הברכה יוצאת הדופן של הרב יאשיהו פינטו למלך מרוקו

מלך מרוקו מחלים בימים אלו מניתוח שעבר. הרב פינטו פתח את שיעורו בברכה למלך וקרא ליהודים יוצאי מרוקו להתפלל לרפואתו.

בן שאול , כ"ז בסיון תש"פ

ראש אבות בתי הדין של מרוקו ומנהיג קהילות 'שובה ישראל' הרב יאשיהו פינטו, פתח אמש (חמישי) את שיעורו בברכה מיוחדת למלך מרוקו, מוחמד השישי, שעבר השבוע בהצלחה ניתוח לב ברבאט.

הרב פינטו אמר בשיעורו שנצפה ברשתות החברתיות על ידי מאות אלפים ונמסר ממעונו במרקש שבמרוקו, כי כלל היהודים יוצאי מרוקו מחוייבים להכיר טובה ולהתפלל לרפואת המלך.

בראשית דבריו אמר הרב פינטו: "אנחנו רוצים להתחיל היום את השיעור תורה בברכה מיוחדת שאנחנו מברכים את המלך הגדול של מרוקו, המלך ירום הודו. הקדוש ברוך הוא יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים, ישלח לו רפואה וחיים, ושנות חיים. יחזק אותו על כסא ממלכתו, ויקויים בו הפסוק 'לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי'".

"מרוקו נשארה בליבם של כל היהודים יוצאי מרוקו, שזה כמעט 10 אחוזים או יותר מכלל היהודים בעולם". לדבריו, "המלך והמלכות של מרוקו - זה דבר שנשאר חקוק בנפש ובנשמה וברוח של כל יהודי שיצא ממרוקו. יהודים רבים יצאו ממרוקו אבל הנשמה והנפש שלהם עדיין נמצאים במרוקו. אלפיים שנה של תורה במרוקו, אלפיים שנה של מלכות של חסד שנתנה ליהודים כל דבר שצריך בשוויון גדול, באהבה גדולה, בדלת פתוחה, ממש מלכות של טוב".

"המלך הוא אדם מורם מעם", התייחס רבי יאשיהו פינטו בשיעורו למלך מוחמד השישי וסיפר: "אנחנו מכירים ויודעים סיפורים על הצניעות, הענווה והמיוחדות שבו. אדם פשוט סיפר לנו שהעבודה שלו היא לנגן, אדם עני. יום אחד המלך עבר וראה אותו, ואמר לו: 'איך אתה מתפרנס? קשה לך', המלך לקח אותו ונתן לו את כל צרכיו. ועוד סיפורים כמו הסיפורים שהיו פעם על המלכים. מלך של חסד ושל רחמים".

מנהיג 'שובה ישראל' הוסיף לברך את מלך מרוקו בשיעור: "הקדוש ברוך הוא יחזק אותו בבריאותו ובכוחו, שיאריך ימים על ממלכתו והארץ הזאת תמשיך להיות ארץ של טוב ושל ברכה, ארץ שהאבות הקדושים מצאו בה מקום שמרגישים ניצוצות הקודש ודביקות בה', ארץ מורשת שיש הרבה מה ללמוד ממנה, ולקחת ממנה ולשאוב דברים רוחניים וקדושים".

הרב פינטו סיפר מזכרונו על סבו ה'בבא מאיר' זכרו לברכה. "אנחנו זוכרים כשהיינו ילדים קטנים, הסבים שלנו היו עושים קידוש בשבת ואחרי הקידוש היו עומדים ומברכים את המלך. אחד מהתלמידים שאל את מו"ר זקני - 'מדוע אתה מברך את המלך, הרי אתה כבר לא גר במרוקו?' וזקני ענה לו: 'אפילו שכבר עליתי לארץ ישראל - החסד והטוב שהיה במרוקו נשארים איתנו והולכים איתנו גם לארץ ישראל'".