הליכוד מריץ ספין לפיו אנחנו מנענו אתמול דיון בועדת החוץ והביטחון על שטחי סי ביהודה ושומרון כי הגשנו מאות הסתייגויות לחוק שנדון קודם לכן בוועדה.
תכף אסביר לכם איך עובדת אופוזיציה ומה הכלים הפרלמנטריים שעומדים לרשותה, אבל קודם כל הרשו לי לגחך על הניסיון להציג אותנו כמי שפוגעים בהתיישבות. אנחנו לא זקוקים לאישור מאף אחד על נאמנותנו לארץ ישראל ולהתיישבות ועל החתירה שלנו לקידומה בכל האמצעים שעומדים לרשותנו.
כשבליכוד עוד ליקקו את פצעי הגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון שהוביל יו"ר מפלגתם הבלתי מעורער, היתה לי הזכות להיות בין מקימי תנועת רגבים שהיתה הראשונה להציף את החידלון של יו"ר מפלגה אחר מהליכוד, נתניהו, אל מול ההשתלטות המאסיבית הזו של הערבים על שטחי סי.
ובכלל, קשה בהקשר הזה שלא לתהות על זעקת הקוזק הנגזל של חברי, ח"כ שלמה קרעי, אחד הח"כים המקורבים ביותר לנתניהו בליכוד, שבמקום ליזום דיונים בוועדות הכנסת יכול וצריך פשוט לדפוק על השולחן מול ראש המפלגה שלו בישיבת הסיעה ולדרוש ממנו לאכוף את החוק על הערבים.
יש כאן כבר דפוס פעולה קבוע של הונאה. נתניהו מאפשר לערבים להשתלט על שטחי סי ואז שולח את קרעי ליזום דיונים על זה בכנסת כדי שנחשוב שזה חשוב לליכוד.
נתניהו מבטל את הצו שחוקק בתקופת בנט ומונע מהבנקים ברש"פ לשלם משכורות למחבלים ואז, שוב, שולח את קרעי ליזום על זה דיון בכנסת כדי לעשות, שוב, רעשים של כאילו.
נתניהו מפקיר את תיק המשפטים בידי ניסנקורן והשמאל ואז שולח את קרעי להגיש לו שאילתות ולתקוף אותו במליאה כדי לטשטש את המעשה החמור הזה שלו.
זה מביך ולא אמין.
ומכאן למה שקרה אתמול בוועדת חוץ וביטחון, אבל לפני כן כמה מילים על כלי העבודה הפרלמנטריים של האופוזיציה:
באופן טבעי הקואליציה נהנית מרוב בכנסת ושולטת בה ביד רמה. היא קובעת איזה חוקים עולים ואיזה לא, איזה חוקים יעברו ואיזה לא, איזה תיקונים יכנסו לחוקים במסגרת דיוני הוועדות ואיזה לא. ההחלטה איזה הצעות לסדר יעלו לדיון במליאה מתקבלת בנשיאות הכנסת, שבה הקואליציה נהנית מרוב של חמישה מול ארבעה. שאילתות של חברי כנסת לשרים מאושרות על ידי יו"ר הכנסת, שכידוע מגיע אף הוא מהקואליציה. וכן הלאה.
מול זה ניצבת האופוזיציה עם מעט מאוד כלים. היא יכולה וצריכה לאתגר את הממשלה במישור הציבורי ויש לה גם כמה כלים פרלמנטריים שנועדו ללחוץ על הקואליציה ולהביא אותה לסוג של מו"מ איתה במטרה להגיע להסכמות, שבהן גם האופוזיציה תיקח חלק בעבודת הכנסת ותשפיע.
אחד הכלים המרכזיים האלה הוא "הפיליבסטר" הידוע. היכולת של האופוזיציה למשוך זמן בדיונים במליאה ובוועדות, לשבש את עבודת הקואליציה, להתיש את חבריה, ולייצר להם מוטיבציה לנסות ולהגיע להבנות במגוון דברים. זה אולי נראה לא טוב ממבט ראשון מבחוץ, אנחנו לא רגילים לזה כי הרבה שנים היינו בקואליציה והיו לנו בידיים כלים אחרים להשפיע, אבל זה כלי אפקטיבי שקיים בכנסת ישראל מאז ומעולם, והביא לאופוזיציה מכל הצדדים לא מעט הישגים.
עכשיו תראו, אנחנו באופוזיציה כי נתניהו רצה שנהיה שם, וכזכור לא ניהל איתנו מו"מ רציני על כניסה לקואליציה. אנחנו עובדים קשה כדי לשרת אתכם ולקדם את מה שחשוב לכם גם מהעמדה הזו. לפעמים זה נראה אולי קטנוני ומגוחך, אבל תאמינו לי שזה עובד. הקואליציה רוצה לתפקד ביעילות ולהעביר חוקים רבים. השרים צריכים לעבוד במשרדיהם ודי קשה להם לעשות את זה אחרי לילות חוזרים ונשנים של דיונים מתישים במליאה ללא שינה. ככל שלקואליציה יהיה קשה יותר לתפקד כך תהיה לה מוטיבציה לבוא לקראתנו, לדבר איתנו ולהגיע איתנו לפשרות והסכמות. על חוקים שחשובים לנו, על תיקונים חשובים בחוקים שהממשלה מביאה, על תקציבים, ובכלל, על התנהלות הגונה של הכנסת. וכשהכנסת מתנהלת כמו מרכז ליכוד ורומסת את האופוזיציה אין גם דרך אחרת.
אתמול נקבע דיון בוועדת החוץ והביטחון על ההפקרות בשטחי סי ועל מעמדם של השטחים האלה בתכנית טראמפ אחרי החלת הריבונות.
בנט, שמשמש חבר הוועדה מטעם ימינה, ביקש מיו"ר הוועדה לקבוע דיון נוסף על ביטול הצו שהזכרתי קודם שנועד למנוע העברת משכורות למשפחות המחבלים. ח"כ האוזר סירב ובכדי ללחוץ עליו הגיש בנט מאות הסתייגויות לחוק שנדון באותה העת בוועדה. הגשת ההסתייגויות תוקעת את עבודת הוועדה, מקרקעת את חבריה לשעות רבות בכנסת ופוגעת בתכניות אחרות שהיו להם, וגוררת סיבוב נוסף כזה גם כשהחוק יעלה להצבעה במליאה.
האוזר החליט להפוך את הדיון החשוב על שטחי סי לבן ערובה והודיע שהוא יבטל אותו אם בנט לא ימחק את ההסתייגויות. באותה המידה האוזר יכול היה לקיים את הדיון ולחזור אח"כ לדיון בחוק, הוא יכול היה לקבוע את הדיון על שטח סי להיום או מחר או לזמן קרוב אחר, והוא יכול היה לעשות את הדבר היותר פשוט שעושים במקרים כאלה - לצאת עם בנט לחמש דקות לחדר צדדי, לסכם על מועד לדיון החשוב על הצו של משכורות המחבלים ולהמשיך את סדר היום כמתוכנן. האוזר הוא שהחליט לבטל את הדיון על שטחי סי, והוא והקואליציה שהוא חלק ממנה אשמים בכך.
עכשיו תראו, אומרים לי שהדיון בחוק שעלה אתמול היה חייב להסתיים עד הלילה כי התוקף שלו פג היום. נו שויין, עכשיו אנחנו אשמים גם בסדרי העדיפויות העקומים של הקואליציה, שהחליטה שיותר חשוב לה לעסוק בפוליטיקה ולהשקיע ביום שני חמש שעות במליאה בדיון בחוק הנורווגי במקום לקדם, למשל, את החוק החשוב הזה של וועדת החוץ והביטחון... לא אנחנו חיכינו לרגע האחרון עם החוק הזה, וכאמור אפשר היה גם לסיים את החוק הזה וגם לקיים את הדיון החשוב על שטחי סי, לו רק הקואליציה היתה מסכימה לקיים דיון בזמן הקרוב גם בצו משכורות המחבלים.
הקואליציה החליטה לסרב לקיים את הדיון בצו משכורות המחבלים, היא שהחליטה לבחור החלופה של ביטול הדיון על שטחי סי, ואליה אתם צריכים תבוא בטענות.
נמשיך להיות אופוזיציה נחושה ואחראית ולשמור על ארץ ישראל וההתיישבות, ואם לקואליציה קשה עם זה, שיתמודדו.