הרב מיכה הלוי: מחלוקת הקורונה - לשם שמים

משרד הבריאות והמל"ל אומרים שיש צורך ביותר סגר בתקופה זו ומשרדי ממשלה אחרים אומרים פחות. המחלוקת יוצרת איזון.

הרב מיכה הלוי , כ"ט בסיון תש"פ

הרב מיכה הלוי
הרב מיכה הלוי
צילום: דוברות

ידועים דברי המשנה במסכת אבות "כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים זו מחלוקת הלל ושמאי ושאינה לשם שמים זו מחלוקת קרח וכל עדתו".

כשמתבוננים בהיסטוריה של עם ישראל, במצבה היותר עליון של האומה, כשישנה נבואה בעם ישראל, אין מחלוקות, דבר ד' המנחה את ישראל מוכרע, בהיר, ישנה הסכמה כללית. כך היה בימי בית ראשון כששרתה נבואה בישראל וסנהדרין היו יושבים בלשכת הגזית, כך גם היה בימי בית שני כשאמנם כבר לא שרתה נבואה אך עדיין היה בית דין הגדול בירושלים.

אמנם לקראת סוף ימי בית שני בטלה סנהדרין והעברת התורה נעשתה בדרך של "והעמידו תלמידים הרבה". נוצרו בתי מדרש שונים והתרבו הדעות השונות ללא אפשרות להכריע ביניהם. הגמרא אומרת כי "משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צורכן רבו מחלוקת בישראל ונעשית תורה כשתי תורות". המחלוקות בישראל נוצרו כי לא שימשו כל צורכן, מחלוקת נולדה כתוצאה מחסרון גדול.

אך יש לדעת כי כל חסרון אשר נוצר במציאות יש לו תיקון ויש בו משהו חיובי, כך גם במחלוקת כאשר היא לשם שמים. "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם", ללא המחלוקות בבתי המדרש התורה היתה משתכחת והיתה התנוונות בלימוד התורה. על ידי ריבוי הדיעות בין תלמידי חכמים נוצר איזון, מול דעתו של הלל צריך את דעתו הניגודית של שמאי, וכאשר יש איזון אז יש שלימות בעולם.

גם בטבע אנו מוצאים ניגודים הדורשים איזון, כך הניגודיות בין אש למים מוצאת את האיזון בשמים, "אש ומים, שערבן זה בזה ועשה מהם שמים", על כן אנו אומרים בתפילה "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו".

מחלוקת קורח ועדתו, שמשה לא מוזכר בה כבר פלוגתא כיוון שהוא לא היה צד בה, היא מחלוקת שאינה לשם שמים. אולי הם דיברו בשם שמים אך מחלוקתם לא היתה לשם האיזון בשמים ובארץ.

מאחר שמחלוקת קורח ועדתו לא היתה לשם שמים אין סופה להתקיים. אפשר להסביר באופן פשוט שמחלוקת שהיא לשם שמים בעלי המחלוקת יתקיימו והמחלוקת בסוף תוכרע, ואילו מחלוקת שאינה לשם שמים החולקים -בעלי המחלוקת- לא יתקיימו, כמו בפרשתנו שקורח ועדתו נבלעו באדמה ולא התקיימו עוד.

אך הרב ברטנורא מסביר את המילה "סופה" במשנה באופן אחר: "ואני שמעתי, פירוש 'סופה', תכליתה והמבוקש מענינה. והמחלוקת שהיא לשם שמים, התכלית והסוף המבוקש מאותה מחלוקת להשיג האמת, וזה מתקיים, כמו שאמרו מתוך הויכוח יתברר האמת, וכמו שנתברר במחלוקת הלל ושמאי שהלכה כבית הלל".

אם כן, המשנה מכריעה שמהמחלוקת יוצאים דברים טובים, האמת מתבררת.

יש חוסר בהירות מה צריך לעשות בתקופה הזו, יותר להסתגר או פחות להסתגר. משרד הבריאות והמל"ל אומרים שיש צורך ביותר סגר ומשרדי ממשלה אחרים אומרים פחות. זו מחלוקת שהיא לשם שמים. זו מחלוקת שיוצרת איזון בין הדברים.

ישנם גופים, להם יש תפקיד להזהיר את הציבור ולהעמיד אותו על המשמעת כמה שיותר, לשם כך הם מציגים את הציור הקשה והסכנה המחייבת להיות בסגר. מנגד ישנם מי שתפקידם לשמור על בריאות החיים הכללית של הציבור: יש צורך אמיתי להתפרנס, לחיות את החיים כמו שהם ולא להסתגר, לא להיות מכונס.

שתי הגישות הללו, ביחד, דווקא באמצעות חוסר הבהירות הנוצר מהן לפעמים – הן המאזנות אותנו.

פעמים רבות אנו מחפשים שלא תהיינה מחלוקות, אך מחלוקות כמו זו היא לשם שמים, לשם האיזון בשמים ובארץ. זו מחלוקת שמקיימת את העולם, כמובן בתנאי שהיא נשארת עניינית ולא הופכת להיות אישית.

יהי רצון שנדע תמיד להרבות בדעות לשם שמים על מנת ליצור איזון ולהגיע אל האמת. ועל ידי כך נפתח פירות טובים ומועילים לעולם כולו, ונהיה כולנו בריאים ושלמים ושמחים בשמחת עמינו וארצנו.

הרב מיכה הלוי הוא רב העיר פתח תקווה וראש ישיבת עטרת נחמיה בתל אביב