פעולות חיטוי בגימנסיה העברית
פעולות חיטוי בגימנסיה העבריתצילום: יונתן זינדל, פלאש 90

"הדרמה הגדולה היא הוראות שלא ניתן ליישם: מרחקים, היגיינה וחבישת מסכות", קובלת מנהלת תיכון החפצה בעילום שמה.

"מי יממן לי מנקה שתנקה בכל שעה את השירותים? מי יכול לשבת כל כך הרבה שעות עם מסכות? אמרו לנו שהתלמידים ישבו ליד אותו שולחן, אבל במרחק סביר. מה זה 'מרחק סביר'? ההוראות לא ישימות, אבל המנהל הוא זה שאחראי ליישומן. בסופו של דבר, החרדה מכל זה התגלתה כמוצדקת".

מנהלי בתי הספר מרגישים בימים אלה של יציאה מהקורונה כמו הילד ההולנדי שעומד עם אצבע בסכר: מצילים את המשק הישראלי מקיפאון, ממשיכים שגרה לימודית וחינוכית לילדי ישראל, ובעיקר - משתדלים שהקורונה לא תשטוף את התלמידים ואת המורים בזרם.

בשבוע שעבר היו במערכת החינוך 433 חולים, מתוך כ־2,800 חולים בישראל כולה. 23,969 מורים ותלמידים שוהים בבידוד, ו־144 מוסדות חינוך סגורים.

אומנם בישראל לומדים שני מיליון ושלוש מאות אלף תלמידים, אבל בכל זאת, מספרי החולים והמבודדים במערכת החינוך אינם זניחים. משרד החינוך החליט להניח את ההתמודדות הזו לפתחם של מנהלי התיכונים. הוא העניק להם גמישות בהחלטה אם להמשיך וללמוד בצורה פרונטלית או לעבור ללמידה מרחוק.

"המסר של המשרד הוא אוטונומיה", מספרת אותה מנהלת תיכון, "אבל הדברים לא נעשו בצורה מסודרת. זה התחיל בכך שהחזירו אותנו ללימודים בהפתעה. הרי דיברו על כך שיחזירו למסגרות את גילאי לידה עד כיתה ג'. אבל ביום שישי התברר שלא מחזירים את הגיל הרך וכן מחזירים את י"א-י"ב. לא ידענו איך להיערך". הפיקוח שידר מסר שיש לחזור מיד. עיריית תל אביב, למשל, הורתה למנהליה שהם יכולים לחזור אחרי התארגנות, מה שגרר הרבה חילולי שבת: מוסדות חוטאו ללא דיחוי, וצוותי ההוראה עמדו בקשר כל השבת כדי להגיע מוכנים ביום ראשון. "החרדה הגדולה של המנהלים הייתה שהנה מחזירים תיכונים של 1,200 ילדים - אבל עדיין אסרו על אירועים מעל 50 איש. כל הזמן שלחו לנו מתווים ואיגרות, אבל לא יכולנו לתפעל אותם בשטח. ידעתי מה קורה מהתקשורת", מגלה המנהלת. "מנהל נבחן במהירות שבה הוא מגיב מול ההורים, אבל כשהתאמצתי להגיב בזריזות ופרשתי בפני ההורים את המציאות החדשה - אחרי 24 שעות ההודעה הייתה לא רלוונטית, כי ההוראות שונו".

המנהלת בחרה שלא לחזור ללמידה מרחוק ולא לחלק את התלמידים לקפסולות. לדבריה זה לא מתווה שנכון לתלמידים שלה, וכרגע המבנה יכול להכיל את כולם. "אמרתי לצוות שלי, אם הים והקניון פתוחים - עדיף שהתלמידים יהיו כאן ולא שם. בואו נהיה אידאליסטים, מחנכים. אבל כשהכול עוד היה סגור, רק את התיכון לפתוח? יש בזה משהו לא נכון, במיוחד משום שאי אפשר ליישם את ההוראות".

השפה הכפולה של משרד החינוך

כשמנהל תיכון עירוני א' לאומנויות בתל אביב ראה את גרף התחלואה העולה, והבין שבתי הספר הפכו לחממות קורונה, הוא החליט לפזר את המסיבה אצלו בתיכון. 1,400 תלמידים לומדים בבית הספר של יואב פרידן. את כיתות ז'-ט' הוציא ללמידה מרחוק, י"א-י"ב ממילא כבר לא לומדים על הסדר, ובכיתה י' המערכת מפוצלת. "הובלנו מהלך מתואם עם הקהילה. התהליך הוא על רקע הבנת משרד החינוך שצריך לייצר מענים דיפרנציאליים לפי התנאים והצרכים בשטח". משרד החינוך אִפשר למנהלים להחליט מה מתאים לקהילה שלהם. אך האם כל המנהלים יכולים לנהל את המצב לפי ראות עיניהם? פרידן, שהוא יו"ר משותף של 'מנהיגים', ארגון מנהלי בתי הספר, משמש אוזן קשבת למנהלים רבים, ולכן יודע להשיב על השאלה הזאת בשלילה.

"השאלה במקומה. יש מנהלים שלא היו מסוגלים לעשות את מה שאני עשיתי. ברשויות יותר חלשות, או במקומות שבהם הפיקוח מציב מציאות יותר רגולטורית ופחות נותנת אמון, מגיעה מפקחת ולא מאפשרת דרגות חופש למנהל לייצר תהליכי למידה מרחוק. המציאות הזאת יוצרת דיסוננס. היו מנהלים שנקלעו למצוקה, כי מצד אחד יש דרישה רגולטורית, ומצד שני יש חוסר יכולת מעשית לעמוד בהנחיות".

יו"ר ארגון המורים, רן ארז, כתב לפני שבוע למנהלים שעליהם להיזהר מפני תביעות עתידיות על ידי רשויות ועל ידי תלמידים על נזקי הידבקות בקורונה. כל תלמידי ישראל מבוטחים מפני נזקים שעלולים להתרחש בימי הלימודים, אך הקורונה היא לא אחד מהם. ולא רק תביעות: מנהלי בתי ספר שהתרחשו אצלם הידבקויות, הואשמו בפועל על ידי מפקחים ועל ידי הורים בכך שהתרשלו ולא נזהרו מספיק. פרידן אומר שהמנהלים חשופים בצריח. "אם יו"ר ארגון המורים מצביע על האפשרות הזאת בצורה גלויה, ברור שמנהלים לא ירגישו מוגנים. מצד אחד, משרד החינוך אומר למנהלים שהם צריכים להפעיל את בתי הספר בהתאם להנחיות. מצד שני, הוא לא יוצא בהצהרה של מתן גיבוי מלא ויצירת מרחב מוגן למנהלים. הוא הותיר אותם פגיעים". ארגונו של פרידן קרא לראשי משרד החינוך לצאת בהצהרה פומבית שמעניקה גיבוי מלא למנהלים בעת הזאת, "אך היא לא זכתה למענה. המשרד ממשיך בהתנהלות אמורפית. יש ואקום".

פרידן מסביר שההחלטה שלו להעביר את תלמידיו למתכונת של למידה מרחוק, לא הגיעה מחשש מתביעה. "עשיתי את זה ממקום חינוכי־פדגוגי־ניהולי, והקהילה הודתה לי. ההנחיות של מסכה ושמירת מרחק לא ישימות". בבתי ספר אחרים שבהם פעלו בהתאם להנחיות, מסביר פרידן, תלמידים רבים כלל לא הגיעו לכיתות. "זאת הייתה פיקציה. בית הספר פעל לכאורה, אבל כשמגיע אחוז קטן של תלמידים לבית הספר, לא מתבצעת למידה. אז בית הספר כאילו עמד בהנחיות, אבל התלמידים לא לומדים. זה חלק מהשפה הכפולה של משרד החינוך".

שדרות: צבע אדום בהיר

ביום שלישי לפני שבוע וחצי התגלה תלמיד חולה קורונה במקיף 'גוטוירט' בשדרות. 1,000 תלמידים נשלחו הביתה ונערכו להם בדיקות קורונה. אם ראש העיר, אלון דוידי, חשב שבכך יוכל לנשום לרווחה, הוא טעה. שני ילדים מבתי ספר יסודיים בעיר נדבקו גם הם, ושני המוסדות נסגרו. "מתוך 4,500 תלמידים בעיר", מספר דוידי, "הכנסנו 1,660 לבידוד. הבנתי שצריך פה משהו יותר דרסטי". דוידי לא חיכה להחלטות המנהלים, אלא קבע באופן גורף שכל העיר משנה כיוון: החל מיום שני לומדים תלמידי שדרות הצעירים בקפסולות, תלמידי ד'-י' לומדים מרחוק ומגיעים פעם בשבוע לבית הספר כדי לצמצם פערים. תנועות הנוער, שאך זה חזרו, הפסיקו את פעילותן, וכך גם הגינות הציבוריות ושירותים נוספים. "הקפסולות יאפשרו להדבקות, אם יהיו, להיות נשלטות. נוכל לעקוב אחרי זה". ובסוף, אומר דוידי, צריך להביט נכוחה ולא להיכנס להיסטריה: "יש לנו בסך הכול 31 חולים בעיר, אז אנחנו אדמדמים, אבל לא אדומים".

בראייה לאחור, אתה חושב שהיה צריך להחזיר את התלמידים בצורה אחרת? אולי מדורגת?

"מבחינת המשק זה היה נצרך. ועם כל הסערה, גם כאן בשדרות, מדובר באחוז קטן של הידבקויות. עם זאת, אם הייתי מורה, הייתי רוצה להיות פחות בסיכון וכן, יכול להיות שהיה צורך להמשיך בשיטת הקפסולות לאורך זמן. עד שזה לא קורה אצלך, בעיר שלך, אתה אומר שההחלטה להחזיר הייתה נכונה. כשיש לך שניים-שלושה בתי ספר שנכנסו לסרט הזה, אתה מתחיל לחשוב אחרת".

דוידי מזכיר שמי שלחץ להחזיר את המשק למסלולו היו ראשי הערים. "זה עדיין נכון כלפי המשק. לפעמים מקבלים החלטות ומתקנים אותן תוך כדי תנועה, לפי מה שקורה בשטח. ככה פועלים תחת אש", הוא אומר מניסיונו. דוידי משבח את שיתוף הפעולה עם משרד החינוך ואת הקשב שיש לו לראשי הרשויות ולשטח. אגב, מבחינת דוידי המשבר לא עומד להיעלם בקרוב. "ההבנה שלנו ברורה - כל עוד אין פתרון תרופתי לקורונה, זה ילווה אותנו כל הזמן. לכן אני מצפה שיהיה שיח בין השלטון המקומי למרכזי, ושהמנהלים יהיו שותפים".

מה שבטוח הוא שלמרות הכול, המשבר חיזק מאוד את מנהלי בתי הספר ואת ראשי הרשויות. השאלה היא אם האוטונומיה הזאת כאן כדי להישאר. גם פרידן וגם דוידי סוברים שכן. "לא תהיה אפשרות לחזור אחורה", אומרים שניהם, כל אחד ממקומו.

פניית העיתון 'בשבע' למשרד החינוך לקבלת תגובה נענתה לאחר מועד סגירת הכתבה.