חברי כנסת ישראל הפלסטינים

קורא אני לאנשי התקשורת האמינים וחושפי הפרשיות הנועזים, לא להתעלם או לגמד את חומרת האמירות של חברי הכנסת הערבים כדוגמת אבו שחאדה

אל"ם (מיל') טל בראון , י' בסיון תש"פ

הרשימה המשותפת בכנסת
הרשימה המשותפת בכנסת
צילום: חזקי ברוך

הכנסת ה-23 החלה את פעילותה לאחר שהושבעה ב- 16 במרץ 2020. תוך זמן קצר החלו מספר חברי הכנסת ערבים להתבטא פומבית ולשאת דברים העומדים בסתירה לשבועת חברי הכנסת ולחוקי מדינת ישראל, שנחקקו בדיוק במוסד בו הם יושבים ומכהנים עתה. 

כך לדוגמא, בראיון רדיו מיום שני ה- 1/6 לינון מגל ובן כספית, הסביר חבר הכנסת הרהוט סמי אבו שחאדה, מהרשימה המשותפת- בל"ד, את פתרונו לסכסוך הערבי-יהודי תוך שהוא מוחה נגד "המצור על עזה". כשנשאל אבו שחאדה על ידי ינון מגל מדוע הגיע להפגנה בעודו לובש חולצה ועליה מפת ישראל עם הכיתוב "פלסטין- יפו עזה עם אחד", השיב כי הוא קורא למפה הזו מפת פלסטין ולא מפת ישראל. בהמשך הריאיון הסביר חבר הכנסת כי הפתרון שהוא רואה לסכסוך הוא בהקמת שתי מדינות בין הירדן לים - אחת מדינה פלסטינית והשנייה מדינת כל אזרחיה עם שוויון מוחלט ליהודים ולערבים, אשר לא תיקרא בשם "ישראל". 

בראיון הסביר חבר הכנסת אבו שחאדה כי למעשה אין מקום למדינה "יהודית ודמוקרטית" בגבולות שטחי "פלסטין" המופיעים במפה עליה סיכמו הבריטים והצרפתים. מה עוד שעצם ההגדרה של "מדינה יהודית ודמוקרטית" הינה "פיקציה" ו"אוקסימורון" כלשונו, שחוץ מהמוח היהודי אין למעשה אף מומחה למדע המדינה בעולם שמאמין בצמד המילים הזה. 

הווה ברור כי דבריו של חבר הכנסת אבו שחאדה צורמים לאוזנם של רבים מאזרחיה הנאמנים של מדינת ישראל, כשם שצרמו בעבר אמירותיהם של חברי כנסת ערבים אחרים, שחלקם פרשו מהחיים הפוליטיים וחלקם ממשיך להביע דעות דומות וצורמות לא פחות מעל הבמות השונות, בין אם במליאת הכנסת והוועדות, אמצעי התקשורת השונים וכנסים אלו ואחרים. 

לשון החוק

בכדי לעמוד על חומרתם של הדברים ראוי להכיר ראשית את לשון החוק. על כן אציין בקצרה כמה סעיפים מחוקי המדינה המבהירים כי דברים כשל אבו שחאדה מקומם בפרלמנט ברמאללה, בטהרן או בירדן ולא בירושלים בירת ישראל.

חוק יסוד הכנסת מציין בסעיף 7א(א) מי מנוע מלהשתתף בבחירות לכנסת מלכתחילה: "רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת ולא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת, אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה או במעשיו של האדם, לרבות בהתבטאויותיו, לפי העניין, במפורש או במשתמע, אחד מאלה: (1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; (2) הסתה לגזענות; (3) תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל.

בהמשך, קובע החוק בסעיף 15(א) כי חבר הכנסת יצהיר אמונים בהתאם לנוסח ההצהרה הבא: "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת". סעיף 16 לחוק קובע מה יהיה דינו של חבר כנסת שלא הצהיר אמונים: "קרא יושב ראש הכנסת לחבר הכנסת להצהיר הצהרת אמונים והחבר לא עשה כן, לא ייהנה החבר מזכויותיו של חבר הכנסת כל עוד לא הצהיר". 

ישאלו בוודאי הקוראים מה בדבר חסינותו של כל חבר הכנסת העומדת לו בהבעת דעות עצמאיות, שהרי חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א-1951 קובע בסעיף 1(א) כי: "חבר הכנסת לא יישא באחריות פלילית או אזרחית, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית, בשל הצבעה, או בשל הבעת דעה בעל פה או בכתב, או בשל מעשה שעשה – בכנסת או מחוצה לה – אם היו ההצבעה, הבעת הדעה או המעשה במילוי תפקידו, או למען מילוי תפקידו, כחבר הכנסת"?

המענה לשאלת החסינות בגין התבטאויות כגון אלו של אבו שחאדה מצוי בהמשך הסעיף, הודות לתיקון מס' 29 תשס"ב-2002, בו נכתב מפורשות כך: "למען הסר ספק, מעשה לרבות התבטאות, שאינם אקראיים, של חבר הכנסת שיש בהם אחד מאלה, אין רואים אותם, לעניין סעיף זה, כהבעת דעה או כמעשה הנעשים במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו כחבר הכנסת: (1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי; (4) תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או במעשי טרור נגד מדינת ישראל או נגד יהודים או ערבים בשל היותם יהודים או ערבים, בארץ או בחוץ לארץ.

אבהיר כי בסעיף החוק מפורטים 4 תתי סעיפים בגינם לא יזכה חבר כנסת בחסינות, אולם די בסעיף אחד בלבד מתוכם, בכדי שסעיף החסינות הכתוב בראשית החוק לא יחול עליו. ומן הכלל אל הפרט- חבר הכנסת אבו שחאדה עבר בדבריו, לכאורה ולכל הפחות, על סעיף 1 השולל את קיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. 

עוד אזכיר כי "חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי", המוכר בכינויו- "חוק הלאום", מקבע בעקרונות היסוד שבו ובסעיפיו את מדינת ישראל כמדינת היהודים, על סמליה, סממניה וזיקותיה לארץ ישראל.

אין הפתעות

אינני תמה על דבריו של חבר הכנסת אבו שחאדה, כפי שלא תמהתי בעבר על דבריהם של חברי כנסת ערבים בעיקר, שהתבטאו כנגד אופייה של המדינה ואף הביעו תמיכה במדינות אויב וארגוני הטרור, בין אם באמירות ובין אם במעשים, כדוגמת: השתתפות חברת הכנסת לשעבר חנין זועבי ב"משט המרמרה" לפני עשור, הברחת טלפונים למחבלים הכלואים בישראל בסיועו של חבר הכנסת לשעבר באסל גטאס, ריגול ומסירת ידיעות לחיזבאללה באדיבות חבר הכנסת לשעבר עזמי בשארה, מגע עם חברי ארגוני טרור ומחבלים לאורך השנים וכיוב'.

בכל מיקרה חש אני חובה ללמד דבר או שניים לזכותם של חברי הכנסת הערבים המביעים בגלוי, בכנות ובישירות את דעתם בשפה העברית ובכלי התקשורת הישראלים, ולא רק בשפה הערבית לציבור תומכיהם בכלי התקשורת הערביים והזרים. דבקים הם בעקרונותיהם, פועלים הם ללא לאות, בשיטתיות ובמסירות למען רעיונותיהם ונאמנים הם לדרכם, שנכתבה ונאמרה בצורה ברורה כמעט בכל שפה. קוראים הם במישרין וללא כל חשש או היסוס להחלת ריבונות ערבית – פלסטינית בשטחי ארץ ישראל, באופן שלצערי אינו מאפיין בהכרח את כל חברי הכנסת והמנהיגות היהודית- ציונית דווקא. מנהיגות הבוחרת לעיתים לחמוק מאמירה ברורה הקוראת להחלת ריבונות ישראלית על שטחי בקעת הירדן, יהודה ושומרון, ובמקום זאת בוחרת לגמגם, להתנצל או גרוע מכך- לוותר!  

אך מה לנו אזרחי המדינה הנאמנים כי נלין על נבחרי הציבור, הבוחרים בשיטתיות להתעלם מהדברים הברורים הנשמעים מפי חברי הכנסת הערבים, שאיתם לעיתים שוקלים הם לעשות יד אחת במשאים ומתנים על עתידינו- האזרחים. הרי חלק מנבחרינו מעדיפים לשקול שיקולי בחירות וקואליציות במועדם, שישרתו את מטרותיהם הפוליטיות ויקדמו סדר עדיפות שעיקרו קודם כל "רק לא ביבי" לכאורה, ורק לאחר מכן עיסוק בשמירה על בטחונה, דמותה וצביונה של המדינה כמדינת היהודים בגבולותיה הבטוחים של ארץ ישראל.  

סיכום והמלצות

דבריו של חבר הכנסת אבו שחאדה הינם המשכו של קו ברור, בו דבקים מספר לא מבוטל של חברי כנסת ערבים, הנשמע בקול הולך וגובר בעברית ובערבית מעל במות שונות, מזה שנים רבות.

הדברים הנאמרים על ידי נבחרי ציבור המכהנים כחברי כנסת ישראל מן המניין, עומדים בניגוד לחוק ובסתירה לנדרש מכל חבר כנסת באשר הוא. 

קורא אני לחברי כנסת ישראל, שנשבעו אמונים בירושלים ושירתו את העם ומדינת ישראל בדרכים שונות, לפעול ביושרה מקצועית, באומץ ובנחישות בכדי להוקיע מתוכם את חברי "הפרלמנט הפלסטיני" לכאורה. חברי כנסת הפועלים בגלוי למען החלת ריבונות פלסטינית בארץ ישראל ולמען "חמאסטן"- היא רצועת עזה תחת משטר ארגון הטרור החמאסי, כמו גם למען אחיהם הערבים שבשטחי יהודה ושומרון הדבקים בתכנית השלבים של רב המחבלים ערפאת ובאמנה הפלסטינית, הקוראות לחיסולה של מדינת ישראל במוקדם או במאוחר. 

קורא אני לרשויות האכיפה והשיפוט לפעול כנגד חברי הכנסת הערבים המסיתים והפועלים בניגוד לחוק כנגד המדינה, באותה מידה של נחרצות, תקיפות ונחישות בה פועלים הם בעבירות של הפרת אמונים לכאורה, מצד מנהיגים אחרים שתרמו, עשו ושירתו את המדינה, גם אם נהגה היא כלפיהם לא פעם בכפיות טובה. 

קורא אני לאנשי התקשורת האמינים, הנאורים וחושפי הפרשיות הנועזים, שלא להתעלם או לגמד את חומרת האמירות של חברי הכנסת הערבים כדוגמת אבו שחאדה. אצפה כי אנשי התקשורת האמיצים יתקפו, ירדפו ולא ירפו מחברי כנסת עוכרי ישראל מעין אלו, לא פחות מאשר רודפים הם את ראש הממשלה על עבירות לכאורה שאין להן עדיין הוכחה. 

סלחנות והתעלמות מדברים ואמירות, עלולה להוביל להתעלמות ממעשים ופעולות ממשיות. כזאת למד כבר עם ישראל במרוצת הדורות על בשרו ועל בשר מנהיגיו, במלוא מובן המילה. על כן עולה עתה הצורך לפעול כנגד עוכרי ישראל מבית, הפועלים במודע ובמוצהר כנגד מדינת היהודים, שעה שישנה ממשלת אחדות לאומית רחבה ואף גורמי אופוזיציה לאומית. זוהי שעת כושר להחיל ריבונות המתחילה מבית- הוא בית הנבחרים על יושביו, ומשם לחבלי מולדת אחרים שאת בטחונו ומורשתו של עם ישראל לדורות מבטיחים.