קורונה - סיכום גל ראשון מאז ומעולם האדם חיפש פשר לסבל. עובדי האלילים האשימו את האלים הרעים בסבל. בודהה טען שהסבל הוא מהות העולם! פשוט ככה. הנוצרים מאשימים בסבל את לוציפר. המוסלמים את אל שיטאן, וה-bds מאשים את מדינת ישראל. אבל אנחנו – אנחנו היאהודים מאמינים שיש אחד שיצר את הטוב ואת הרע את העונג ואת הסבל. אז מה פשר הקורונה? מאיפה לי?! הדבר היחיד שאפשר לעשות הוא לשקף את מה שהתחולל כאן על רקע מה שמתרחש בתרבות בימינו צ'מעו משו מרתק: העידן שלנו, הפוסט פוסט מודרניזם, מתאפיין בפירוק, פירוק הערכים של העולם המודרני, מתוך כל הערכים והנורמות שעוברים פירוק יש שתי מטרות-על המיועדות לניטרול מיידי: הערך הלאומי והערך המשפחתי. ארגונים קיצוניים מתאמצים לפורר כל תודעה לאומית וכל זיק של רגש פטריוטי. במקביל בימינו כולם טסים... מזרח רחוק, אירופה, דרום אמריקה, אוסטרליה, פספסתי משהו? ותחושת השייכות הלאומית משתנה בהתאם. הגענו למצב בו אנשים נורמטיביים מדקלמים סיסמאות שהיו בסיקסטיז נחלת כמה היפים הזויים באמריקה, אני קוסמופוליטי, אני אזרח העולם, כל האנושות משפחה אחת, אין היסטוריה, רק נרטיבים, קהילות מדומיינות... באה הקורונה ואמרה – כל אחד במדינה שלו! הנושא השני – המשפחה – זה כבר כמה עשורים שמטפטפים לנו שמוסד המשפחה המסורתי, המקובל מזה אלפי שנים הוא מיושן, דוגמטי, ארכאי, זקן, לא רלוונטי וגם לא מוצדק. באה הקורונה ואמרה – יש לך משפחה! יש לך בית! לא רק שכל אחד במדינה שלו, על פי חוק כל אחד רק עם המשפחה הגרעינית שלו! וכך ציוויליזציה שלימה שכמעט והפנימה סופית שלאום ומשפחה אלו הן סה"כ "קהילות מדומיינות" גילתה אותן מחדש כקהילות הכי ממשיות שיש, לאום לאום, משפחה משפחה כל אחד בארצו ובביתו. אז מה פשר הסבל המגיפות והמחלות? לא יודע, ואנחנו לא רוצים מדובשן ולא מעוקצן. אבל האם רטרואקטיבית ניתן לומר, הקורונה השיבה לנו שתי אבידות - התודעה הלאומית והגרעין המשפחתי. בריאות לכולנו.
