלא, שמשפטנים רבים אינם מקבלים את עמדת האמריקנים, מפני שהודעה של ראש ממשלה על דעת עצמו ללא החלטת כנסת, קבינט או ממשלה אינה מחייבת את מדינת ישראל. אולם החלטה כזאת יכולה להתבטא גם בהתנהגות המדינה, במעשים שלטוניים שהמדינה תעשה בפועל אחרי פרסום ההודעה החד-צדדית של רוה"מ, מעשים של תרגום אותה ההודעה לשפת המעשה. למשל, מעשה של סיפוח מצד ישראל, ולו מזערי וחלקי (כמו החלת ריבונות על גוש עציון בלבד).

סיפוח כזה, גם אם לא יזכיר את תכנית טראמפ, אבל ברקע מאותתת ומהבהבת ההסכמה המילולית שנתניהו נתן בוושינגטון, יתפרש כתחילת ביצוע אותה ההסכמה ע'י המדינה, וממילא כנותן לה תוקף של הסמכה ממלכתית. ובהקשר הזה בל נשכח אף פעם, שבליבה של ההסכמה הזאת שוכנת לה קללת המדינה הפלסטינית.

לאחרונה נודע, שהודעתו הפומבית של נתניהו בדבר תמיכתו בתכנית טראמפ "כבסיס למו'מ" ניתנה עפ'י דרישה מפורשת של האמריקנים. אפשר להבין, מדוע. כי מעתה, ישראל לא תוכל עוד לבצע סיפוחים באורח "חד-צדדי", ללא הסכמה אמריקנית, שאין סיכוי שתינתן ללא התנייה של הכרה במדינה פלסטינית. ובמלים אחרות: נתניהו כבל את ידיה של מדינת ישראל באזיקים אמריקניים. כעת לא נותרה לישראל כל דרך מילוט, אלא אמירה מפורשת בגוף כל החלטת סיפוח, שישראל שוללת כל ריבונות פלסטינית במערב א"י.

רק הודעה ממלכתית מפורשת כזאת, שתבטל את ההסכמה שנתן נתניהו "על בסיס תכנית טראמפ", כלומר על בסיס הפיכת המולדת היהודית למדינה לפלסטינים , רק ביטול מפורש כזה יוכל עוד לשחרר אותנו מן הדיבוק הפלסטיני שדבק בנו מאז נאום בר-אילן של נתניהו.

את כל זה ניתן היה להבין מזמן. דא עקא, שרק פוליטיקאים מעטים קוראים טקסטים, ולהם במיוחד מיועדת רשימה זו, ועמה האזהרה:

סכנה – סיפוח!

סכנה - בכל סיפוח שאינו מסתייג במפורש ממדינה פלסטינית. תג מחיר של חלוקת ארץ ישראל צמוד אליו!

אליקים העצני