אסף פאסי
אסף פאסיצילום: אודי זיטיאת

לא מכיר מישהו בעולם הזה שיש לו כח לפוליטיקה. וגם אם יש אחד כזה בעולם, הוא בטוח לא יהיה קשור לחלקיק כלשהו מהמפלגה הלאומית שהתגלגלה בשבעה מדורים בשנים האחרונות. אבל מה לעשות שאין ברירה. ואין ברירה.

אחרי כמעט עשור מאחורי הקלעים של הפוליטיקה הארצית והמוניציפלית, אני לא מקבל בשום אופן את האמירה שפוליטיקה חייבת להיות מושחתת. כלומר- זו אמירה נכונה, אבל היא לא חייבת להיות נכונה. ובנאיביות שלי אני עדיין חושב שחייבים לשנות! מימין למפלגת הליכוד צריכה לקום מפלגה לאומית אמונית חזקה ומשמעותית. כזו שתעלה על נס ערכים ודת ומסורת ולאומיות (גם בניגוד למנהיג העליון הביבילתי ניתן לניצחון). יש צורך במפלגות נוספות ערכיות כמובן, אבל אני מתמקד בימין. ויהיה מצוין שהשמאל יתמקד באלטרנטיבה משמאל.

הבית היהודי בגלגולה האחרון נוצרה כחלום גדול. חלום שאני עדיין מאמין בערכיו הראשוניים. התקלות שהיו בדרך לא צריכות לגנוז את החלום, בייחוד לאור העובדה שבשנים הללו היו הישגים גדולים וחשובים הקשורים למסגרת זו. בכתבה זו לא אמנה כרוכל את כלל ההישגים, אבל כן אומר שבפוליטיקה, ב99% מהמקרים, הישגים אינם מתבטאים בהסכמי שלום בינלאומיים או בהורדת האבטלה ל0%. ההישגים נמדדים בחיי היום יום. בשינוי סדר יום ישראלי, בהצלחות קטנות ובעוד ועוד עובדות בשטח. 

אבל אנחנו עוד בתחילת הדרך. והצורך כעת הוא לבנות מפלגה ערכית לציבור עצום שמרכזה לא יהיה "אני מת על ביבי המלך" או "אני שונא את ביבי האפס" אלא סדר יום ישראלי יהודי ערכי. כזה שידבר על אפשרות של נורמליזציה עם שכננו באג'נדה ימנית- כזו שבה אנחנו יוזמים ומפתחים ובונים שלום אמת ולא רפיסות מתמשכת, סדר יום של חינוך ובניית עתיד ילדנו, של שילוב אמיתי בין דת ומדינה באתגרים המטורפים של 2020, של כלכלה יהודית נכונה ושיח בין כל חלקי העם. של ערכי משפט עברי ומעורבות של מערכת משפט ולא משפח. שיח שמרכזו אמת. 

ואני מודע לרעשים ולרצונות להמשיך על גלי הכלום, כי "זה לא הזמן" ו"קורונה" ו"מי יודע מה ילד יום" ועוד ועוד. אבל אם נמשיך להמתין ומכח האנרציה יעבור חודש ועוד חודש נגיע לבחירות הבאות מחוקים לחלוטין עם 3 או 4 שברי מפלגות שיבטיחו לנו עד הבחירות שהפעם הם יהיו המנצחים הגדולים, אך למעשה בלי שום כח ואג'נדה משמעותית וללא נבחרת שיכולה לתת תשובות ודרך ופתרונות למצוקות היום יום.

הזמן לשינוי חייב להיות עכשיו. זה הזמן לבנות מפלגה אחת לכולם. כזו שתקיים פריימריז רחבים בציבורים שונים שמתוכם תיבנה מסגרת פוליטית חדשה וכוללת לציבור הדתי, המסורתי והימני בישראל. הפריימריז הללו צריכים להיות ללא שום תנאים מוקדמים. לנבחרת הזו יוכלו להציע עצמם אנשים מכל פינה בציבורים המוזכרים. פוליטיקאים קיימים לצד שליחי ציבור מכל חלקי החברה שיוכלו לייצג ציבור ענק המבקש שיח ערכי ימני במדינת ישראל.

לא למפלגה דתית אני מייחל, למפלגה ערכית אני מייחל שתפעל למען ערכי הציבורים אותם היא מייצגת. מפלגה רחבה צריכה להכיל בתוכה קולות שונים. את הדתל"ש מת"א, המסורתי מראשון לציון, איש ההייטק החרד"לי מירוחם לצד החרדי העובד מבית שמש והדתי שרואה עצמו כנורמלי מפתח תקווה. ויהיו שם גם נציגי חברון ובית אל ועופרה ועלי. ציבור. ומכח הציבור ייבחרו הנציגים. בלי הצנחות ודרגות.

מפלגה שתחרוט על דגלה אמת תוכל לומר אמירות מורכבות. הדתל"ש לא יצטרך לשים כיפה, החרד"ל לא יצטרך לשתוק בוויכוחי להט"ב והדתי לייט לא יאלץ להתנצל על כל מפגש עם רפורמים או לחיצת יד לאשה. ההתבגרות הזו, כאשר תבוא מהציבור הרחב וכאור חוזר מנציגים ראויים (קיימים וחדשים) שייבחרו בפריימריז רחבים, תוכל אולי לתת תקווה חדשה.

הפרטים והרעיונות הדקים והמדויקים על הבנייה המיטבית צריכים להירקם ע"י טובי המוחות. אבל עד אז, הדרישה החד משמעית צריכה לבא מאיתנו. מהעם. תנו לנו מפלגה לאומית. התאחדו ובנו מפלגה שבמרכזה נמצאים ערכים!