כמה שאלות פשוטות, ונא לענות אינסטנקטיבית, לפני בדיקה בגוגל.
מאיזו מדינה כבשנו את יהודה, שומרון וחבל עזה? האם הייתה אי פעם מדינה בשם פלשתין? היכן? ומה היו גבולותיה?
מי קיבל את החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל? ומי לא קיבל? מי תקף את המדינה שהאו"ם אישר את הקמתה? ומי עזר למותקפים? מתי הגיעו הערבים לארץ ישראל? ולמה?
מי קבע את גבולות ישראל לאחר מלחמת השחרור? האומנם החוק הבינלאומי ראה בה את מדינת היהודים, עפ"י הצהרת בלפור, ועידת סן רמו ומשפט ההיסטוריה והצדק?
למה אין קהילות יהודיות בארצות ערב, ויש ערביות בישראל? מה קרה לישובים יהודיים שנכבשו ע"י ערבים? ולמה לא קמה מדינת פלשתין ביש"ע? למה יהודים עלו לאורך השנים לארץ השוממה שפורחת היום?
למה יהודים הקימו ישובים באזורים שוממים מיהודים? יחיעם,יד מרדכי? מה ההיגיון של החוששים מהדמוגרפיה הערבית, להביא לארץ "מבקשי עבודה" מסודן, ולדרוש "איחוד משפחות" של ערבים דווקא בישראל?
שאלת "הסיפוח" הנדונה בימים אלו, היא בעצם שאלה אחרת. למה לא להחיל את החוק הישראלי על חבלי המולדת שהם בשליטת מדינת ישראל. והתשובה נובעת מהמענה על השאלות שניצבות בראש המאמר הזה. תשובה שבסיסה הוא מסמך היסוד של האמור בתורה. מסמך שמוכר בעולם כולו. ברור שביריעה הקצרה של המאמר לא נוכל לענות על השאלות. אולם ניתן לסמוך על האינטליגנציה של הקוראים.
אין הכוונה לזלזל בידע שלכם, הקוראים. אני רק מבקש לא לשכוח את הבסיס, כפי שאויבינו, מפנים ומחוץ, מנסים לעשות. ספר הספרים הוא מסמך שמרבית העולם הנאור מכיר ומודע לו. וכדאי שנחזור ונזכיר גם לעצמנו את עובדות האמת, ונעביר ונספר אותן שוב ושוב. כדי לתת לאמת את מקומה במוסר העמים כולם. וזה אמור גם לגבי מהלכי ההיסטוריה.
לאחר מלחמת העצמאות השתלטו מצרים וירדן על עזה, ועל יהודה ושומרון (בהתאמה) וסיפחו אותה דה פקטו למדינותיהם. ואסור לשכוח שהיה זה בתום מלחמה קשה, בה הצליחה ישראל שאך נולדה, להביס את צבאות מצרים, ירדן, סוריה ולבנון שנעזרו גם בעיראק ובסעודיה, ובמתנדבים מעוד ארצות.
מדינות האו"ם לא נזעקו לעמוד לימין המותקפים. אדרבה, הן הטילו אמברגו על מכירת נשק למדינה היהודית האחת, בעוד אויבינו נשענים על מערכת אוהדת ותומכת
רחבה ביותר. למעשה, יהודים בארץ ישראל הותקפו ונרצחו לאורך הדורות, בידי ערבים. ושום בי"ד בינלאומי לא ראה צורך להתערב בפשעי המלחמה הללו.
איש גם לא הפריע לערבים להקים עוד מדינה או שתיים בחבלי יהודה, שומרון ועזה. הערבים, כאומה, לא עשו צעדים להקמתה, אך גם תושביה הערבים של ארץ ישראל. למעשה, ישראל השתלטה – ורק תוך כדי תגובה על התקפה קשה- על חבלי ארץ עליהם השתלטו,בניגוד לחוק, ירדן ומצרים. וניתן לראות פה חזרה על "עמון ומואב טהרו בסיחון".
ערביי ישראל אינם יכולים לבוא בטענות אלינו. אנו איננו הצבא השכיר שלהם ששחרר למענם את חבלי המולדת שלנו. הם שלנו.
אגב, חוקי המלחמה, כל מלחמה ובוודאי מלחמת השחרור הארוכה שלנו, אינה מזכה בפרסים את התוקפן, ובוודאי אם הובס.
הכותרת, הלקוחה מ"אז אמר השטן" לאלתרמן, היא בעצם כל הסיפור. שאיננו כלל "סיפוח" (מלשון ספחת?) אלא עוד מערכה במלחמת העצמאות של ישראל והעם היהודי.