בשבועות האחרונים אני שומע גם בתקשורת וגם אנשים יקרים שפונים אלי ושואלים לגבי עמדתנו כלפי נושא הריבונות ולכן אני רוצה להסביר אותה כאן.
בבסיס העניין ישנן שתי הנחות כוזבות שפוליטיקאים מפיצים. שני ספינים שצריך להפריך. האחד: שחייבים הסכמה של האמריקאים לכל מהלך של ריבונות, והשני: שהריבונות חייבת לכרוך בתוכה הקמת מדינת טרור בלב הארץ והפקרת ישובים "כישובים מבודדים"
גם בהתיישבות יש שני סוגים של אנשים. סוג אחד שאומר נוותר על הריבונות בכלל, והוא טועה כי הריבונות מעבר לנושא העקרוני הערכי הוא סוג של תעודת ביטוח כי על פי תיקון חוק יסוד הגולן יש צורך ב 80 חכים או משאל כדי לוותר על שטח בריבונות ישראלית. כמו כן כמובן יש כאן עניין ערכי ותיקון עוול של שנים כלפי חצי מליון מתיישבים, ומצד שני יש את אלו שבצורה מופקרת לחלוטין לטעמי אומרים שניתן להפקיר ישובים ולהקים מדינת טרור בשביל ריבונות.
לשמחתי שתי העמדות האלה שייכות למיעוט. העמדה שאני מציג מייצגת את הרוב המוחלט של ראשי המועצות, ראשי הרשויות ביו"ש, של רבנים ושל המחנה הלאומי.
אני כופר לחלוטין בהנחה שהחלת ריבונות צריכה להיות כרוכה בהסכמה להקמת מדינת טרור. יותר מכך אני כופר בכך שהחלת הריבונות צריכה להיות תלויה בהסכמתה או באישורה של מדינה כלשהי, גם ארה"ב.
אני רוצה להזכיר שמנחם בגין ואשכול, שהחילו ריבונות בגולן ובירושלים, פעלו בניגוד מוחלט לעמדת ארה"ב. אשכול כמנהיג השמאל החליט שהוא מחיל את הריבונות על ירושלים המשוחררת למרות התנגדות אמריקאית חריפה.
בגין עשה זאת ביום אחד כשרייגן השתולל מזעם ואיים בביטול ההסכם האסטרטגי-ביטחוני בין ארה"ב לישראל. בגין בתגובה ביטל את ההסכם בעצמו והחיל את הריבונות. הוא אמר אז שאנחנו לא רפובליקת בננות ולא מדינת וסאלים. עברו כמה חודשים ללא הסכם הגנה ואז הוא טס לארה"ב והתפייס עם רייגן.
גם אולמרט כשהחליט לפוצץ את הכור בסוריה, נהג באותה דרך. ישנו סיפור שלא התפרסם אבל שמעתי אותו מגורם אמריקאי. הגורם סיפר לי שאולמרט התקשר לנשיא בוש ואמר לו שאנחנו עומדים להפציץ. בוש התנגד ואמר שנעבוד בכלים מדיניים אבל אולמרט אמר שעם כל הכבוד, אלו האינטרסים שלנו והוא זה שמחליט. אותו אדם שהיה בחדר סיפר לי שבוש עצמו אמר לאנשיו שאולמרט איש אמיץ ושהוא מכבד אותו על כך.
לכן בוודאי כשמדובר בטראמפ אוהד ישראל, חצי שנה לפני בחירות, כשכולם יודעים שהבייס שלו אוהב ישראל ותומך בריבונות אפילו יותר מחלק משרי הממשלה שלנו – זו איוולת להגיד שהחלת הריבונות מחייבת את הסכמת ארה"ב.
אין ספק שגם לבגין אשכול ואולמרט היה רצוי לקבל הסכמה אמריקאית, אבל לא להתבלבל בין העיקר והטפל. ההסכמה האמריקאית היא זנב קטן. למעשה לישראל יש את כל הכוח להחיל ריבונות גם ללא הסכמה אמריקאית.
ובטח שהסכמה אמריקאית לא שווה בשום אופן הכרה בהקמת מדינת טרור בלב הארץ ואינה שווה הפרדה בין סוגי ישובים והפיכת ישובים למבודדים מבוצרים ובסכנת קמילה והקפאת בניה.
גם הריבונות לא שווה הכרה במדינת טרור בלב הארץ והפרדת ישובים לגושים, אבל כאמור הסכמה כזו אפילו לא נדרשת. אנחנו מדינה עצמאית!
וזו הקריאה שלי לראש הממשלה כפי שאמרתי לו בערב ההכרזה בבית הלבן, ואני אומר זאת גם לחברים האמריקאים שיודעים שהייתי פעיל לבחירתו של טראמפ שהוא אוהב ישראל: ראש הממשלה שלנו הוא נתניהו ולא טראמפ וגם לא השגריר שאני מאוד מעריך, דיוויד פרידמן.
העם מצפה מנתניהו לתיקון העוול ההיסטורי ולהחיל את הריבונות ולעמוד נגד הקמת מדינת טרור בלב הארץ. חשוב לזכור שאנחנו חצי שנה לפני בחירות בארה"ב. חלק ניכר מהבייס האוונגליסטי של טראמפ לא יבוא להצביע אם טראמפ יתנגד. גם טראמפ כאוהב ישראל יכבד את ההחלטה הישראלית וגם אם הוא לא יקבל אותה הוא לא ייכנס לעימות חזיתי עם ישראל כשהבייס שלו רוקד משמחה על החלת הריבונות. כלומר זו גם איוולת אידאולוגית, גם סכנה ביטחונית והתיישבותית וגם חוסר הבנה של המציאות המדינית מול ארה"ב. כל הסיכומים היו שזה לא מותנה אחד בשני, כך שגם לפי מה שהוצג בבית הלבן אין סיבה שזה לא יקרה.
יש כאן דפוס קבוע. כשהיה אובמה אמרו שזה נשיא עוין ואי אפשר להתעמת אתו וכשיש נשיא אוהד אומרים שהוא אוהד ולכן לא נתעמת אתו.
בחודש הקרוב ניחשף לספינים ואיומים, בדיוק בשביל זה יש לנו צבא, ממשלה ומערכות מודיעיניות ומדיניות.
אנחנו אזרחים של מדינת ישראל שהיא החזקה באזור. אינספור פעמים נחשפנו לאיומים מאז "הצונאמי המדיני" של אהוד ברק ועד האיומים על הכרזת השגרירות העברת השגרירות, העברת השגרירות בפועל, רמת הגולן וכו'. יש לנו צבא חזק ואנחנו מחזקים את ידיו ויש לנו את היושב במרומים.