פנחס ולרשטיין
פנחס ולרשטייןצילום: חזקי ברוך

לאחר מפגש ראשי מועצת יש"ע עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, אני מרגיש צורך לפרסם את הבנתי למשמעות החלת החוק והמשפט הישראלי על ישובי יהודה ושומרון.

אין לי מושג למה ארה"ב בחרה בדונלד טראמפ לנשיא ארה"ב. אך ברור לי שמאז ההכרה במדינת ישראל על ידי הנשיא הארי טרומן, לא היה נשיא אמריקאי אוהד ותומך בישראל כמו דונלד טראמפ, אשר הכיר בריבונות ישראל על ירושלים והעביר את השגרירות לבירת ישראל, הכיר בריבונותנו על רמת הגולן ונכון היום להכיר בריבונותנו על יישובי יהודה ושומרון.

הנחת העבודה חייבת להיות שחלון ההזדמנויות על הכרה בריבונותנו בשלב זה, לפני מו"מ, על כלל ההתיישבות ביהודה ושומרון, עלול להיסגר בתוך חודשים בודדים.

החלופה הסבירה היא לחץ בינלאומי כולל סנקציות על ישראל. זו לא שאלה של 0 או 1. זו שאלה קלאסית של תהליכים. הכל או לא כלום מוביל ללא כלום.

תמיד היו בתוכנו מימין שזלזלו בהסכם פשרת אלון מורה בסבסטיה או בפשרת רוג'ייב–אלון מורה, אך מהלך ההסכמים האלה מוכיחים את צדקתם של מתיישבי 'אלון מורה' ואת המהפכה שחוללו בעמנו.

לריבונות יהודית יש קדושה. לא פחות מזה. דוד המלך, בברחו משאול מלך ישראל, אומר "גרשוני מהסתפח בנחלת ה', לאמור לך עבוד אלוהים אחרים".

דוד המלך למרות שהוא בתוך שטח ארץ ישראל אבל חושש לחייו לכן הוא לא בתחום הריבונות ישראל. אזי הוא מגורש מנחלת ה' והוא בבחינת 'עובד אלוהים אחרים'. כך הוא חושב על עצמו.

לפי דעתי עם החלת החוק על ישובי יהודה ושומרון, ולמרות החשש ודרישה למשא ומתן על עתיד יתר שטחי מולדת, אברך בשם ומלכות ברכת שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.