קרמר נגד קרמר

1.הסרט קרמר נגד קרמר, שהוקרן על מסכי העולם לפני 40 שנה, השאיל את שמו העברי והאנגלי Kramer vs. Kramer, לתופעה חברתית תקשורתית, שבמסגרתה מתנגשים באותה משבצת פוליטית או חברתית שני גורמים בעלי עמדות זהות, שכל אחד מושך לכיוון אחר. ממש כמו שזה נשמע: קרמר נגד קרמר. בעברית בת זמננו מכונה התופעה ירי בתוך הנגמ"ש (תשאלו את נתניהו...).

פרשת בית הקברות המוסלמי ביפו, מדגימה יפה את התופעה. ראש עיריית תל אביב רון חולדאי, איש שמאל, יזם הקמתו של בית מגורים ל-80 דיירי רחוב על שטחו לשעבר של בית קברות מוסלמי נטוש ביפו, בחלקה הקרויה אל-אסעאף. ביהמ"ש המחוזי בתל אביב אישר את יוזמתו, בטענה שיש להעדיף את צרכי החיים על פני המתים (שבמקרה דנן כלל אינם נמצאים בשטח, ראו להלן).

2.ל'הפתעתו' של הליבראל המתקדם מעיריית תל אביב, התייצבה כנגד המהלך ההנהגה הקיצונית של ערביי יפו (שרובם הצביעו בעד 'המשותפת'). זו מצאה לעצמה בקעה להתגדר בה, באמצעות מהומות אלימות, כולל הצתת אוטובוסים, ואיומים שונים כלפי 'מחללי קדושת המקום'. דווקא אחד המנהיגים היותר קשובים ופתוחים לערביי יפו, ושעשה רבות למענם במישורים החברתי והכלכלי, סופג סנוקרת מצלצלת בפרצופו. קרמר נגד קרמר.

3. סצינה ב' במלחמת הקרמרים, מתרחשת בעיתון השמאל הקיצוני הארץ. מצד אחד מודה הארץ, במאמר המערכת (שבהארץ נחשב מזה 100 שנה למבטא את דעתה הרשמית של המערכת), שכל הסיפור הוא בלוף, מפני שבית הקברות חדל לפעול, גם לפי הארץ, ב-1915, לפני למעלה ממאה שנה, והקברים שבו הועתקו ב-1936 ע"י המופתי הירושלמי לבית קברות אחר. בין השורות חושף הארת תגלית מרעישה: "עד 2018 לא ידעו תושבי יפו כי בקרקע זו – שבעבר היו עליה מגרש כדורגל, טיפת חלב וגגון לחסרי דיור", פעל אי פעם בית קברות.

ועל אף תגליותיו במאמר המערכת שלו עצמו, ממשיך הארץ לגבות את המאבק נגד הקמת בית הקברות הנשכח. העיתון העניק במה למתנגדי פיתוח המגרש הפנוי, והשבוע למשל אירח בטור הדעות שלו את עבד סאטל, פעיל חברתי ביפו, אשר מחה תחת הכותרת "כבוד המת המוסלמי לא חשוב?", והוסיף בזעם: "מי היה מעז לבנות בית מלון או דירות לעולים חדשים על קברי יהודים? אבל כשבונים על קברי מוסלמים ביפו איש לא מתרגש".

4. אילו היה הארץ עיתון רציני, כפי שהוא מתיימר להיות, לא היה נותן פתחון פה לטענות הבל שאין להן בסיס עובדתי. בעיתון רציני לגיטימי כמובן להביע דעות, אבל לא כאלה המתבססות על כזבים והסתה חסרי בסיס. לא רק שהארץ עצמו כתב יום אחד לפני סאטל, שבית הקברות רוקן מקברים כבר לפני עשרות שנים, אלא שהיה עליו גם לדעת, שעל פי 'גדולי ההלכה' המוסלמיים, פוקעת 'קדושת' בית קברות מוסלמי 36 שנה אחרי הקבורה האחרונה בו.

וזאת מניין? מסתבר שהארץ עצמו כתב על כך בשנת 2006, בסקירת המאבקים על בניית 'מוזיאון הסובלנות' בבית הקברות המוסלמי ממילא, ירושלים. אז למה בכלל להתעסק בסיפור לא רלוונטי? רק בהארץ 'חושבים פתוח', כלשון הקלישאה החדשה שאימץ לעצמו, ומדפיסים כל בדייה לאומנית שחור על גבי עיתון.

5. תופעת קרמר נגד קרמר פקדה גם את הקצה האחר של המיתרס. עיתון הליטאים 'יתד נאמן' טוען על בסיס מחקר של העיתונאי בן דרור ימיני, כי כל סיפור בית הקברות המוסלמי ביפו אינו אלא סוג של עלילת דם, נוסח עלילת 'אל אקצא בסכנה'. כותב היתד: "לא בית קברות. לא חילול. עלילה בדויה. הוכח מעל לכל ספק שאין שם בית קברות מוסלמי".

יום לאחר שהעיתון טרח להביא מימצאים עובדתיים אלה לידיעת קוראיו, אירח העיתון את נציגו בכנסת, ח"כ משה גפני, והוא דווקא מאמץ בחום את עלילת הדם, למרות שהובהר לכל קוראי היתד, וגפני בתוכם, שמדובר בעלילת דם נטו. היתד, שאך יממה אחת קודם פירסם את האמת, גייס את גפני ואת האירוע השקרי להפקת כותרת ענק צבועה באדום-דם: "למה מחה הרב גפני על הפגיעה בבית הקברות המוסלמי בעכו? – [כי] בקברים לא נוגעים – לא יהודים ולא מוסלמים, לא בארץ ולא בעולם".

6. סליחה, איזה פגיעה היתה בבית הקברות, שכבר אינו מתפקד ואינו קיים עשרות שנים. הייתכן שגפני אינו קורא את יתד נאמן שהוא מנוי עליו? הייתכן שעורכי העיתון לא קוראים את העיתון שלהם? הרי גם העיתון וגם גפני כבר יודעים שבבית הקברות המדובר אין קברים כבר עשרות שנים. הרי זהו 'יתד' מפורש, רק מיום אתמול. אז מה בכל זאת השתנה ב-24 השעות הללו? שוב קרמר נגד קרמר.

7. לסיכום ראוי להביא את תמצית ממצאיו של ימיני, שמעידים כי גל המהומות ביפו לא נועד אלא להתנגח שוב ביאהוד. לפי התחקיר שלו, הועברו עצמות מתי יפו ב-1915 מאל-אסעאף לבית הקברות המוסלמי בכפר סומייל, ליד הילטון תל אביב, אחד משטחי הנדל"ן היקרים בארץ, והוא עדיין שם. על השטח שהתפנה ביפו הקימה אגודת ספורט יפואית, הרבה לפני קום המדינה, מגרש ספורט פעיל. על אף זאת ביקש המופתי הירושלמי משלטונות המנדט הבריטי שיפצו אותו על העתקת הקברים לסומייל, באמצעות הענקת שטח חליפי למוסלמים – ובקשתו נענתה. אלה העובדות. אין בהן שום הצדקה למהומות שפקדו את יפו.

אבל למה לתת לעובדות היבשות לקלקל סיפור עסיסי של עלילה יפואית נוטפת דם ומשטמה אנטי יהודית?

(באדיבות שבועון מצב הרוח)