סקר חדש בחן את סוגיית המעילות ב-120 חברות ישראליות בתקופת הקורונה. מי שעומד מאחורי הסקר, רואה החשבון שי מדינה, שותף ומנהל מחלקת הביקורת החקירתית בפירמת פאהן קנה ניהול בקרה, מספר על הממצאים והתובנות העולות מהם.
בפתח דבריו מציין מדינה כי הסקר המתקיים מדי שנה בחן את גרף ההונאות והמעילות ביחס לשנים קודמות והגיע למסקנות המלוות משברים כוללים רבים.
"הסקר מסתמך על חקירות ותיקים שאנחנו מכירים וברובם היינו שותפים לחקירה ואנחנו מכירים את האירוע, איך עלו עליו, מה משמעות הנזק וכו'", אומר מדינה ומציין כי מתבצעות השוואת תוצאות ברמה הבינלאומית עם ארגון בוחני המעילות העולמית. "אנחנו רוצים לראות איפה אנחנו מול המגמות העולמיות ומול עצמנו בשנים קודמות. הנתונים משפיעים על בחינת סוג המעילות ולבחון איך להימנע ואיזה דגשים יש לשים".
על המסקנות העולות מהבדיקה הוא מספר: "במחצית הראשונה של 2020 אני רואה את כמות הפניות אלינו ואת כמות האירועים שאנחנו מודעים אליהם ושומעים עליהם ובהשוואה לשנה קודמת זה בערך פי שלוש. בדקתי גם שנים קודמות וראיתי משהו שחוזר על עצמו. בתקופת משבר משמעותי יש כמות גדולה של עליה בכמות ההנאות".
מדינה מזכיר כמה דוגמאות מהעבר: "ב-2008 היה משבר עולמי גדול וב-2009 נחשפה ההונאה של מיידוף. כך בשנת 2000 ומשבר תחילת המילניום נחשפו הונאות ענק בחברות אמריקאיות. זה לא שבתקופות משבר יש יותר מעילות, אלא שבתקופת משבר נחשפות יותר מעילות ממספר סיבות. כשחסר כסף מחפשים איפה הכסף דולף ואז גם מוצאים. לא אחת מדובר בדליפות כספים שהתרחשו במשך הרבה שנים וכל עוד העסק פרח וכסף זרם לא עצרו את הסכר הזה".
"סיבה נוספת, לא פחות חשובה, היא שכמות הסכסוכים העסקיים גדולה מאוד בתקופת משבר. שותפים מתחילים להסתכסך ולבדוק אחד את השני. יש הרבה מקרים של שותפים עסקיים שפעלו יחד כשהעסקים פרחו אבל בתקופת משבר יש שותף אקטיבי ושותף פסיבי שרוצה לבדוק מה קורה לכסף שהוא מזרים במשך כל השנים ובמלחמה כמו במלחמה, כל הבדיקות האפשריות מבוצעות".
עוד מספר מדינה על סיבות לחשיפת מעילות בתקופה זו: "בארגונים גדולים נהוג להוציא בתקופת משבר עובדים לחופשה רציפה של שבוע או שבועיים, ובתקופה הזו הם לא יכולים לבצע כל פעילות בארגון, כך שלמעשה בתקופת המשבר אין מי שמתפעל את המעילה, שהיא אירוע מתמשך ושיטתי שמצריך אקט של טשטוש וכיסוי של הכספים החסרים בתנועות יומן פיקטיביות וכו', וכשהתנועות האלה לא מתבצעות מתגלה אי התאמה ומעילות והונאות נחשפות כאשר כסף שאמור היה להגיע ולא הגיע וכו'".
על תגובת המנהלים בארגונים השונים לחשיפת מעילה תחתיהם, הוא מספר: "זה מתחיל בבקשת הסבר. רוב המעסיקים לא מאמינים שהעובדים שלהם מועלים והם מבקשים הסבר כי אולי יש טעות, אבל די מהר אפשר להבין אם זו טעות בתום לב או לא. ברוב המקרים יש הודאה בסוף היום. המועל, אם הוא לא קרימינל עם ניסיון בתחום המעילות, הוא יישבר ויודה".
"יחד עם זאת יש את המועלים הסדרתיים. אנחנו עדים לתופעות האלה כבר שנים. מדובר בכאלה שמעלו במקום אחד ולאחר הסדר עם המעסיק עברו למקום הבא. אותם קל מאוד לאתר עוד בשלב הקבלה לעבודה, אבל עם אלה שכבר התקבלו לעבודה קשה להתמודד כי הם יודעים לשכפל שיטות עבודה".
מדינה מספר על מקרה בו "מועל ומעולת התחילו בביצוע המעילה חודש או חודשיים אחרי תחילת הכניסה לעבודה ובאופן שיטתי. זה מפתיע, כי בדרך כלל זה לא קורה מהר כל כך כי מחכים ללמוד את הסדקים במקום העבודה. בחקירה התברר שהם ביצעו את אותה מעילה במקומות עבודה קודמים".
"הרוב המכריע של המועלים הם לא סדרתיים אלא כאלה שנקרתה להם הזדמנות בשעה של קושי כלכלי והם עשו את זה. ארגונים צריכים לשקול היטב את מי הם מקבלים לעבודה ואיך הם מקבלים לעבודה. יש נהלים מוגדרים שמצמצמים את הסיכון לחשיפה למעילות".
עוד מציין מדינה כי בשנים האחרונות כ-70 אחוזים ממקרי ההונאות והמעילות מתבצעים על ידי גורמים בכירים בארגונים, וזאת בשונה מהמתרחש בעולם, שם דווקא הזוטרים יותר הם המועלים יותר, ויש לכך הסבר: "למה קיים ההבדל הזה בינינו לבין העולם? במעילה של גורמים בכירים ההיקפים גדולים בהרבה ומצדיקים נקיטת הליכים משפטיים ותלונה במשטרה במקביל לפתיחת הליך אזרחי, כי יש מאיפה להביא את הכסף. בדרג זוטר לא תמיד מוצדקת פתיחה במהלכים כאלה שהעלויות שלהם גבוהות. בצפון אמריקה ומערב אירופה חלק מה-DNA של החברות הוא שכאשר יש מעילה מגישים תלונה במשטרה מיידית. בארץ שוקלים האם אני יכול להיפרע מהמועל או לא".