מפחידים למען ישראל

גוברים הקולות העושים שימוש בטכניקות של לוחמה פסיכולוגית ומאבקי תודעה כדי להרתיע, להפחיד ולזרוע אימה בקרב הציבור הישראלי.

אל"ם (מיל') טל בראון , כ"א בסיון תש"פ

טראמפ ונתניהו
טראמפ ונתניהו
צילום: קובי גדעון, לע"מ

עת מתקרב המועד הצפוי להכרזה של ראש הממשלה על החלת ריבונות בשטחים בבקעה, בשומרון וביהודה, גוברים הקולות נגד המהלך מצדה השמאלי של המפה, העושים שימוש בטכניקות של לוחמה פסיכולוגית ומאבקי תודעה כדי להרתיע, להפחיד ולזרוע אימה בקרב הציבור הישראלי, שאמר את דברו בקלפי ורובו נמצא תומך בהחלת ריבונות.

באופן זה מקבלים מפקדי עבר בכירים, פרשנים מדיניים ואף לפחות ראש ממשלה אחד לשעבר, במה להפחדה ולהשמעת תסריטי אימה, מפני השלכות החלת הריבונות עתה.

במה להפחדה

הפרשן המדיני של חדשות ערוץ 13, ברק רביד מקפיד מזה זמן מה לדברר את שכנינו הערבים ברחבי המזרח התיכון, הטוענים נגד החלת ריבונות ישראלית על שטחים בבקעת הירדן, ביהודה ובשומרון, תוך השמעת איומים, על המשך יחסם המטיב והמופלא לישראל, לכאורה.

לאחרונה כתב ברק רביד כך: "אומר בעדינות ובזהירות המתבקשת: לפי כל המידע שבידיי ומשיחות עם בכירים בירדן ובמדינות המפרץ: מדינות ערב לא מסכימות לסיפוח. לא בפומבי, לא בחדר סגור ולא בקריצה. הירדנים לא סתם מאיימים, לא יבליגו על סיפוח ולא יסתפקו בגינויים. לגיטימי לטעון אחרת אך מחיר הטעות עבור ישראל יהיה כבד מאוד".

איך אומר זאת אני בעדינות ובזהירות המתבקשת: לפי כל המידע שבידי, משיחות עם ערבים ומקריאת דוחות ומחקרים, מדינות ערב והערבים "הפלסטינים" לא הסכימו לריבונות ישראלית גם על אזורים אחרים במהלך עשרות בשנים...ועדיין הפלא ופלא, למרות הכל- ניתנת האפשרות לעיתונאים ולמרואייניהם להפחיד את עם ישראל מהאולפנים של גלי צה"ל ביפו, בירושלים, בשיח' מוניס ובעוד מקומות "מפחידים" או "מאויימים", שהערבים ישמחו לשחרר במסגרת תכנית השלבים, במוקדם או במאוחר, במסגרת חלומות השיבה, ההכחדה או סתם ההפחדה.

ראש ההמשלה לשעבר, אהוד אולמרט, מפציע מעת לעת ברעיונות וראיונות "מפתיעים" בכלי תקשורת שונים. ביום חמישי התראיין לעיתון הסעודי "עילף", ונשאל על "כוונות הסיפוח" של ישראל: אולמרט הזהיר כי "הסיפוח יגרום לאסון" וצפוי לעורר גל חדש של אלימות וטרור.

כל שנותר לי הוא לברך על שאולמרט לא זכה להיות ראש הממשלה הראשון להנהיג את העם והמדינה, אלא רק ראש הממשלה ה-12, למרות היותו הראשון שהורשע ונכלא. אילו היה הוא נדרש ללחצים, להפחדות ולאיומים שהופעלו על ראש ממשלתנו הראשון, דוד בן גוריון, לפני למעלה משבעים ושתיים שנים- ספק אם היינו על כך היום כותבים ובעיתון סעודי מתראיינים.

באותו ראיון נשאל אולמרט על החשיבות האסטרטגית של בקעת הירדן וטען שישראל לא זקוקה לה מבחינה ביטחונית: "כל הטענה הזאת שאנחנו זקוקים עכשיו לבקעת הירדן מבחינה ביטחונית, היא קשקוש שאין לה שום שחר, אומר לך את זה ראש ממשלת ישראל. אף אחד לא יגיד לי שאני לא פטריוט ישראלי". נו, אז אמר.

הרי לשיטתו הציונית לכאורה, מדינת ישראל היתה נותרת ללא "ציון" המקורית (עליה ניתן להשקיף ממגדלי הולילנד), ללא רמת הגולן, ללא בקעת הירדן וללא יהודה ושומרון, וככל הנראה גם ללא שלום ובלי ביטחון במדינת "גוש דן", בואכה הים התיכון. למען הסר ספק, שום רעיון וראיון לא ימחקו את מעשיו הראויים ולא יטשטשו את מעשיו הנלוזים, שגם הם היו מפתיעים לפחות בעבור חלק מהאנשים, אך יואיל נא ויסביר מר אולמרט במה כן יש להחזיק מבחינה ביטחונית ולשם איזו תכלית ראויה? האם יש משמעות להיסטוריה, למורשת, לערכים יהודיים או שמעת שיפתחו את קווי התעופה ואולמות הנוסעים אפשר יהיה לעשות "רילוקיישן" לכל אזרחי המדינה לאוגנדה, ששמה פעם בהקשר של "בית" עלה.

לשם המחשה והבהרה, אציין בקצרה כי ראש הממשלה לשעבר אולמרט כבר ויתר עקרונית ולכאורה על רמת הגולן לסוריה "היציבה והחזקה", כשבשנת 2008 ניהל מגעים מתקדמים עם הנשיא הנאור והדיקטטור האכזרי בשאר אל אסד, בתיווך הסולטאן הטורקי, תומך החמאס - ארדואן, בנוגע לנסיגה ישראלית מהגולן.

בראיון שנתן לכתב העיתון ניוזוויק, שדבריו אושרו על ידי ראש צוות המו"מ הפלסטיני סעיב עריקאת, סיפר אולמרט כי הציג את "מפת החלוקה" שלו ליושב ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן: "... אני אומר לו אדוני הנשיא הגיע הזמן עכשיו לסכם את הדברים. ואז אמרתי לו תראה ישנה פה מפה, היא הייתה מונחת מקופלת על השולחן. אמרתי לו אני קודם כל אציג לך את העקרונות ולאחר מכן אני אראה לך את המפה. הצגתי לו את העקרונות אמרתי לו שהפתרון הטריטוריאלי יהיה על בסיס גבולות 67.

בתוך ההצעה גם הרעיון לחלק את ירושלים ולהפוך את העיר העתיקה לעיר בינלאומית. הוא התווכח איתי קצת על הנושא של אריאל, אמרתי לו תשמע אני לא רוצה להיכנס לוויכוח בנושא הזה... אחרי זה גם הראיתי לו את התיחום של האגן הקדוש במפה. אמרתי זה יהיה בנאמנות בינלאומית של חמש מדינות, שלוש מהן מוסלמיות - ערב הסעודית, ירדן והמדינה הפלסטינית שתקום, ארצות הברית שגם מייצגת את העולם הנוצרי וכמובן מדינת ישראל. יהיה סוג של סטטוס קוו במצב בירושלים באזורים הרגישים לכל הדתות אבל אין ריבונות לא שלנו ולא של הצד הפלסטיני".

בהצעתו לפלסטינים בספטמבר 2008, זמן קצר לפני שהתפטר מתפקידו בעקבות שורת החשדות כנגדו שהובילו להרשעתו ולכליאתו, שרטט אולמרט את מפת הוויתורים הישראלית שכללה העברת שטחים בהיקף של 5.8% בלכיש ובעמק בית שאן לידי הרשות הפלסטינית במסגרת נסיגה ישראלית מ-93.5%-93.7% מהשטחים ביהודה ושומרון, בנוסף ל"מעבר בטוח" בין הרצועה לגדה המערבית.

אולמרט אמנם עמד על כך שלא תהיה זכות שיבה לפליטים הפלסטינים, אך הכריז כי ישראל תקלוט מספר קטן, ככל הנראה עשרות אלפים בודדים, במסגרת "מחווה הומניטרית".

בקיצור- מה עוד אפשר לצפות מאולמרט הפטריוט הציוני שהסכים בעבר לוותר על לב ליבה של ירושלים ומשאת נפשו של העם היהודי במשך דורות.

עד לא מכבר, עת קמה תנועת "הביטחוניסטים", נשמעו בעיקר קולותיהם של מפקדי עבר מכובדים וראויים אשר ניתחו אף הם את שורת האיומים והציגו עמדות כנגד החלת ריבונות. הם עודם מתראיינים בכלי התקשורת אך משום מה אינם עקביים ובראיונותיהם נמצאים לא אחת סתירות בין הדברים הנאמרים לאלו הכתובים במצעם. לא אחת נשמעים ציוצים מפיהם ומפי חבריהם בכנסת, שאינם מדייקים בנתונים ומדברים בקולם הסמכותי, בתקווה שהעיקרון המוכר של "נכון לא נכון –דבר בביטחון" יעמוד לזכותם גם בזו הפעם.

דוגמא לטענה מצויה בדברי האלוף במיל' וח"כ יאיר גולן שפורסמו לאחרונה: "סיפוח זה לא צו השעה, זה ראשית חורבן ישראל, הסיפוח הוא סוף החלום הציוני על מדינה דמוקרטית עם רוב יהודי מוצק ומעשה בלתי מוסרי בעליל, שיכתים לנצח אותנו ואת ילדינו... נעשה הכול כדי לבצר את ביטחונה של ישראל ומעמדה, ולכן לא נסכים לסיפוח של 2.5 מיליון פלסטינים למדינה".

קוראים יקרים- האמת הרבה יותר פשוטה, שהרי מדובר בהפחדה גרידא שאינה נתמכת בשום נתון או עובדה.

גם האמירות בדבר עלויות "הסיפוח" לדידם של "המפחידנים" שגויות, שהרי החלת ריבונות לא רק שלא עולה סכומים מופרזים כפי שאלו מפיצים, אלא יש בה הזדמנות לצמיחה כלכלית, לפיתוח מקורות תעסוקה ליהודים ולערבים, להורדת מחירי הדיור ועוד. הייתכן שהמספרים שהופצו באמצעי התקשורת מבוססים על הנחה שגויה שמדינת ישראל "מספחת את כל הרשות הפלסטינית"? אם כך הדבר אזי זו נעשתה לשם הטעיה או סתם הטרלה.

לא לפחד כלל

במועצת מפא"י, שהתכנסה ב-6 בפברואר 1948, אמר בן גוריון כי "בריב שבינינו לבין הערבים – יכריע הכוח. לא שאנו ששים לקרב, להיפך, פנינו לשלום... אבל ... הוכרזה עלינו מלחמה... מלחמתנו היא מלחמת מגן... אין זאת אומרת שננקוט רק באמצעים דפנסיביים... אבל התקפותינו לא יהיו מכוונות להשמדת ערבים, אלא להדוף התקפות ולהפר מזימת ההשמדה שחורשים אויבינו נגדנו". מזימה זו בה אוחזים חלק משכנינו הקרובים והרחוקים- עדיין תקפה, בין אם במוצהר ובין אם במובלע. אף הרשות הפלסטינית שעמה נחתמו הסכמי אוסלו, טרם שינתה את יחסה המהותי ועדיין מטיפה באמצעים שונים, חלקם מושרשים היטב בתכניות הלימודים, לחיסולה בשלבים של מדינת היהודים.

כל אלו המוותרים על חבלי ארץ בבקעת הירדן שכחו כנראה עם מי יש לנו עסק במזרח התיכון. אין מדובר בוויתור על "פיורד" של מדינה סקנדינבית אחת לרעותה, אלא על בקעה החוצצת ומפרידה בין מדינת ישראל לטירוף המתחולל ועוד יתחולל סביבה.

מי שלא מבין מדוע הכרחי לחזק את אחיזתנו ביהודה ושומרון, לשלוט בצירים ובפסגות ההרים- אך ממליץ באותה נשימה לאפשר לישות עוינת ברובה, המורכבת ממחבלים בעבר ובהווה הנתמכים על ידי מדינות אויב וארגונים עוינים, לחלוש על השפלה ומישור החוף, מומלץ שיתעורר מהר מחזיונותיו בטרם יעלם מהנוף.

האם כל אלו המפחדים למען ישראל מזלזלים באויבנו ולא מאמינים למוצא פיהם, עת נוקטים אלו בטקטיקה ובאסטרטגיה שמטרתה להרדים אותנו ולהתמים את מעשיהם? מוטב להם שישובו ללמוד מניסיונם של אבותינו ומניסיונם של אחרים, באין ספור עימותים וקרבות מזה אלפי שנים.

כדוגמא אציין את גוש עציון שהיה לעמדה קדמית בהגנת ירושלים העברית בקרבות תש"ח, עד לנפילתו ולטבח מגניו הנועזים.

בן גוריון ידע, הבין והעריך זאת עת כתב: "רבים מדי בשבילנו נפלו שם, אבל אם קיימת ירושלים עברית, אם מכת המוות ליישוב, שהיתה כמונחת בקופסה של האויב, לא ניתנה - אזי התודה הראשונה של ההיסטוריה הישראלית ושל העם כולו נתונה על כך, בראש ובראשונה, ללוחמי גוש עציון".

משה זלברשמיט ז"ל, מפקד הגוש שנהרג בקרב על המנזר הרוסי, טבע את הסיסמה שליוותה את לוחמי הגוש בקרבות הללו - "נצח ירושלים". אחד מפקודיו, שנהרג אף הוא בקרבות, רשם מילים אחרונות ליקיריו: "איני יודע אם אנחנו נזכה, בכל אופן ילדינו היקרים כבר יהיו אזרחים חופשיים במולדת חופשית, ולמען זה אנו מוכנים להילחם... זו היא עמדה קדמית של ירושלים. אנו שומרים על חומותיה".

האם לא ראוי כי לאחר שחרור גוש עציון במלחמת ששת הימים לפני 53 שנים והחזרת ההתיישבות היהודית להר בזכות, לא תחול עליו הריבונות?!

מזל שראש ממשלת ישראל ושר הביטחון בזמנו, דוד בן גוריון, לא נרתע מאיומי הערבים ומדברי הפחדנים המומחים ותסריטאי האימים– אילולא כן לא היתה קמה לנו מדינת היהודים.

הכותב הינו חבר בתנועת "הביטחוניסטים"