כח ההתמדה - הרב שמואל רסקין

קבוצה של מאות בני נוער מישראל הגיעו בקיץ לבודפשט בשנה שעברה, והיתה לנו הזכות לארח אותם אצלנו בבית חב"ד קרן אור לסעודת יום שישי.

האוירה הייתה מיוחדת, ובאמצע הסעודה סיפרתי לצעירים את הסיפור הבא: בירושלים חי יהודי נחמד, שבכל יום שישי יצא לשוק מחנה יהודה לעשות קניות לכבוד שבת. דרך קבע הוא היה עובר ליד הדוכן של חב"ד, שם ניגש אליו בחור צעיר ומציע לו בחיוך להניח תפילין, אך הוא היה מסרב בנימוס. כך בכל יום שישי, החב"דניק היה מציע, והוא היה מסרב.

עד שביום שישי אחד, החב"דניק כהרגלו ניגש להציע לו להניח תפילין, והיהודי פנה אליו: "בחור נחמד, אני רוצה לשאול אותך - אני עובר פה בכל יום שישי, ואתה מציע לי להניח תפילין. ומה אני עונה לך? לא. אם כן, אתה יודע את התשובה, אז למה אתה ממשיך להציע לי?". אמר לו הבחור הצעיר: "אני מקווה שאולי הפעם בכל זאת תרצה להניח תפילין". היהודי חייך ואמר: "רק בגלל כוח ההתמדה שלך, שכנעת אותי!". מאז, בכל יום שישי כשהוא יוצא לקניות בשוק, הוא ניגש להניח תפילין בדוכן.

אמרתי לחבר'ה הצעירים שהתארחו אצלנו: ישנו דיון פילוסופי מאוד מעניין במדרש - מהו הפסוק הכי חשוב בתורה? בן זומא אומר: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד", זה הפסוק הכי חשוב. לעומת זאת בן ננס אומר: "ואהבת לרעך כמוך" - זה הפסוק הכי חשוב. אז, בא שמעון בן פזי ואומר: הפסוק הכי חשוב בתורה הוא - שמופיע בפרשת פנחס: "את הכבש אחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים". באופן מפתיע, ההלכה נפסקה כמו שמעון בן פזי. לכאורה, מה כל כך חשוב בפסוק הזה, שבבית המקדש היו מקריבים באופן תמידי קורבנות? הלא לכאורה יש יסודות הרבה יותר חשובים: "שמע ישראל", "ואהבת לרעך כמוך"?

אלא התשובה היא כזו: קל לנו מאוד לעשות דברים כשיש לנו התלהבות ויש לנו ריגושים. לפעמים אדם הולך לכותל המערבי, יש לו התעלות רוחנית, ואז מתחשק לו לעשות איזו מצווה חשובה. כך ביום הכיפורים, אנחנו מתעלים. אבל השגרה - לעשות דברים באופן קבוע, באופן תמידי יום יום - כמו להניח תפילין וכל המצוות הקבועות, זה לא קל. פה אנחנו רוצים לעשות את המאמץ, ככל שניתן, שגם הדברים שאנחנו עושים בשגרה - נעשה אותם מתוך התלהבות, מתוך התרגשות. ולכן זה הפסוק החשוב ביותר בתורה!

שבת שלום,
הרב שמואל רסקין
בית חב"ד קרן אור בודפשט

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו