פרופ' איתמר גרוטו
פרופ' איתמר גרוטוצילום: דוברות משרד הבריאות

כמה זמן לוקח להעמיד אדם בישראל מול כיתת יורים? מתברר שכמה שניות.

גם כשמדובר באדם עתיר זכויות, גם אם מדובר באיש שהקדיש את חייו למען שלום הציבור.
די בהאשמה אחת, עסיסית וצבעונית, כדי לחרוץ את גורלו ועדת הזאבים התקשורתית תרטש את גופו באכזריות לקול מצהלות ההמונים.

מי הקורבן הפעם? איתמר גרוטו. רופא. מומחה בבריאות הציבור. איש שעומד בחוד החנית של המאבק מול מגיפת הקורונה.

הטענה: נתן אישור למיליארדר ישראלי שהגיע מקפריסין כדי להשתתף באירוע - לוותר על חובת הבידוד.

תוך שניה נוסח כתב האישום החריף: הפקרות שערורייתית, פגיעה בשלום הציבור, פרוטקציה מבחילה, יריקה בפרצוף של מיליוני ישראלים, וכמובן, דרישה לפיטורים מידיים וזריקה מכל המדרגות.

כל מי שאוחז מיקרופון או מקלדת התחרה בעלבונות שיטיח במשנה למנכ"ל משרד הבריאות ובעונשים שראוי להרעיף על ראשו של המנוול.

אז סליחה אם אני מקלקל את החגיגות לחגיגה אבל בואו ונתחיל מהעובדות.

אכן היה כאן כֶּשֶל.

אבל הוא מינהלתי ולא עקרוני.
זוטר ולא קולוסאלי.

הנה הסיפור האמיתי:
טדי שגיא הגיע ממדינה ירוקה במטוס פרטי (מה שאומר שלא נחשף בדרך לנוסעים אחרים). הוא חלה כבר בקורונה לפני חודשיים והבריא ממנה והראה תוצאות בדיקות דם עדכניות המאשרות שהוא בריא ואינו מדבק.

מה שהיה על פרופ' גרוטו לעשות הוא להפנות את האיש אל ד"ר אשר שלמון, מנהל המחלקה ליחסים בינלאומיים במשרד הבריאות, שמוסמך להעניק אישורים חריגים להקלות בבידוד, ומסתבר שהלה היה נותן את האישור.
מה שהיה כאן בסך הכול עקיפת סמכות, שעליה מגיע לומר 'נו נו נו' ואולי בגלל רגישות העניין אף לדרוש מהאיש התנצלות פומבית.

לא 'זובור' ציבורי אכזרי.
לא עריפת ראש בגיליוטינה.

*****************************

וכאן מגיעים לנקודה השניה:
פרופורציות.

אנחנו בני אדם. ובתור שכאלו יש לנו טעויות.
אם הנורמה הציבורית תהיה שעל כל טעות קטנה גומרים בן אדם, גם אם מדובר באיש שהקדיש עשרות שנים מחייו לרפא אנשים ויש לו זכויות גדולות בבניית המערך הרפואי של ישראל, הרי שאנו גורמים נזק עצום לעצמנו.

מי ירצה להתאמץ כדי להוביל ולהשפיע כשהוא יודע שעל כל טעות הוא ישלם בראשו?
מי ירצה להקדיש את חייו למען הציבור כאשר ברגע שתהיה לו החלקה קטנה הציבור יבעט אותו לכל הרוחות?

בואו נעשה למען אחרים את המינימום שהיינו מבקשים למען עצמנו ולפני שנחרוץ גזר דין של אדם נהיה: א. בטוחים שאנו יודעים את כל העובדות. ב. מסתכלים על התמונה בשלמותה.