אליהו עטיה
אליהו עטיהצילום: חזקי ברוך

במסגרת המפה של תוכנית המאה, כפי שהוצגה לציבור, אין התייחסות בכלל להתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון. אוויר. מי מהישובים ש"נפל", באופן רנדומלי, בשטח הלבן (השטח המיועד להחלת הריבונות), הרוויח. מי שנפל באדום (השטח המיועד להקמת מדינה פלסטינית) הפסיד.

מדובר ב"שכבה" של כ-70 ישובים ושכונות שהוקמו ביהודה ושומרון בעיקר בתחילת שנות האלפיים, שנמצאים בהליכי הסדרה כבר שנים ארוכות, וטרם הושלמה הסדרתם.

מבדיקה על גבי המפות המוצגות כעת, יש 25 ישובים/שכונות שכנראה לא כלולים בשטח החלת הריבונות (בהתאם למפות המוצגות בפנינו היום). המשמעות היא שככל והתוכנית אכן תצא לפועל, תוקם מדינה פלסטינית, ונקודות ההתיישבות שימצאו את עצמם בתחומה - כמובן יפונו. נחדד, לא מדובר במובלעות, עליהם תחול ריבונות בשטח מצומצם, אלא בישובים שיהיו לגמרי בשטח הפלסטיני. לא הקפאה שקטה - אלא פינוי ממש.

עתיד ההתיישבות הצעירה הוא אירוע אסטרטגי משני היבטים מרכזיים:

ראשית בהיבט הבסיסי של עתיד הישובים - ראש הממשלה ואף נשיא ארה"ב מדגישים, ובצדק, את עיקרון המנחה של התוכנית שלא יפונה אף מתיישב מביתו. זה נכון רק כל עוד מתעלמים מקיומם של הישובים האלו.. למעשה נראה שכן יפונו ישובים וכן ייעקרו משפחות מביתם – כ600 משפחות שעתידם לוטה בערפל. מדובר בהיקף אדיר של פינוי ועקירת ישובים, שטרם נראה כמותו ביהודה ושומרון.

שנית, באופן מהותי יותר למשמעות של היעדר מההתיישבות הצעירה במסגרת המפה: נקודות ההתיישבות האלו הוקמו מתוך מטרה מרכזית לייצר שינוי אסטרטגי בפריסת ההתיישבות בשטח. לאורך עשרים השנה האחרונות, הצלחנו, בעמל רב ובעבודה משותפת של מתיישבים וחלוצים, גופים מיישבים ומשרדי ממשלה, לייצר שינוי של ממש במפת ההתיישבות ולבסס את האחיזה בשטח. הבאת תוכנית מדינית כפי שמוצגת כעת. תוך התעלמות מישובים אלו, מאיינת למעשה חלק משמעותי מהישגי ההתיישבות מאז הסכמי אוסלו, ומחזירה אותנו שנים אחורה לפריסה מוחלשת יותר של הישובים ביחס לשטחים המיועדים לפלסטינים.

רוצה לומר: הנזק בתמונה הכוללת גדול בהרבה מסך חלקיו. השכונות של איתמר הפרוסות מזרחה, הישוב עשהאל שמחבר את יישובי הציר המזרחי בהר חברון לבירת הנגב, גבעת אסף שממוקמת בלב כביש 60 – אלו נכסים אסטרטגים שאסור לוותר עליהם באף מתווה ובשום מפה.

למעשה, חלק משמעותי מהביקורת בקרב אנשי התיישבות לגבי המפה המוצגת, והחשש לחוסר היכולת לנהל חיים תקינים בהתיישבות שתישאר במסגרתה, נובע ישירות מהיעדר נקודות ההתיישבות האסטרטגיות האלו.

ממשלת ישראל עשתה בשנים האחרונות מספר צעדים משמעותיים במטרה להסדיר את ההתיישבות הצעירה. ועדת ההסדרה, צוות ההסדרה, החלטת קבינט במאי 2017 להסדיר את הישובים, עבודת מטה, גיבוש המלצות מעשיות, ועוד. כל זה על גבי הנחת היסוד, שמקבלת תוקף גם במסקנות דו"ח אדמונד לוי,  שהמדינה הייתה שותפה פעילה להקמת הישובים ועל כן נדרשת להשלים את המלאכה ולהסדיר אותם מבחינה תיכנונית. יחד עם זה למעשה הוסדרו מעט מאוד ישובים בשנים האחרונות והתהליך כולו מתנהל בעצלתיים. במבט לאחור עולה חשש כי רוה"מ, ששוקד על מפת תוכנית המאה כבר מספר שנים, גרר רגלים בכוונת מכוון בהליך ההסדרה בדיוק בשביל לאפשר בסופו של דבר שרטוט מפה שלא כוללת את הישובים האלו.

נציגי הישובים פנו השבוע במכתב לראש הממשלה בבקשה לקבל הבהרות לעתידם. ככל וראש הממשלה יבהיר שאלו לא פני הדברים, שהמפות שהוצגו לא מדוייקות וכל הישובים עד אחרון הבתים יכללו בשטח הריבונות – נשמח לשמוע. ככל ומבחינת ראש הממשלה אכן במסגרת התוכנית לא ניתן יהיה לכלול את הישובים האלו שטרם הושלמה הסדרתם, וזה חלק ממחירי התוכנית - ידע הציבור ונבחריו וישפטו. כך או כך, העתיד הצפוי להתיישבות הצעירה במסגרת התוכנית צריך להיות ברור ושקוף.

אליהו עטיה, פורום ההתיישבות הצעירה