בימים אלו עסוקים עשרות אלפי מחנכים באתגר הגדול של התקופה: לימוד בתנאי אס"ק (אווירת סוף קורס).
אחרי שהבחינות כבר נאספו ועוד מעט הספרים יחזרו, ימצאו את עצמם התלמידים והמחנכים למול הדילמה שכל כך מוכרת לכל מחנך ומחנכת בימים האחרונים של השנה:
איך אפשר בכל זאת לתפוס את לב התלמידים שכבר יודעים שהציונים מאחוריהם וכרגע אין להם שום אינטרס להקשיב למחנך אלא אך ורק אם הוא יעניין ויסקרן אותם בכוח דיבורו והרטוריקה שלו.
*
זכור לי במיוחד מתקופת התיכון איך המחנך שלנו הגיע בשלושת הימים האחרונים של השנה לכיתה ואמר לנו: עזבו "אתכם מורה תלמיד, בואו נדבר כמו אנשים מבוגרים, אני רוצה ברשותכם לשתף אתכם במה שעובר עליי כיום בחיים".
ואז הוא פתח והתחיל לספר לנו שכמו שאנחנו יודעים הוא רווק וממש רוצה להתחתן ובתקופה האחרונה היה לו קשר רציני ביותר שהסתיים לפני שבוע ובטח הבחנו בכל מיני סימנים כמו העיניים האדומות שלו והמבט המזוגג ואם יורשה לו אז שנדע שהוא מרגיש מפורק ואין לו כוח לכלום ואולי זה בכלל לא נכון ואתי מה שהוא עושה, לטשטש כך את הגבולות בין מורה לתלמיד אבל כרגע הוא במקום בחיים שהדבר האחרון שמעניין אותו אלו הגבולות הללו וכל מה שחשוב לו עכשיו זו המחשבה שהוא צריך לאסוף את עצמו או את מה שנשאר ממנו כי הוא התפרק לחתיכות והלוואי שיש לנו כמה מילים טובות וחזקות לומר לו כי כרגע הוא חייב אותם כמו אוויר לנשימה
*
היינו בהלם מהפתיחות שלו והרגשנו שנפל עלינו כרגע פטיש של שמונה טון ולא ידעו בהתחלה איך לאכול אותו או את המקרה שהוא נקלע אליו ושיתף אותנו אודותיו ואז אחד מהחבר'ה אמר לו שהוא חושב שהוא חתיכת גבר אם הוא מוכן ויכול ככה לחשוף את עצמו ואז תלמיד אחר קם ואמר שגם הוא בדיוק מתאושש ממשבר מטורף שקרה לו בבית והוא יודע על מה הוא מדבר ולפני שהוא סיים הרים את היד תלמיד שלישי שאמר לו שאנחנו כל כך מעריכים אותו בתוך מחנך ושידע שאנחנו כולנו מאחוריו ויהיה בסדר זה רק גל שמאיים לנפץ אותו אבל בסוף הוא יודע שהוא יתאושש מזה
*
בפעם הראשונה אי פעם ראינו את המחנך שלנו מזיל דמעה ואומר לכיתה שהצלחנו לרגש אותו ואז צלצל הפעמון לסוף השיעור אבל בפעם הראשונה בחיים שלי ראיתי איך שכל הכיתה העדיפה להישאר בכיתה ולא לצאת החוצה להפסקה וככה נשארנו שם עוד שני שיעורים רצוף ובסוף שכבר הלכנו הבנו שכרגע היינו עדים לדבר ענק שהתחולל כאן: שיעור אמיתי לחיים מפי המחנך שלנו שהראה לנו שהוא קודם כל בן אדם וכולנו ידענו שאת השיעור הזה אנחנו לא נשכח בחיים
*
ומאז השיעור הזה שהולך ומלווה אותי גם בתור מחנך אני יודע שאין כמו הימים האחרונים של השנה בשביל להסיר מחיצות וללמוד ביחד עם התלמידים שלך על הדברים הכי מסקרנים ותכלסים שיש בחיים ושבמשך השנה אין לנו באמת זמן להתעסק איתם ועכשיו, דווקא עכשיו, בגרביץ' טיים, זה הזמן המסוגל ביותר בכדי לחשוף אותם לתלמידים ואם גם נשקיע בהם יש סיכוי גדול שהם ייהפכו לשיעור שלא מן העולם הזה
שיעור שהתלמידים ייזכרו לעוד הרבה מאוד שנים.