מה מחייב אותנו הציווי "אהבת הגר"? בימים שלפני חג השבועות, ימים שבהם חז"ל אומרים שכלל ישראל "נכנס לברית" (כריתות ט.) ראשי ישיבות ואולפנות, ורבני ערים וקהילות עסקו בדיוק בשאלה הזאת. במסגרת מיזם של בית הדין "גיור כהלכה" נכתבו מאמרים והועברו שיעורים על מצוות 'אהבת הגר' ועל האחריות המוטלת על כלל הציבור לאהוב ולקרב את הגר. הייתה זאת התעמקות ציבורית בסוגיית הגיור, מתוך שאיפה לתת מענה הלכתי וציוני למאות אלפי אזרחים מזרע ישראל, שאינם יהודים על פי ההלכה.
במקום לראות את הבשורה המרגשת שבהתחברות של הציבור בהיקף כל כך רחב אל הגרים, הרב עמיטל בראלי בחר למתוח ביקורת הרחוקה מהאמת, על המיזם, הרבנים והרבניות והמתגיירים. דבריו מעלים תהייה על מידת היכרותו עם פעילות בתי הדין ועם פסיקותיהם של גדולי התורה שעומדים מאחוריו.
לפני כחמש שנים, הרב נחום רבינוביץ' זצ"ל, יחד עם ראשי ישיבות ורבנים בכירים מהציונית הדתית, הקימו את בתי הדין לגיור של 'גיור כהלכה' כדי לתת מענה הלכתי לאלו שמבקשים להצטרף לעם ישראל. רבני גיור כהלכה נוהגים ע"פ מסורת הפסיקה של הרבנים הראשיים לישראל לשעבר, כולל הרב הרצוג, הרב אונטרמן, הרב עוזיאל, הרב נסים, הרב גורן, והרב עובדיה יוסף. ראוי היה לעיין בפסיקותיהם של רבנים אלו בנושא הגיור בכדי להבין את הבסיס ואף את החיוב ההלכתי לעסוק בגיור, ובפרט במציאות של קיבוץ גלויות.
הרב בראלי מציע גם פתרונות חלופיים, כמו שינוי חוק השבות, לאתגר העומד בפנינו. אולם כאן טמונה הבעיה האמתית: הרב בראלי חושב כמו אקדמי, או פוליטיקאי, ולא כרב. כאשר אדם דופק על דלתו של רב ומציג בפניו שאלה הלכתית שמשפיע על חייו ועל חיי משפחתו, הרב לא שואל אם יש עוד מאות אלפי אנשים שסובלים מאותה בעיה, ולא מתנה את נכונותו לעזור לו בתוצאות של מחקר כזה או אחר. הרב מקשיב לשאלה, ולא נח עד שימצא פתרון - זה הוא תפקידו ואחריותו.
אלפי ישראלים שגדלו וחונכו בארץ, שהם חלק מהמארג החברתי במדינה, שספגו את ערכיה והתקרבו לתורה ולמצוות בדרכים שונות, מבקשים להצטרף, באופן רשמי והלכתי, לעם ישראל. מדובר באנשים שומרי מסורת, שבחרו לחיות כאן, להתחתן כדת משה וישראל, ולגדל את ילדיהם כיהודים, על פי התורה.
זה לא מפתיע שרוב דייני גיור כהלכה משמשים כרבני ערים, יישובים, וקהילות. הם כבר נושאים בעול ורגילים לחשיבה האישית על האדם שמולם, על כל אחד ואחד והשאלה ההלכתית שלו. רבנים כאלו מוכנים לעמוד בשער, במאור פנים, ולגייר את הראויים לבוא בחיק העם היהודי, כפי שעשו רבנים ופוסקי ההלכה דורות על גבי דורות. ככה, מתוך אחריות הלכתית ולאומית, הם מקרבים מאות ישראלים ודואגים לעתידו של העם היהודי. הרב בראלי חותם את דבריו בהשוואת הגיור לחומה, ולדבריו: "כך לא בונים חומה". אכן, כך לא בונים חומה – כך בונים שער. שער הלכתי וציוני, שנחוץ לשם עתידה של מדינת ישראל כמדינה יהודית.
הרב דוד ברופסקי הוא מנהל קהילת הרבנים של בתי הדין "גיור כהלכה"