אתיופיה תייבש את מצרים?

בזמן שנשיא מצרים מאיים בהתערבות צבאית בלוב, מזכירים לו הקרקיטורסטים את הצרות האמיתיות שלו - פגיעה במקור החיים של מצרים, הנילוס.

נעם בנעט , א' בתמוז תש"פ

סכר אסואן. מצרים
סכר אסואן. מצרים
צילום: ISTOCK

מפעם לפעם מתפרסמות בתקשורת ידיעות על ההתעצמות הנמשכת של הצבא המצרי, מה שגורם לחלק מהקוראים להרים גבה. אם יש לנו הסכם מדיני עם מצרים, המוכר כהסכם שלום, למה הם משקיעים בצבא כל כך הרבה?

הרבה תשובות לשאלה. יתכן שמדובר בבניית מאזן אימה מול השכנים או דווקא מול מדינות קצת יותר רחוקות, ואולי זה פשוט מסר שמצרים רוצה לשדר לכולם, שלא כדאי להתעסק איתה.

אך טוויסט מעניין הגיע לו השבוע כשהנשיא המצרי עַבְּד אל-פַתָאח אַ-סִיסִי איים כי מצרים תשקול התערבות במלחמת האזרחים בלוב. התערבות זו בעיני מצרים היא חלק מהלחימה בטרור – כלומר כוח אסלאמיסטי ברוח האחים המוסלמי, אותו רואה מצרים כארגון טרור.

נזכיר כי לוב נמצאת כעשור בתוך מלחמת אזרחים בין שני צדדים - מצד אחד, צבא הגנרל חַ'לִיפַה חַפְתַר שזוכה לתמיכת רוסיה, מצרים והאמירויות השולט במזרח לוב, ומצד שני ממשלת ההסכמה של פאיז מצטפא א־סראג' היושבת בבירה טריפולי המוכרת ע"י או"ם ונתמכת בידי תורכיה בהנהגת רֵגֵ'פּ טָאִיפּ אֶרְדוֹאָן. בימים אלה הכוחות שנתמכים ע"י אֶרְדוֹאָן מתקרבים לאזור העיר סירת, הידועה בשדה נפט עצום.

אך עולם הקריקטורות מזכיר לנשיא המצרי כי יש לו בעיות אחרות חשובות ממלחמת האזרחים ואולי גם יותר ממשבר הקורונה. מדובר במשבר שעלול לפגוע קשות בשניים שאולי הם לא הולכים ביחד, אבל פגיעה בשניהם תשלח את מצרים למקומות שהיא לא רוצה להגיע – חשמל ומים.

כדי לתת תמונה רחבה, נעשה מסע קצר בזמן לשנת 1929 אז נחתם הסכם בחסות בריטית, שנתן למצרים (שכללה בזמנו את סודאן) שבמורד הנהר את הזכות להטיל וטו על כל שינוי בעניין הנילוס. בהסכם הוגדר כי כמות המים של הנילוס שמצרים תקבל יהיה בהיקף של 55.5 מיליארד מ”ק. ההסבר לכך היה שלמדינות הדרומיות יותר יש מקורות מים נוספים, זאת לעומת מצרים וסודאן שהנילוס הוא מקורן היחיד. השתיים אגב, לא תורמות בכלל למי הנילוס לעומת אתיופיה שתורמת כ-80% ממי הנהר הארוך בעולם.

ב-1959 נחתם הסכם ששדרג את מעמדן של מצרים וסודאן על חשבון מדינות מעלה הנהר, ובשנות ה-60 נשיא מצרים עֲבְּד א-נַאצֶר הבין שהוא עלול להיכנס לבעיה והרחיב בדרום מצרים את הסכר באסואן הגבוה. הוא הרוויח הפקת חשמל לצד בניית עתודות מים, בדמות 'אגם נַאצֶר'.

הבעיות של "מדינות מורד הנהר" החלו בחודש מאי 2010, מה שלמפרע יהיו החודשים האחרונים לשלטון חֻסְנִי מֻבָּארַכּ, אז נחתם ‘הסכם אנטבה’. הסכם זה תבע חלוקה צודקת יותר של מי הנהר - מצרים וסודאן סירבו להשתתף.

הסיבוך הבא התרחש כשנה לאחר מכן כשאתיופיה הכריזה על כריית סכר חדש ‘סכר המילניום' (בהמשך השם יתחלף ל'התחייה') או בקיצור, (GERD (Grand Ethiopian Renaissance Dam. מֶלֶס זֶנָאווי, מנהיג אתיופיה דאז ואבי רעיון "סכר הרנסנס", טען כי מיקומו של הסכר החדש מוצלח יותר מסכר אסואן הגבוה המצרי. כמובן כן, הסכר יגדיל את כמות המים הנאגרת וגם ייצר יותר חשמל. ובנוגע למצרים אמר כי היא לא תפסיד מהסכר אלא תקבל הרבה חשמל ובזול.

חשוב להבין כי מתנת הנילוס אינה רק המים, במים יש מינרלים, חרסית, וטין הסופחים חומר אורגני שטוב לגידולי החקלאות. החומרים שוקעים בשפך הנילוס ולכן האדמה בשפך הנהר נחשבת לאדמה פורייה. הסכר החדש יהווה קו עצירה חדש של חלקיקי הקרקע והחומרים האורגניים ונראה שחסרונם יפגע באיכות אדמת מצרים.

על אף המחלוקת אם הפגיעה במצרים היא בחשמל בלבד או גם במים, בשל הכמות הגדולה שיש באגם נאצר - מֻחַמַּד מֻרְסִי, שירש את הנשיא מֻבָּארַכּ, לא התבלבל ואיים במלחמה על אתיופיה אם היא תבנה את הסכר.

עלות הסכר מוערכת בכ-5 מיליארד דולר, והוא יהיה המפעל ההידרו-אלקטרי (אנרגיה חשמלית שמקורה בתנועת המים) הגדול ביותר באפריקה. הסכר אמור לשדרג באופן משמעותי את מצב החשמל באתיופיה, שליותר ממחצית מאזרחיה אין חשמל. ביבשה כמו יבשת  אפריקה אין זו הפתעה גדולה כי כמו שסכר אסואן הגבוה היה אחד מסמלי שלטונו של הנשיא עֲבְּד א-נַאצֶר כך סכר התחייה הפך בעשור האחרון לסמל לעלייתה של אתיופיה ככוח עולה באפריקה.

האמרה "מצרים היא מתנת הנילוס" שמיוחסת להרודוטוס מזכירה לנו איך מצרים רואה את הנהר – אפשר להשוות בזהירות לדרך בה ישראל מסתכלת על הכנרת ואיך מצב הרוח שלנו משתנה אם הכנרת עולה על גדותיה או מתייבשת בשנים אחרות. כלומר הפגיעה היא הרבה יותר מחשמל, מים או מינרלים – אלא יש פה סמל לאומי וגאווה לאומית. לא סתם מצרים מכונה ארץ הנילוס או הנהר – נהר מצרים.

'א-סיסי מאיים בהתערבות צבאית בלוב, בזמן שהסכר האתיופי מאיים על עתידה של מצרים'

כך הכותרת של אֻמַיַה גֻ'חַא העזתית בקריקטורה שהתפרסמה ב-'אל-קֻדְס אל-עַרַבִּי' שמתפרסם בלונדון. גֻ'חַא המשתייכת לתנועת חמא"ס העוינת את הנשיא המצרי עַבְּד אל-פַתָאח אַ-סִיסִי שהדיח את תנועת האם של חמא"ס, האחים המוסלמים, מהשלטון במצרים בקיץ 2013.

הקריקטוריסטית העזתית מזכירה לאַ-סִיסִי ולנו כי הבעיה הגדולה שאמורה להעסיק אותו ואת מצרים היא המשבר מול אתיופיה.

עַבְּד אל-פַתָאח אַ-סִיסִי, הנשיא הנוכחי, שהדיח את מֻרְסִי ב-2013 מתמודד עם משבר זה כבר שבע שנים הבין כי במאה ה-21 תירוץ ה"זכויות היסטוריות" מפסיד לטענת ה"חלוקה ההוגנת" וכי בניית הסכר הוא מציאות שאפשר רק לשאת ולתת על קצב המילוי. האתיופים לא רוצים שהמים יתאיידו בשל הקצב האיטי – ורוצים למלא את האגם של הסכר תוך שלוש שנים. המצרים שחוששים לנזק הגדול מהירידה בכמות המים – מעדיפים שהמילוי ייקח מעל ל-12 שנים.

אַחְמַד קַאעוּד המצרי, קריקטוריסט הבית של עיתון השלטון 'אל-יוֹם א-סַאבֶּע' מתייחס למצב בלוב. ובצד השני הנשיא המצרי עַבְּד אל-פַתָאח אַ-סִיסִי שאיים כי במידה וסירת תיפול לידי ממשלת ההסכמה - מצרים תשקול התערבות במלחמת האזרחים בלוב.

בקריקטורה אנחנו רואים את הנשיא התורכי כעכבר שמריח גבינה, גז. אך הקריקטוריסט המצרי בעצם משדר לו את איומי הנשיא שלו - תיכנס - ואתה עלול למצוא את עצמך במלחמה איתנו, צבא מצרים.

'סכר התחייה'

כך כותרת הקריקטורה של עִמַאד חַגַ'אג' הירדני בקריקטורה שהתפרסמה בעיתון הלונדוני 'אל-עַרַבִּי אל-גַ'דִיד'. הקריקטורה מתייחסת למשבר הנמשך בין מדינות מעלה נהר הנילוס לבין מדינות מורד הנהר. אחרי חודשים של מבוי סתום השיחות בין אתיופיה לסודאן ומצרים חודשו ב-9 ביוני אך בינתיים אין התקדמות.

בקריקטורה אנו רואים את האיום הצבאי שמגלם הסכר, עם דגל אתיופיה בראשו, כשהוא נראה כמו טנק. כלומר סגירת הברז היא - הצהרת מלחמה.

'משא ומתן על סכר התחייה'

כך הכותרת של הקריקטורה של פַהֶד אל-בַּחַאדִי באתר העיתון 'אלעַרַבִּי אלגַ'דִיד' היוצא בלונדון. בקריקטורה אנו רואים את שולחן המשא ומתן שכרגע התהפך כשהשולחן מנסה להציל את הכיסאות הטובעים. שימו לב כי בנוסף לדפים שבמים אנו רואים דגל מצרים קטן - וכולם טובעים בשל המילוי האתיופי המתקרב של הסכר.

'משא ומתן סכר התחייה'

כך כתוב על קיר הלבנים שמפתיע את האיש שפותח את הדלת. מַאהֶר רַשֻוַאן, קריקטוריסט מצרי מתאר בקריקטורה שפורסמה בעיתון הכוויתי 'אל-ג'רידה' את מצב המשא ומתן בין מדינות מעלה נהר הנילוס ובראשן אתיופיה מול מדינות מורד הנהר שראשן מצרים.

אני לא יכול - לשתות!

כך זועק הנשיא המצרי עַבְּד אל-פַתָאח אַ-סִיסִי כשאַבִּי אַחְמֶד עַלִי, ראש ממשלת אתיופיה חונק אותו עם הברך. בקריקטורה של עֻמַר דַפַע-אללה אפשר לראות איך ממש כמו שעשו לג'ורג' פלויד בארה"ב, רק שהפעם השחור הוא שחונק ולא חסר אוויר אלא מים - בשל סכר התחייה שאתיופים רוצים להתחיל למלא בקרוב.

הסיבה לערימת הקריקטורות היא הכרזת סַאמַח שֻכְּרִי, שר החוץ של מצרים, שמצרים תעלה את הנושא למועצת הביטחון של האו"ם במטרה למנוע מאתיופיה לנקוט צעדים חד-צדדיים. מאז הספיק שר החוץ המצרי להצהיר כי מצרים מוכנה לחדש את המשא ומתן עם אתיופיה במידה והשכנה ממעלה ההר תתחייב להימנע ממילוי הסכר באופן חד צדדי ללא הסכמה.

מה שמותיר אותנו להמשיך לעקוב אחרי השכנה שלנו מהדרום – מה תעשה עם האתגר מלוב אך בעיקר מה יעלה עם משבר החשמל, המים והמינרלים של מדינה בת כ-100 מיליון אזרחים.

ראיתם? אף מילה על קורונה.

לפרטים נוספים בעניין משבר הנילוס - אמליץ לכם על הרצאת הזום שלי שפרסמתי לאחרונה.

***

נעם בנעט הוא מרצה וחוקר עצמאי בתחום המזרח התיכון והעולם הערבי, הכותב טור שבועי בנושאים אקטואליים נבחרים ובליווי קריקטורות עדכניות מהעולם הערבי תחת הכותרת "חלון למזרח התיכון המתחדש". בנעט בתוכנית ההשלמות לתואר שלישי במחלקה ללימודי המזרח התיכון בבר אילן.
אפשר לעקוב אחריו בטלגרם, בטוויטר, בפייסבוק או באינסטגרם.