מתחילת חודש מרץ החיים של כולנו עברו שינוי רציני עם התפשטות הקורונה. מאז עברנו סגר כולל, הסתגלנו למציאות שונה לגמרי, ופנים מאחורי מסכות הפכו למראה שגרתי. לצד ההקלות בהנחיות והחזרה ההדרגתית לשגרה, המגפה עוד כאן, ובצה"ל עושים הכול כדי להיות מוכנים לאפשרות של התפרצות נוספת.
אין זה סוד שהגל הראשון הגיע בהפתעה גמורה, ודרש מהצבא ומהמדינה ככלל להסתגל מהר למצב החדש. עבור אנשי פיקוד העורף, מצבי קיצון כאלה הם עניין שבשגרה ודרך חיים. וגם בימים אלו, בנוכחות הקורונה, הם לא נחים לרגע. אל"ם ד"ר אולגה פוליאקוב, מפקדת מחלקת הרפואה בפיקוד, מספרת כי אצלם, גם ב"רגיעה", מנצלים את הזמן על מנת לוודא שהגל הנוסף, אם יגיע, לא יתפוס אותנו לא מוכנים.
"חשוב להבהיר שהתפקיד שלנו הוא לתת גב למערכת הבריאות ולמרחב האזרחי", היא מתחילה להסביר, "המשימות שלנו כוללות בעיקר מעקב אחר תחלואה ומיקוד, המשך תפעול מלונות ההחלמה והבידוד, תגבור מעבדות הקורונה והצטיידות בציוד רפואי".
למה את מתכוונת כשאת אומרת "מעקב תחלואה"?
"הגל הראשון לימד אותנו להסתכל על עוד גורמים חוץ ממספר החולים. התחלנו להסתכל גם בהיבט הדמוגרפי על המקומות בהם רף התחלואה גבוה, ומעבר לכך - מיפינו אוכלוסיות שדורשות מענה ממוקד.
"כך למשל זיהינו שבבתי ספר, או בקרב משפחות שחיות בצפיפות, שיעורי ההדבקה עולים. זה עזר לנו לשים את האצבע על היכולת של הרשויות המקומיות לסייע לתושבים שלהם וככה ידענו לאן לכוון את המשאבים שלנו.
"התפרצות ביישוב קטן לא זהה להתפרצות במקום אחר, ולכן בנינו חליפה אישית על פי סוגים שונים של התפרצות וגיבשנו קריטריונים שמתחשבים בגיל, מיקום ומצב סוציו-אקונומי, ועוזרים לנו להבין אם העיר היא "אדומה", "כתומה" או "ירוקה" במדרג התפשטות המגפה.
"הגישה של הטיפול הסלקטיבי תסייע לנו בהנחה ויהיה גל נוסף, כי אנחנו יודעים למשל שעדיף לטפל בעיר שרק מתחילה אצלה העלייה בתחלואה (כתומה), ובכלל איפה צריך אותנו יותר".
אי אפשר לדבר על הצעדים הבאים מבלי לקחת רגע ולהתייחס לעבודה המרשימה של המחלקה, ושל חיל הרפואה באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בחודשים האחרונים: פתיחת מוקד משותף עם מד"א ומלונות חולים ומבודדים, תגבור דוגמים לבדיקות עד בית החולה, תרגול של 39 בתי חולים ו-266 מוסדות סיעודיים, כולל תרגיל משותף עם חיל האוויר של הטסת חולה קורונה מיוספטל.
בתקופה זו אספה המחלקה גם מעל 5,000 תרומות דם וזאת כחלק מ-10,000 התרומות שנאספו על ידי גדוד שירותי הרפואה המטכ"לי בחיל הרפואה, בנוסף גם הוקמו מתחמי בדיקות וגויסו 14 יחידות צבאיות שסייעו בבתי החולים הכלליים - וזה רק על קצה המזלג.
מה קורה עם מעבדות הקורונה עכשיו?
"קלטנו 60 חובשים שמתגברים יותר מ-16 מעבדות אזרחיות בבתי החולים השונים. אומנם משרד הבריאות החזיר את המענה של הבדיקות שניתן ע״י מד״א לקופות החולים האזרחיות, ואנחנו מתמקדים בלהחזיר את המענה השגרתי, אבל בנינו תוכניות נצורות שמפרטות מה עלינו לעשות אם תהיה עלייה בתחלואה.
"הכשרנו בתקופה הזו אנשי מילואים וסדיר שמתמחים בדגימת חולים, ואנחנו במרחק שיחת טלפון אחת מלגייס אותם שוב אם נידרש. זו שיטת האקורדיון - ברגע שהתחלואה יורדת אנו נותנים למרחב האזרחי עצמאות ומקטינים את הסיוע של פיקוד העורף, אם התחלואה עולה מרחיבים את הסיוע.
"אני חושבת שהתקופה הזו פיתחה אצלנו המון יכולות חדשות ועודדה אותנו לייעל את עצמנו ולחזק את שיתוף הפעולה שלנו עם גופים חיצוניים".
מלבד כל זה, בחיל הרפואה יצרו ערכות לטיפול בקורונה, הפעילו מערך בדיקות נייד שלם, הקימו כפר מחלימים והפעילו מעבדת קורונה צה"לית.
מה אתם עושים כדי לעודד שמירה על ההנחיות בקרב החיילים?
"פיקוד העורף וחיל הרפואה יוצאים עכשיו בקמפיין נרחב שמדבר על שמירה על ההנחיות בבסיסים, ושומרי המסך במחשבים הצבאיים מציגים כיום את כולן בבירור.
"בסוף אני מבינה את החייל בקצה. לחיות תחת מגבלות כאלה לאורך זמן זה מאתגר, אבל יחד עם זאת מאוד חשוב לזכור איפה היינו לפני חודשיים - במצב של סגר על הבסיסים וכדומה, ולהבין שרק בזכות השמירה על הכללים הפשוטים האלה הגענו לאיפה שאנחנו נמצאים היום, לכן חשוב שנמשיך להקפיד על כך. זה המרשם שלנו להצלחה.
"אם תהיה התפרצות שנייה, צה"ל כבר מתורגל בחלוקת כוח האדם שלו לפי קפסולות, ובסגר היחידות הלוחמות. אלו פעולות שעזרו לנו לעבור את הגל הראשון ולשמור על מספר חולים נמוך בצבא, והן יהיו הצעדים הראשונים שננקוט אם נצטרך".
ומה מבחינת הציוד הרפואי?
"ביצענו רכש שתואם עם משרד הבריאות, וכרגע אנחנו מצטיידים בציוד רפואי שאנחנו שומרים ל'יום גשום'".
אם כבר בציוד עסקינן, אין אדם רלוונטי יותר להשיב על השאלה הזו מאל"ם עודד צמח, קצין הלוגיסטיקה של פיקוד העורף. לאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, לחיל הלוגיסטיקה ולמחלקת הלוגיסטיקה הספציפית, עליה הוא מפקד בפיקוד העורף, הייתה לא מעט עבודה במהלך ההתפרצות, והם האנשים מאחורי הקלעים שדאגו שהכול יתפקד בדיוק כמו שצריך.
"מאמצע מרץ ועד היום היינו בעבודה בלתי פוסקת", הוא מדגיש, "כל הזמן חשבנו קדימה, ופעלנו במספר מישורים שאפשרו למערכת הבריאות ולפיקוד העורף לבצע את העבודה שלהם".
גם בתחום הלוגיסטי הייתה מן הסתם התעסקות בנושא הציוד והתשתיות. "במהלך הקורונה הקמנו הרבה חמ"לים עבור מד"א ושיפצנו ושדרגנו תשתיות בשביל החיילים שסגרו בבסיסים. הבאנו מכולות, שירותים ומקלחות שנמצאים בשימוש ויעזרו לנו מאוד גם בגל נוסף", הוא ממשיך, "במסגרת מבצע 'מגן אבות' חילקנו אמצעי מיגון, מסכות, כפפות וסרבלים למוסדות גריאטריים ומקבצי דיור. הכול בעזרת המרכז הלוגיסטי הנייח והיחידות הלוגיסטיות במחוזות ששינעו עד נקודות הקצה ועזרו לאורך כל הדרך".
אחד מהמוקדים שתפסו את הנפח העיקרי ואת לב הציבור, היו כמובן "משמרות הזה"ב". מדובר למעשה בקבוצות חיילים שעסקו באריזות מזון ובחלוקתו לאוכלוסיות מבוגרות, חולים ונתמכי רווחה לאורך כל התקופה המאתגרת. "חילקנו כ-6 מיליון מנות מזון", מתגאה אל"ם צמח, "החלוקה כיום כבר לא מתקיימת, אבל הקמנו מלאי רחב של מארזי מזון, כך שאם תהיה התפרצות שנייה, אז כבר יהיו לנו דברים מוכנים בקנה עוד לפני שנתחיל לגייס כוח אדם מחדש".
אתה חושב שנהיה מוכנים יותר להתפרצות הבאה בפן הלוגיסטי?
"ללא ספק. אנחנו אחרי מסכת ארוכה של הפקת לקחים וכתיבת פק"לים, ואני יכול להגיד בפה מלא שאם בתחילת הקורונה התעסקנו בעיקר בלמידה, אז עכשיו אנחנו מתחילים מנקודת פתיחה מתקדמת הרבה יותר, ועם הבנה עמוקה יותר של מה אנחנו צריכים לעשות מזווית הראייה של המחלקה שלי, ומהזווית האט"לית ככלל.
"אנחנו מחזיקים כוננות לאירוע מתפרץ על בסיס סדיר ואנשי מילואים שממתינים לפקודה שלנו להגיע. הקמנו במהלך כל האירועים את האגד הלוגיסטי הפיקודי שעוזר לנו לתכלל את העבודות שמתבצעות בכל המחוזות, יצרנו קשר חזק עם ארגוני מתנדבים שעזרו לנו להגיע ליותר אנשים ולעזור דרך המרס"ל (מרכז סיוע לאזרח), והשקענו רבות גם במשימת החיטוי - הפנים צה"ליות, וגם של בתי אבות השונים. אלו יכולות חשובות שמכינות אותנו טוב יותר לכל תרחיש.
"חשוב לי להודות לכל המערך הלוגיסטי, אנשי הקבע, חיילי החובה ואנשי המילואים שנתנו יד בתקופה מורכבת זו".
מה קורה עכשיו עם מלונות הקורונה?
"בשיא ההתפרצות החזקנו 25 מלונות פתוחים, 13 לחולים ו-12 למבודדים, והיינו חלק בלתי נפרד מהליך פתיחת המלונות ותפעולם השוטף", מסביר אל"ם צמח, "הקשר עם בעלי המלונות נשמר ועכשיו אנחנו גם יודעים מה צריך להיות בכל מלון כזה, ויהיה לנו הרבה יותר קל להקים כאלה בהמשך".
"כרגע אנחנו מפעילים חמישה מלונות בסך הכול - 2 למבודדים ו-3 לחולים ברחבי הארץ", מוסיפה אל"ם ד"ר פוליאקוב, "זו הייתה הפעם הראשונה אי פעם שפיקוד העורף פתח מערכת אשפוז אלטרנטיבית, ובמהלך התקופה הזו עברו במלונות יותר מעשרת אלפים אנשים. הכול בניצוח אט"ל ופקע"ר יחדיו".
ולסיום, להערכתם, יהיה גל נוסף?
"בסופו של דבר אף אחד לא יודע אם יהיה גל שני, וגם אם כן - קשה לצפות את העצימות שלו", מסכמת אל"ם ד"ר פוליאקוב, "יש הערכה לכך שבחורף, לצד השפעת העונתית, תהיה עלייה קלה בתחלואה הנשימתית, אבל זה משהו שאי אפשר לצפות במאת האחוזים. לכן זו האחריות שלנו להיות מוכנים ולהבין שיש לנו מה לעשות כדי להתמודד עם המצב הזה, גם אם הוא יגיע וגם אם לא".