עורך עיתון 'המבשר' ואיש חסידות חב"ד בנימין ליפקין תקף הבוקר (א') את פנחס ולרנשטיין, לשעבר יו"ר מועצת יש"ע, שקרא לתמוך בתוכנית המאה של טראמפ ובסיפוח במתכונתו הנוכחית.
"באחד מימי סוף השבוע האחרון מצא לנכון פנחס ולרשטיין, לשעבר יו"ר מועצת יש"ע, לכתוב טור נוגע ללב בעיתון של המדינה, בו הוא מפציר בחבריו שלא להחמיץ את ההזדמנות ההיסטורית, כדבריו, של אימוץ תכנית המאה על הסיפוח הכרוך בה", כתב ליפקין.
"קראתי את הדברים ונזכרתי בכותב ובהחמצת ההזדמנות שהוא חתום עליה. זה היה ביום הראשון להוצאתה לפועל של תכנית עקירת גוש קטיף. מאות חיילים הקיפו את בית הכנסת הגדול בנווה דקלים, בירת גוש קטיף. בית הכנסת המה אדם. המתיישבים היו שרויים בתפילה אחרונה וקורעת לב בטרם ייתלשו מאדמתם אחרי עשרות שנים.
"באותם רגעים היה במקום חנן פורת ז"ל והוא ביקש מכל החיילים שהיו במקום, חלקם מסורתיים וחובשי כיפה, להיכנס לחדר המבוא של בית הכנסת. כולם נענו לו, לרבות הקצינים וכל מי שרק לבש במדים והיה מרותק למשימת הגירוש. פורת פתח ואמר להם כי הם עומדים לעשות עתה מעשה שהם עתידים להתחרט עליו וכי הרגעים הללו ירדפו אותם עד יומם האחרון. "אם השכינה הקדושה אומרת לרחל אמנו: מנעי קולך מבכי, אתם באים ואומרים לה לרחל, הוסיפי לבכות, כי אנו עוקרים את בנייך מאדמתם", קרא פורת בפתוס.
"המחזות שנראו שם באותם רגעים היו בלתי נתפסים. חיילים וקצינים פרצו בבכי. אחדים מהם התייפחו בקול. זה נראה היה כמו רגע של שבירה".
ליפקין מספר כיצד הגיב ולרנשטיין באותן דקות. "בדיוק באותו רגע פרץ למקום פנחס ולרשטיין. הוא פוצץ את נאומו הנרגש של פורת וקרא לחיילים הנדהמים: 'מה שנעשה כאן הוא לא על דעתנו. לא נקרא לסרב פקודה ולא נדגול באנרכיה', הכריז לנגד עיניהם הקרועות מתדהמה של חיילי הגירוש שגדשו את המקום ומהר מאוד התפזרו ממנו.
''בערך באותו פרק זמן היו גם מי שניסו לשבור את הפרדיגמה המקובעת של תושבי הגוש שלא להתנגד לגירוש ולהוציא את ההתארגנות כולה מכלל שליטה. הללו ניגשו אל שער היישוב וביקשו לחסום אותו. גם למקום הזה הבהיל עצמו ולרשטיין (יחד עם הח"כ לימים, מוטי יוגב, שבכל העת שקדמה לכך היטיב להסביר לקבוצות שונות שאירח בגוש עד כמה הגירוש הרסני והרה אסון).
"ולרשטיין צווח אז בקול שוב ושוב כי 'לא ניתן לעשות מעשים ספורדיים' ובכך מוטט במו ידיו את האפשרות, ולו הקלושה, לתקוע מקלות בגלגלי הגירוש אם לא לעכבו ולסכלו ככל שרק ניתן.
"כשקוראים היום את ההטפה של האיש המפציר בחבריו להתיישבות, כמו לכלל הדואגים לארץ ישראל לגבולותיה, לחבק בשתי ידיים את הסיפוח, עם כל המגרעות הנספחות אליו, כדאי לזכור כי אתמחי גברא ואתמחי קמיעא ולהתייחס אל דבריו בהתאם".