ח"כ ינון אזולאי: אסירים כבולים בניגוד לחוק

ח"כ ינון אזולאי בדיון בוועדת הפנים: "החוק קובע שאסיר לא יהיה כבול במקום ציבורי. השב"ס, המשטרה ובתי המשפט פועלים בניגוד לחוק".

ערוץ 7 , ל' בסיון תש"פ

ח"כ ינון אזולאי
ח"כ ינון אזולאי
צילום: חזקי ברוך

"92% מהאסירים והעצורים שהובאו בפני בית משפט בחודש ינואר היו אזוקים ברגליהם, בניגוד לחוק", אמר ח"כ ינון אזולאי בדיון מהיר שהתקיים היום לבקשתו בוועדת הפנים על השארת עצורים כבולים ברגליהם גם בעת הדיון בבית המשפט.

לדבריו, "החוק קובע שאסיר לא יהיה כבול במקום ציבורי, אלא אם כן, במקרים חריגים ובאישור השופט. כבוד האדם אמור לגבור על הרצון שאולי קיים להשפיל את העציר, אולי כדי לשבור אותו, אולי מטעמי נוחות".

ח"כ משה ארבל, מ"מ יו"ר הוועדה, ציין, "נעשתה עבודה על ידי עו"ד יונתן רבינוביץ, איש פרטי, שהחליט להילחם בתופעה ועתר לבג"ץ. הסנגוריה הציבורית הייתה צריכה להרים את הנושא כדגל. מהחוויה שלי כמתמחה בבית משפט שלום, אני מקווה שהמצב השתנה. לפני 7 שנים כשהייתי שם, אסירים ישבו שעות ברכב ללא מזגן, ומצאתי עצמי מבקש שידליקו לאסיר מזגן".

עו"ד חנית אברהם בכר מהנהלת בתי המשפט ציינה בתגובה לטענות, "שופט, אם הוא מוצא לנכון, מבקש להתיר אזיקים. הוא שואל מדוע האסיר כבול. אם השופט חלוק על עמדת 'נחשון', במידת הצורך הוא מורה לשחרר את האסיר מהכבלים. יש שינוי. יש כמובן עניין של הטמעה ושינוי הליכים. אסירים לא כבולים בידיים, ואם הם כבולים ברגליים, השופט שואל מדוע צריך".

ח"כ ינון אזולאי השיב לה, "זה צריך להיות הפוך. על השוטר לבקש להתיר לו לכבול את האסיר. כשהשופט רואה אותו כבול, זה כבר מאוחר. בית המשפט מתעלם מ-90% מהמקרים".

עו"ד בכר הגיבה לטענות ואמרה, "אני מסתייגת מהאמירה הזו". ח"כ אזולאי השיב לה, "תשובות לא קיבלנו, רק הסתייגויות".

עו"ד יונתן רבינוביץ' טען בתגובה, "מה שנאמר על ידי עו"ד בכר פשוט לא נכון. זו מכבסת מילים". עו"ד בכר: "יש אולמות לא מתאימים. אם צריך, השופט יעבור לאולם מתאים. יש בתי משפט שאין בהם אולמות גדולים, אין מסדרונות סטריליים".

ח"כ ינון אזולאי השיב "אם צריך, תעבירו שינוי חקיקה". ח"כ ארבל ציין "אין החרגה בחוק לאולם בית משפט שאינו מתאים. כדאי שגם הנהלת בתי המשפט תלמד את לשון החוק".

מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ משה ארבל: "כתובע בשירות מילואים נכחתי במשפטים בבית הדין הצבאי בעופר. התנאים שם הרבה פחות מתאימים מבתי משפט אזרחיים. מדובר בקרוונים, אבל האסירים הביטחוניים הובאו לשם כשאינם כבולים. אם סיפור התנאים הוא פקטור, אז הם ידעו להתמודד אתו. אותה מדיניות צריך להחיל גם בבית משפט אזרחי".

עו"ד גליה ניצני מהסנגוריה הציבורית אמרה בדיון, "שנים אנו פועלים במישור המשפטי בתיקים ספציפיים, כשסנגורים מבקשים להסיר כבילה, וגם במישור המוסדי. הסנגוריה כותבת דוחות על מצב תנאי הכליאה, ושם יש פרק על כבילה. הסנגוריה פנתה ב-2017 לבית המשפט העליון ומכתבה הועבר לכל השופטים. הבעיה אכן קשה, ואנו מברכים על העתירה של עו"ד יונתן רבינוביץ. האתגר הוא לראות אם יש שינוי בשטח. שנים רבות מותירים אסירים על כבלי רגליים בבניין בית המשפט, במסדרונות, לפעמים ברחובה של עיר כשכולם יכולים לראות. יש כאן אי הקפדה על הוראות החוק".