טעות ושמה השעיית הלחימה בטרור

השעית חוק המאבק בטרור תעלה במחיר דמים, וטוב יעשה שר הביטחון בני גנץ אם יודיע שלאחר בחינה מחודשת החליט לפעול נגד הטרור

מוריס הירש , י"ב בסיון תש"פ

מוריס הירש
מוריס הירש
צילום: ערוץ 20

ההחלטה להשהות את החקיקה באיו"ש, שלמעשה אימצה את חוק המאבק בטרור, היא טעות חמורה שהמחזקת את הטרור. וזאת בעת שצו השעה הינו לחימה עיקשת ובלתי מתפשרת נגד הטרור ונגד תומכי הטרור.

בשנת 2016 התקבל בכנסת חוק המאבק בטרור. החוק החדש סיפק כלים חיוניים ללחימה בטרור. בין היתר, החוק כלל עבירות חדשות והחמרות עונשיות ביחס לעבירות טרור. כך למשל, החוק הוסיף עבירה חדשה, שעניינה עמידה בראש ארגון טרור. במסגרת עבירה זו, קבע החוק עונש של מאסר עולם חובה לאדם שעומד בראש ארגון טרור המבצע עבירת רצח. עוד הוסיף החוק סמכויות חדשות ללחימה הכלכלית נגד הטרור.

בתקופה שרבות מהוראות חוק המאבק בטרור נדונו בכנסת, הייתה לי הזכות להציג את עמדת צה"ל, מתוקף תפקידי כראש התביעה הצבאית באיו"ש. התביעה הצבאית היא היחידה שמעמידה לדין את מרבית המחבלים הפועלים נגד מדינת ישראל ואזרחיה, והיא בעלת מומחיות מיוחדת בתחום. במרבית שנות שירותי בצה"ל עסקתי באופן ישיר בהיבטים שונים הקשורים לטרור.

הדיונים בכנסת ביחס לכל הוראה והוראה של החוק היו מעמיקים ביותר. לאחר שהובן כי החוק אכן מספק יכולות חדשות אך לא יחול באופן ישיר על איו"ש, חברת הכנסת דאז, אורית סטרוק שאלה: האם צה"ל מתכוון לאמץ את החוק שיחוקק גם באיו"ש?

מכיוון שבאותו שלב לא היה ניתן לדעת כיצד יסתיימו הליכי החקיקה, בזמנו נשלחתי חזרה עם תשובה מעורפלת, שלפיה החוק ייבחן לאחר השלמת חקיקתו ואז יוחלט האם יש צורך באימוץ הוראותיו.

ביולי 2018, שנתיים לאחר שהתקבל החוק, נאלצתי לבקר בפומבי את חוסר ההתקדמות בעבודת המטה לאימוץ החוק באיו"ש. צה"ל השיב לביקורת באומרו ש"לאחר חקיקת חוק המאבק בטרור נערכה עבודת מטה בנושא, וממנה עלה כי למרבית ההסדרים הכלולים בחוק מצוי מענה הולם בחקיקה הקיימת ביהודה ושומרון. בנוסף עלה כי נדרשים כמה תיקוני חקיקה נקודתיים, והללו מצויים בשלבים מתקדמים".

באוגוסט 2019 נרצחה רינה שנרב על ידי מחבלים מהחזית העממית. בסמוך לאחר הרצח הוגש כתב אישום נגד המחבלת ח'אלדה ג'ראר, שבו יוחס לה הניהול של החזית העממית בכללותו, בהיותה הגורם הבכיר בארגון שאינו מצוי מאחורי סורג ובריח.

אף על פי כן, מאחר ששנה שלמה לא הספיקה לצה"ל לאמץ "תיקוני חקיקה נקודתיים", אשר שנה קודם לכן נמצאו "בשלבים מתקדמים", המחבלת ג'ראר נהנתה מההפקרות. במקום שתהיה צפויה לעונש מאסר עולם כמצוות חוק המאבק בטרור, היא הואשמה רק בנשיאת משרה בהתאחדות בלתי מותרת, עבירה שהעונש לצידה מוגבל לעשר שנות מאסר.

כאשר ביקרתי בשנית את הגורמים הנוגעים בדבר בדצמבר 2019, צה"ל חזר על שאמר שבעה-עשר חודשים קודם לכן, ולכך הוסיף כי "להערכת צה"ל בעת הקרובה יבוא תיקון החקיקה לכדי סיום".

ואכן, בחלוף שלוש וחצי שנים של עבודות מטה, שהתווספו לשנים רבות של דיונים פנימיים ודיונים בוועדת החוקה, חוק ומשפט כנסת, מפקד כוחות צה"ל באיו"ש חתם בתשעה בפברואר 2020 על הצו המאמץ לתוך הדין באיו"ש חלקים נבחרים, שנבחנו בפינצטה מתוך חוק המאבק בטרור. הצו נכנס לתוקף בתום שלושה חודשים מיום חתימתו, דהיינו בתשעה במאי 2020.

בין יתר, החוק החדש באיו"ש חידד את המובן מאליו בתחום הלחימה בטרור - שכל פעולה, ובכלל זה פעולה בנקאית, שנעשית לצורך תשלום תגמול לאדם בעבור ביצוע מעשה טרור, הינה פעולה אסורה, הוראה שברורה לכל בר-דעת.

מאז הקמתה, הרש"פ משלמת תגמולים למחבלים כלואים ומשוחררים, לרבות רוצחי ישראלים, וזאת בהיקף מצטבר של מיליארדי שקלים. רק בין השנים 2018 – 2019 עלות המדיניות הנפסדת הזאת לרש"פ הייתה למעלה ממיליארד ושלוש מאות מיליון שקל.

על מנת להילחם נגד תשלומים אלה ולקראת כניסת החוק לתוקף, מכון "מבט לתקשורת פלסטינית" פנה אל הבנקים הפועלים ברש"פ, והזהיר אותם כי החוק החדש אוסר עליהם לסייע לרש"פ לתגמל מחבלים וכי עליהם לחדול מסיוע זה. במידה שהבנקים ומנהליהם לא יחדלו מכך, הם יהיו חשופים הן לאכיפה פלילית והן לתביעות אזרחיות.

המכתב הכניס את הרש"פ ואת הבנקים לסחרור. בעוד שהרש"פ היא עבריינית אידיאולוגית, שמתעקשת לתמרץ ולתגמל טרור, הבנקים רק רוצים להגדיל את רווחיהם. לכן הבנקים מיהרו לפנות אל שר האוצר ברש"פ והודיעו שלא ימשיכו לשתף פעולה עם תשלומי דמים. באותו הזמן, חלק מהבנקים אף הודיעו למחבלים שעליהם למשוך את יתרותיהם, לפרוע את חובותיהם לבנקים ולסגור את חשבונותיהם.

באופן זה, הרש"פ כבר לא הייתה יכולה לשלם את תגמולי הטרור והמחבלים לא היו יכולים להתעשר מביצוע מעשי טרור. ניצחון מוחץ בלחימה בטרור!

מערכת הביטחון הייתה צריכה לקפוץ על הזדמנות הזאת ולאכוף באופן אגרסיבי את הוראות החוק, וזאת במטרה להעביר מסר ברור ששום אדם ושום מוסד לא ישלם תגמולים למחבלים רוצחי ישראלים!

במקום הפעולה הנחרצת והמתבקשת, הוחלט לשים בצד את כל השנים שבוזבזו על עבודות המטה ולהשהות את תוקף החוק החדש למשך חודש וחצי, וזאת בשל לחץ מצד הרש"פ המעודדת והמתמרצת את הטרור.

ההשעיה הזאת אינה מעשה שמאפיין מדינה ריבונית חפצת חיים, אשר נלחמת באופן עיקש בטרור למען הצלת חיי אזרחיה. היא תוצאה של ייעוץ כושל לשר בטחון שרק זה עתה התיישב על כיסאו החדש של קומץ של אנשים שדוגלים בגישה מתרפסת.

אבל שלא יהיו אשליות. ההשעיה הזאת תעלה במחיר דמים, וטוב יעשה שר הביטחון בני גנץ, אם יודיע שלאחר בחינה מחודשת, הוא החליט לפעול נגד הטרור והגורמים שמתמרצים ומתגמלים את הטרור.

סגן-אלוף (מיל') עו"ד מוריס הירש הוא ראש המחלקה המשפטית במכון 'מבט לתקשורת פלסטינית'. הוא שירת במשך 19 שנים בפרקליטות הצבאית, ובתפקידו האחרון כיהן כפרקליט איו"ש.