סקר של מכון 'מסקר' בחן את עמדותיהם של מצביעי ימינה ואנשי הציונות הדתית בסוגיית המו"מ הקואליציוני שהותיר את 'ימינה' מחוץ לממשלה.
ד"ר עדו ליברמן, יועץ מדעי במכון 'מסקר' מספר על התוצאות, מנתח ומעריך לקראת הבאות.
ד"ר ליברמן, מרצה בחוג לסוציולוגיה באקדמית גליל מערבי, מספר על הסקר, תוצאותיו והתובנות העולות ממנו ומציין כי למעשה מדובר בשני סקרים מקבילים, האחד לכלל הציבור הישראלי היהודי והשני נעשה בציבור הדתי. שני הסקרים שאלו את אותן שאלות.
השאלה הראשונה היא השאלה הסובייקטיבית אודות שביעות הרצון של הנשאל מהישארות ימינה מחוץ לקואליציה. "גם בציבור הכללי וגם בדתי יש אכזבה מסוימת מהישארות ימינה באופוזיציה. מצביעי כחול לבן מאוכזבים יותר מכך. ימינה הייתה מסומנת כשותפה טבעית, בעיקר לאחר שנה של הצבעות גוש הימין והייתה ציפייה טבעית שהם יהיו בקואליציה", אומר ד"ר ליברמן ומציין כי האכזבה בציבור הכללי עומדת על 61% ובציבור הדתי המספר גבוה יותר.
"זו אכזבה שמעידה על ציפייה ומידה של כעס שמתבטא בשאלות הבאות", אומר ליברמן. "שאלנו 'אם היית יועץ של ימינה, האם היית מייעץ להיכנס או לא', והרוב היו מייעצים שלא להיכנס למרות האכזבה". מתשובה זו ניתן להבין כי האכזבה שעולה מהשאלה הראשונה מופנית כלפי ראש הממשלה ולא כלפי 'ימינה', כפי שאכן עולה מהשאלה השלישית מי אשם במצב שנוצר, ימינה או ראש הממשלה?'
"רוב האשמה מוטלת על נתניהו בציבור הכללי ובציבור הדתי יותר בעשרה אחוזים. גם מצביעי הליכוד, שהם עדינים יותר בעניין, מטילים אשמה רבה יותר על נתניהו. 65% בציבור הכללי ו-75% בציבור הדתי. מאשימים את ימינה 7%, והשאר לא יודעים או מחלקים את האשמה חצי חצי בין הצדדים".
לטעמו של ד"ר ליברמן התובנה העולה מניתוח הסקר היא ש"ציבור הימני והדתי מקבל את עצמאותו מחדש, מוכן לחשוב על מפלגת ימינה לא כתת-סעיף של הליכוד, אלא כעל מפלגה בעלת אמירה בפני עצמה שיכולה להיות גם ללא הליכוד". להערכתו "התהליך שראינו בשנים האחרונות שבו ציונות הדתית נטמעת במפלגות גדולות, בעיקר בליכוד, המהלך הזה נעצר".
"אם הרצל אמר 'בבאזל הקמתי את מדינת היהודים', יכול להיות שנתניהו יכול לומר שבהסכם הזה הוא הקים את ימינה מחדש", אומר ליברמן הרואה בסקרים המלמדים על תשעה מנדטים ל'ימינה' עדות יציבה לכוחה המתייצב של המפלגה. "אלו תשעה מנדטים אמתיים. לפעמים בסערת בחירות מקבלים מספר מנדטים משתנה, אבל אחרי שהוקמה ממשלה שעתידה לכהן תקופה של כמה שנים, ניתן לראות את מספר המנדטים האלה כיציב ומעיד על תהליכם סוציולוגיים אמתיים".
עוד מוסיף ליברמן: "ההוצאה מהקואליציה שהם היו כל כך טבעיים לה מחזיר את התחושות של קבוצת מיעוט וזה מאוד מלכד ומחזק, וכעת הדברים תלויים בהתנהלות מנהיגי המפלגה". באשר לחשש שעם חלוף הזמן האופוזיציה תשחק את מעמדה של המפלגה ותביא לירידה במספר המנדטים, אומר ד"ר ליברמן כי במקרה 'ימינה' המציאות שונה ו"ההיסטוריה הוכיחה. שר הביטחון בנט קיבל קרדיט על העשייה אבל לא מספיק", כלומר לכאורה ניתן היה לצפות למספר גבוה הרבה יותר של מנדטים לו הבחינה הייתה תפקוד השרים, אך במקרה הציונות הדתית "הקרדיט בנוי לא על העשייה אלא על התחושה שהמנהיגות רוצה את הציבור, מדברת אליו ומאחדת את המחנה. שני שרים פעלתניים לא הניבו הצלחה במנדטים. לא הביצוע מביא מנדטים אלא הזהות הפוליטית".
באשר להחלטתו של השר הרב רפי פרץ והשאיר את מפלגתו 'הבית היהודי' בתוך הקואליציה, סבור ד"ר ליברמן כי לצעד זה לא תהיה השלכה משמעותית לפוליטיקה הציונית דתית. "לא בטוח שהרב רפי פרץ מייצג את הציונות הדתית. הציבור הציוני דתי לא חושב שהוא בא בשמו והוא כמעט לא רלוונטי לדיון הכלל ציוני דתי אלא למהלכים נקודתיים מאוד. קשה לי לראות את הרב פרץ חוזר לאיחוד כלשהו של הציונות הדתית. אולי ישתלב בליכוד בצורה כלשהי. הישארות ימינה באופוזיציה מאירה באור מסוים את מי שנכנס לקואליציה ומי שלא".