אסתי ברנדס, ששירתה כלוחמת במשמר הגבול, פנתה לארבע הבנות שעתרו לבג"ץ לפני כשלושה שבועות בדרישה לפתוח גם לנשים את יום הסיירות, ימי הגיבוש ליחידות לוחמת העילית.
"כששמעתי על ארבע מתגייסות שעתרו לבג"ץ במטרה לפתוח את כל חטיבות צה"ל לנשים, כולל גולני, דובדבן, צנחנים ואפילו שייטת - אני קפצתי", אמרה.
"תרשו לי לפנות אליכן בנות, אתן לא יודעות מה אתן מבקשות. עם כל היופי שבוואסח הנחשק וברצון להיות שוות פיזית לגברים, אנחנו פשוט לא", הוסיפה.
"את סוחבת על עצמיך אפוד, קסדה, נשק ועדיין צריכה לרוץ ביחד איתם. שעות על גבי שעות של עמידה במקום, של שמירות, בוקר, צהריים, לילה אז את פשוט נושכת שפתיים וממשיכה", אמרה.
לדבריה, "בתור לוחמת את חווה שתי מלחמות: את המלחמה הביטחונית היום יומית והמלחמה על המקום שלך בתור אישה".
"למלש"ביות שפנו לבג"ץ אני אומרת, אתן מבקשות דבר שהוא לא אפשרי ולא חכם", אמרה. "אנחנו עושות תפקידים במערכי הלחימה השונים, קרקל, מג"ב תותחנים, או כל חיל כזה או אחר. אלה תפקידים שנבחנו והוכשרו במיוחד בשבילינו הנשים, על מנת שנוכל לתרום לצד הלוחמים בצורה נכונה לנו ולצבא.
"החליטו שזה נכון לשלב נשים ושיש להן תפקיד במערך, ובתור לוחמת הרבה פעמים היו צריכים את העזרה שלי, אבל לבוא בתור מלש"בית, שחיה בבית וסבבה לה, ומתמודדת עם בגרויות, לבוא ולהגיד 'כן, תפתחו את שייטת, אנחנו יכולות לעשות הכל', בלי באמת להבין מה זה אומר", ציינה.
עוד אמרה ברנדס, "תעשו קודם טירונות של לוחמות, תנסו קודם להתמודד עם דברים בשטח, שראיתי בנות מתפרקות ורוב הבנות לא שורדות - לא את הטירונות ולא את השטח. זאת פשוט התעלמות מעובדות, מהפיזיולוגיה שלנו בתור בני אדם".