עוזי דיין לערוץ 7: העימות בימין על 'תכנית המאה' - מזיק

ח"כ דיין מתנגד להקמת מדינה פלשתינית אך לדבריו מדינה כזו אינה נראית באופק. "חשוב ש'ימינה' תצטרף לדיון בפרטי התכנית".

שמעון כהן - ערוץ 7 , כ"ג בסיון תש"פ

עוזי דיין לערוץ 7: העימות בימין על 'תכנית המאה' - מזיק-ערוץ 7
ח"כ עוזי דיין
צילום: אלירן אהרון

חבר הכנסת עוזי דיין (הליכוד), אלוף במיל' וסגן הרמטכ"ל לשעבר, מתייחס בראיון לערוץ 7 לסוגיית הריבונות על פי תכנית טראמפ ומבקש להרגיע את החששות בימין.

את דבריו פותח חבר הכנסת דיין בהערה מילולית-עקרונית משמעותית: "זה לא סיפוח כי סיפוח מבחינה משפטית זו השתלטות על שטח של מדינה אחרת. כאן לכל היותר מדובר בשטח הנתון במחלוקת. אנחנו מחלילים את הריבונות הישראלית, כלומר את החוק המשפט והמנהל הישראלי".

על המחלוקת בימין אודות היחס הנכון לתכנית אומר דיין: "יש ויכוח ואני לא ממהר לתקוף את מי שלא חושב כמוני. יש לנו ויכוח שהוא ויכוח מזיק בבית, כי זה שהשמאל האמריקאי מתנגד כמו האירופאים והערבים וגם השמאל בישראל מתנגד, את זה אנחנו יודעים, אבל כשיש ויכוח בבית הימני זה לא טוב. זו הטעות של הפלשתינים והיא שהביאה את האמריקאים להגיד להם אנחנו מציעים לכם אפשרות אפילו כדי מדינה אבל כדי שזה יקרה צריך הכרה במדינה יהודית, פירוק החמאס מנשקו ודברים שאני לא מאמין שהפלשתינים יעשו, ובנוסף האמריקאים אומרים להם אם אתם לא רוצים לא צריך, ולא נביא לכם הצעה טובה יותר. זו החשיבות של ההצעה האמריקאית. לכן אני אומר שהחששות אמיתיים ואני מבין אותם אבל אנחנו צריכים לתפוס את ההזדמנות הזו בשתי ידיים".

על המשמעויות הביטחוניות וסכנותיה של המדינה הפלשתינית, אומר ח"כ דיין: "תמיד יש בצעדים מדיניים וביטחוניים משום סיכון, אבל במקרה הזה זה לא כך. ראשית כי מבחינה ביטחונית יש לנו הזדמנות לבסס את הגבול המזרחי שלנו על הירדן, שם חצינו את הירדן בדרך לכיבוש הארץ בתקופת יהושע. מבחינה טופוגראפית זה מקום חשוב ביותר משאפשר לנו להתפתח הרבה מעבר ל-6000 תושבים. זו הזדמנות לחצוץ בין ירדן לפלשתינים, וגם הירדנים לא צריכים את הפלשתינים על הירדן. הגבול הזה נותן עומק אסטרטגי ואפשרות להתמודד עם אויב חיצוני ולעשות זאת עם הכרה כמו שיש לנו הכרה גם אם לא פורמאלית לגבי הגולן".

"לגבי הסכנות, המתנגדים אומרים שזו מקשה אחת, ואומרים שאם הסכמת למשהו הסכמת לכול. זה לא נכון. כך היה כשהוקמה המדינה עם החלוקה וללא ירושלים שהייתה מבונאמת. הגישה הייתה שניקח את מה שניתן ואחר כך נוסיף עוד דונם ועוד דונם. הגישה צריכה להיות בן גוריונית, רוצים את המקסימום אבל הציעו לנו מינימום וזה שאנחנו מקבלים את המינימום לא אומר שאנחנו מוותרים על המקסימום וכאן אין ויתורים".

לטעמו של דיין "אנחנו צריכים לעשות את המקסימום שאנחנו יכולים כדי לקבל עכשיו את המקסימום שניתן כעת. אני לא אומר שאני מקבל בכל מחיר ואני מבין את הדאגה שיש. צריך ללכת על זה יחד ואלו הזמנים שאני מיצר על כך ש'ימינה' לא בממשלה, ואגב, לא מאוחר מדי. אני קורא למצוא את הדרך להגדיל את גוש הימין. חילוקי הדעות לא כאלה גדולים".

באשר לסוגיית המדינה הפלשתינאית סבור ח"כ דיין כי מדובר במהלך בלתי ריאלי לחלוטין כפי שהוכח באינספור תהליכים "ראויים ובלתי ראויים" שנעשו כדי להגיע לכך והדבר לא עלה יפה "תהליך השלום הפך לתהליך עליו השלום, ומי שהרג את תהליך השלום היו הפלשתינים בגלל הגישה שהכול לא, ועכשיו אומרים להם שנתקדם בלעדיהם".

עוד מתייחס דיין לחששות וקובע כי "המפות עדיין לא מסוכמות. הדבר עדיין לא מסוכם וזה הזמן להכריע את הדברים. אני לא אומר שצריך לקבל כל מצב, אבל לטעמי ניתן להגיע עם האמריקאים למצב של תמיכה ולכידות ישראלית גדולה יותר ומה שאנחנו לוקחים משאיר מצב הרבה יותר טוב מהיום, ובהמשך אפשר יהיה להגדיל ולהרחיב אותו".

בהקשר זה מזכיר דיין את סוגיית הישובים המבודדים: "אני מזכיר שעד לפני כמה זמן כל מי שדיבר איתנו ראה בהם ככאלה שלא יהיו בכלל. עכשיו יש אפשרות להכרה בריבונות על הישובים האלה. זה לא פותר את כל הבעיות, אבל צריך לזכור שהשליטה הביטחונית הכוללת נותרה שלנו, ולכן אנחנו יכולים לקחת סיכונים מסוימים ואני טוען שהם לא בלתי הפיכים. זו השעה לרדת לפרטים וזה בדיוק מה שצריך לעשות בחודשים הקרובים כדי להשיג את המקסימום לפני נובמבר כי אין לדעת מה יהיה בארה"ב ומה יהיה סדר היום אז. לכן במקום להגיד קודם כל לא, בוא נלך מלוכדים על המקסימום שאנחנו יכולים להשיג ואז נקבל החלטה קשה אם לקבל את הדבר הזה. בכל מקרה לא להבין שאנחנו עומדים בפני מצב של כלום או מדינה פלשתינית. זה לא נכון, זה לא המצב".

על טענותיהם של גורמי שמאל לפיהם החלת הריבונות תוביל לקריסת הסכם השלום עם ירדן, הסכם החשוב כל כך לעומק האסטרטגי הישראלי ממזרח, משיב דיין ומזכיר כי הוא עצמו היה ראש הועדה הביטחונית של ניסוח ההסכם והוא אכן סבור שההסכם טוב, אך יש להבין שמדובר בנכס אסטרטגי לשני הצדדים, ובנוסף הוא נותן לנו שיתוף פעולה ירדני שמשמעותו שקט בגבול הארוך ביותר, "אבל חשוב לדעת מה הוא נותן לירדנים. אם הם מסכנים את ההסכם הם מסכנים את המשטר. אנחנו הביטוח הלאומי והביטחוני הירדני. זה עמד במבחן בשנת 75' ובהזדמנויות נוספות. בנוסף, הירדנים לא יכולים לומר אפילו בהיבט הכלכלי שזה לא מעניין אותם. היא מדינה כמעט חדלת פירעון ובנוסף הדבר האחרון שהם צריכים הוא הפלשתינים. לכן גם אם הם לא יהיו מרוצים הם לא ישברו את הכלים כי אלו כלים שמחזיקים אותם. הם לא יגידו לא לארה"ב. המלך חוסיין אמר לי פעם שהם מדינה קטנה מוקפת חברים וזה הרבה יותר קשה ממדינה קטנה מוקפת אויבים כמונו. לכן אני ממש לא חושש מהדבר הזה. לירדנים יש הרבה יותר מה להפסיד".

על הצהרות בית המלוכה הירדני נגד הריבונות הוא סבור כי "לא מדובר במס שפתיים. יש לירדנים חשש אבל הוא חשש פנימי. אם הם לא יתנגדו יש להם אופוזיציה גדולה של האחים המוסלמים, ובזה לא נוכל לעזור. לא נוכל לעזור במידה ויש התקוממות פנימית, אבל אם יש התקוממות כזו אז בוודאי שאנחנו צריכים את השליטה בבקעת הירדן כי אנחנו לא רוצים את האיראנים והעיראקים בגבולות 67'".