איש העסקים ברוך לווייב המצוי בקשרי עסקים רצופים עם גורמים עסקיים במדינות הקווקז מנסה לקדם יוזמה להעברת המסתננים מאפריקה מישראל למדינות אלה הזקוקות לכוח אדם.
בראיון לערוץ 7 מספר לווייב על שיחות שקיים כנציג ארגון יוצאי הקווקז עם גורמים רלוונטיים במדינות הקווקז ובמקביל גם עם גורמים במשרד החוץ הישראלי. לדבריו מהשיחות העסקיות עם הגורמים בקווקז עולה כי גוברת ההתעניינות באפשרות זו, וזאת לנוכח מצוקת כח אדם ומצוקה כלכלית שמאפיינת את המדינות הללו בתקופה האחרונה.
לווייב מספר כי ההצעה המוצעת היא להקים מיזמי הכשרת תעסוקה עבור המסתננים שיובאו מישראל, שם, לאחר תקופת ההכשרה יעבדו בעיקר במקצועות הבניין והחקלאות ולאחר מספר שנים ישובו לארצות מוצאם. מאחר ומדובר במסתננים מוסלמיים יתכן ואלה יעדיפו להישאר באותן מדינות קולטות, וגם האפשרות הזו נבחנת.
לפי שעה השיחות עדיין לא הגיעו לשלבי הבירור בשאלת איזה מספר מסתננים תוכלנה מדינות אלה לקלוט, אך להערכתו בתקופה הקרובה דברים יתבהרו יותר. לווייב מציין כי האופטימיות שהוא חש בימים אלה סביב קידום התכנית נובעת מאופי ההתעניינות של הגורמים במדינות הקווקז. אלה כבר אינם מסתפקים בשאלות כלליות אלא יורדים לרזולוציות ענייניות יותר אודות ארצות המוצא של המסתננים, העלויות ופרטים דומים נוספים.
לווייב מעיר כי לצד המצוקה הכלכלית קיימת תנופת בנייה במדינות אלה במקביל לשדות ענק ושני ענפים אלה משוועים לכוח אדם זמין אותו יוכלו לקבל מהעברת המסתננים. הוא מזכיר בדבריו כי עמדתה של ישראל בסוגיה ברורה, היא מעוניינת להעביר את המסתננים כפי שעשתה זאת בעבר עד שנחסמה בהוראת בג"ץ. מנגד, גם המסתננים עצמם צפויים לקבל את ההצעה שמעבירה אותם למדינה שקטה שאין בה סכנת מלחמה אך יש בה אפשרות פרנסה סבירה.
החשש הוא שתיווצר התנגדות בקרב אזרחים באותן מדינות קווקז. אזרחים אלה עלולים להביע חשש מהגעת המסתננים והפגנות נגד עלולות להסיג את הסכמת המדינות למהלך. על מנת לעקר התנגדות שכזו פועל ארגונו של לווייב מול ארגוני זכויות אדם ומתקדם במהלכים השונים צעד אחר צעד בתיאום ובהסכמה.