על פי נתוני משרד הרווחה ניתן לזהות את המשך מגמת העלייה בדיווחים על אלימות במשפחה למוקד 118 של המשרד. על הנתונים שככל הנראה מלמדים על תוצאות המתח סביב משבר הקורונה שוחחנו עם הפסיכולוגית ד"ר ציפי ריין, יועצת זוגית ומנהלת מרכז המשפחה של מכללת אורות.
"הקורונה הכניסה אנשים לתוך הבתים וכך הכניסה הרבה טוב, אבל בחלק מהבתים יצא גם הרבה רע. בבתים שהיה סוג של אלימות האלימות גברה מהנוכחות הצפופה יחד", אומרת ד"ר ריין ומציינת כי מספרים מדויקים אודות העלייה במקרי האלימות בתוך המשפחה, הן של גברים והן של נשים, לא ידועים באמת.
"אנחנו לא באמת יודעים את המספרים. יש הרבה אירועים לא מדווחים. על כל אירוע שמדווח יש הרבה שלא מדווחים. אנשים מתביישים לחתוך את הזוגיות ולומר שהזוגיות שלהם לא הצליחה", היא אומרת ומזכירה את המקרה של מיכל סלה ז"ל כמודל להסתרת המציאות שבבית מפני החברה שבחוץ. מיכל נראתה כלפי חוץ כאישה מצליחה מאוד שהעלתה תמונות של זוגיות מוצלחת, אך בבית פנימה המציאות הייתה הפוכה.
"בתחילת הקורונה כמעט ולא קיבלתי פניות אלי לקליניקה, אבל מאחרי פסח הוצפתי בפניות מאנשים שרוצים לבוא לטיפולים זוגיים". ריין מציינת כי לצד הטיפולים של האירועים המדווחים החברה כולה יכולה להתגייס לעזרה שכן "יש מאפיינים לאלימות במשפחה", ובין המאפיינים הלו ניתן למצוא ניתוק של בן או בת הזוג מהחברה ומהמשפחה, קנאות גדולה ועוד. "זוגיות אמורה להיות מקום בטוח, מקום של טוב, ואם רע אז אין בושה ללכת ולקבל עזרה", אומרת ריין וקובעת כי כיום ישנן דרכים רבות ומגוונות לסייע למי שמגיע לבקש את העזרה.
כשהיא נשאלת אם יש דרך בה יכולה וצריכה המדינה להיערך לגלי הקורונה הצפויים להגיע בהיבט זה של אלימות למשפחה, מציינת ריין את הצורך בהפעלתן של תכניות כוללות למניעת אלימות כזו. לטעמה "כל זוג שמתחתן צריך לקבל 3-4 מפגשים מוזלים אצל מטפל זוגי או משפחתי, כך גם תיפתח דרך לדמות שאפשר להיוועץ בה". עם זאת היא אינה מוצאת פתרון מיידי לבעיות המתרחשות מהיום להיום. את המענה לבעיות שכאלה היא מציעה לחפש בהתנהלות החברתית של כל אחד ואחד מאיתנו. לכולנו היא ממליצה "לפתוח את העיניים ולראות אם מישהו דועך לידינו. זו הנקודה שאנחנו כחברה אחראית, שאכפת לה, יכולה לקחת על עצמנו לעודד אנשים שאנחנו אוהבים לפנות ולקבל עזרה".