הגימנסיה העברית בירושלים
הגימנסיה העברית בירושליםצילום: Yonatan Sindel/Flash90

למעלה מ-200 הורים של תלמידי הגימנסיה העברית בירושלים השתתפו אמש (שני) במפגש זום עם פרופ׳ איתן כרם, מנהל אגף הילדים בהדסה.

במהלך המפגש העלו ההורים את השאלות המטרידות ומעסיקות אותם בימים אלה של חשש מגל שני שמתחיל במוסדות החינוך בירושלים בכלל ובגימנסיה בפרט.

בראיון לערוץ 7 מספר פרופ' כרם על השיח והשאלות שעלו בו: "פגשתי הורים מאוד מודאגים וחרדים ממצב שלא ציפו לו. זו דאגה משולבת, דאגה לילדים ולבני המשפחה שאיתם יחד עם הדאגה להוריהם המבוגרים. הרבה שאלות על המשמעות של 'חיובי', האם שלילי יכול להפוך לחיובי בהמשך, למה עושים בדיקה נוספת ועוד. הדבר מצביע על צורך אדיר של המערכת שלא להגיד ששולחים עכשיו 1300 ילדים לבידוד וזהו. יש לזה משמעות לילד ולמשפחה. נשאיר ילד בכיתה ז' לבד בבידוד? יש כאן הרבה אספקטים שצריכים להתייחס אליהם כמערכת וכחברה".

פרופ' כרם מדגיש שדבריו אינם ביקורת אלא קריאה לפעולה. "אנחנו רגילים להאשים את הממשלה בכל דבר, אבל זו סיטואציה שלא חווינו בעבר וצריך להתאים את עצמנו לסיטואציה. הקריאה שלי היא למערכת להתייחס לזה".

"ההורים רוצים לדעת יותר על קורונה וילדים, כי ילדים נדבקים פחות וחולים פחות. כל 120 הילדים שנמצאו חיוביים הם בבית. מספר הילדים שאושפזו בכל המגיפה הם בודדים. כולם חזרו הביתה בריאים. מחלתם קלה ועיקר החשש הוא ההדבקה של המבוגרים יותר", אומר פרופ' כרם ומציין כי "אם הדסה לא הייתה נרתמת לדגום את כל הילדים האחרים בגימנסיה הינו חושבים שיש רק עשרה כי המדיניות היא לדגום את מי שיש לו תסמינים. לא היינו יודעים על כל שאר ה-110 כי אין להם תסמינים ואלה ילדים שהיו יכולים להמשיך ולהדביק את המשפחות, החברים וכו', ולכן הקריאה היא לבצע בדיקות ואני שמח ששר הבריאות התיר את הרסן בהיבט הזה".

עוד סיפר פרופ' כרם על השיחה עם ההורים וציין כי למרות החודשים שחלפו בצל הקורונה עדיין נותרו שאלות לא פתורות אצל הורים רבים. "יש שאלות בעיקר על קורונה בילדים. ישנם סיבוכים מאוחרים ששמענו עליהם ועלולים להיות קשים וההורים שאלו עליהם כי ניתן לאתר אותם מוקדם. הורים שאלו כיצד להתמודד עם ילד שנמצא בבידוד. יש לנו אתר של 'גושן' ובו הדרכה להתמודדות כזו. הילדים שבבידוד צריכים לקבל סדר יום קבוע, להחליט מתי קמים, מתי לומדים, מתי אוכלים ומתי הולכים לישון, להגביל שעות מסך וכו'".

מדבריו של פרופ' כרם על הפער בין דרכי ההתנהלות השונות בסוגיית הבדיקות עולה כי אם אכן היחס הוא של עשרה אחוזים בין הנבדקים שמתבררים כחיוביים לבין אותם שלא נבדקו ונושאים את הנגיף, הרי שאם בישראל דובר על כ-17 אלף נדבקים הרי שמספרי האמת הם 170 אלף. על כך אומר פרופ' כרם ומספר כי מחקר שפורסם באוניברסיטת תל אביב הביא למסקנה שלפיה יש בישראל מאתיים אלף נדבקים.

"המשמעות היא שמתוך עשרה רק אחד יגלה תסמינים ומתוך כך רק בודדים יגיעו לאישפוז ומתוכם בודדים יהיו במצב קשה ואותם עלינו לאתר. לכן חשוב להגן על בתי האבות והאוכלוסייה בסיכון. הקורונה כאן כדי להישאר בעתיד הקרוב וצריך ללמוד לחיות עם זה ולא לסגור את המדינה לכמה חודשים. ללמוד לחיות עם מגיפה בעצימות נמוכה".