בני גנץ
בני גנץ צילום: Alex Kolomoisky/POOL

שר הביטחון וראש הממשלה החליפי בני גנץ שוחח היום (שלישי) עם כתבים צבאיים והתייחס בין היתר לתוכנית המאה ולהחלת הריבונות ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן.

גנץ הציג את התנאים שלו להחלת ריבונות, "ישנם מספר עקרונות שהצגתי ואני מוביל: לא ניקח פלסטינים לתוך שטחנו, לא נפגע בזכויות אדם ובזכות התנועה, נפעל בתיאום עם כל מדינות האזור שאנחנו בקשר איתן, לא נסכן את הסכמי השלום ונקיים תהליך סדור- מול הצבא, גורמי ביטחון ומדיניות ובקבינט. אנחנו מעורבים ומשפיעים עמוק בעניין הזה", אמר יו"ר כחול לבן.

גנץ הסביר מדוע הוא תומך בתוכנית המאה שהציג הנשיא טראמפ, והבהיר כי ישראל לא תמתין לעד עד שהפלסטינים יסכימו לנהל משא ומתן. "אנחנו חייבים שמדינת ישראל תהיה בטוחה, יהודית ודמוקרטית, ופורחת כלכלית, ואת הנוסחה הזו צריך לתרגם למושגים מעשיים של מה עושים ומה לא עושים.

''הנוסחה המורכבת אבל האחראית ביותר היא ברוח התוכנית של טראמפ, שמה שטוב בעיני זה שהיא פעם ראשונה מסתכלת באופן ריאלי על המציאות בשטח. אנחנו צריכים לא רק לנהל את הסכסוך אלא גם לעצב אותו''.

שר הביטחון ציין עוד: ''נפעל להקטין ככל האפשר את הסכנה של הפיכתה של מדינת ישראל למדינה דו לאומית לצד שמירה על ביטחון המדינה, תוך דיון הדוק עם ארה"ב ומדינות העולם והפלסטינים ככל שירצו להיות גם חלק מהשיח. לא נמשיך לחכות לפלסטינים. אם הם לנצח יגידו "לא" על הכל אז נאלץ להתקדם בלעדיהם".

בני גנץ בפיקוד העורף
צילום: אריאל חרמוני / משרד הביטחון

גנץ התייחס גם לתקציב הביטחון ולתוכנית הרב שנתית ''תנופה'' של הרמטכ''ל אביב כוכבי. "אישרתי את התר"ש בתוך הצבא ונפעל במשרד הביטחון ובצה"ל להציג אותו לקבינט ולממשלה. ככלל, התר"ש הוא יותר קטלני, הוא משלב את כל הזרועות של צה"ל לכדי פעולה אחת, והוא נוטה יותר להתקפה.

"לצד זאת, אנחנו במציאות כלכלית קשה", ציין שר הביטחון. ''לפני משבר הקורונה היינו בפער גרעוני גבוה ביחס לשוטף על פי חוק, וקיבלנו מציאות עוד יותר קשה לתוך המשבר. בהקשר הרחב - חשוב להבין לגבי שאלת התקציב החד שנתי או הדו שנתי – זה לא באמת שנתיים אלא מדובר על חמישה רבעונים בלבד – המדיניות תצטרך להיות מדיניות מרחיבה שמצליחה להניע את גלגלי המשק מחדש".

בנוגע לתר"ש ולתוכניות צה"ל אמר גנץ כי ''יש לנו במערכת הביטחון יכולת להוות חלק מגלגלי הצמיחה ולא רק הוצאה, להניע את גלגלי התעשייה הישראלית, זה יהפוך להשקעות ולעזרה למשק כולו. אנחנו ניכנס בקרוב לדיאלוג התקציבי עם האוצר מתוך כוונה לאשר את התר"ש במדרגות מאוזנות".

באשר לסוגיית שירות החובה הסביר רא''ל במיל' בני גנץ שישנם שלושה מרכיבים מרכזיים, שניים קונקרטיים ואחד רוחבי. "בנושא קיצור השירות וההשפעה שלו על צה"ל – כתוצאה מגידול הצרכים וממבנה הילודה, נוצר בור שצריך להתמודד איתו ואני עוסק בזה בימים אלו".

באשר לגיוס החרדים אמר גנץ כי ''חייבים לחוקק במהירות את החוק שהביאה מערכת הביטחון עם התאמות נדרשות בתשובה לבג"צ. אני הולך לטפל בזה, אפילו כמענה זמני".

צילום: אריאל חרמוני / משרד הביטחון

בני גנץ הבהיר כי צה''ל ימשיך בתהליך המעבר לנגב, ''ישראל חייבת לפתח מרחבים אסטרטגיים אחרים מחוץ לגוש דן. מנכ"ל המשרד פועל למציאת פתרונות תחבורתיים, ואני פועל בכדי שיהיו פתרונות גם להיבט של אנשי הקבע שיעברו לשם''.

יו"ר כחול לבן סיפר על ביקורו במטה פיקוד העורף, "התרשמתי בצורה בלתי רגילה ממה שפיקוד העורף עושה, לא הופתעתי אבל שמחתי לראות את ההתקדמות. מערכת הביטחון וצה"ל עושים עבודה נהדרת, המדינה יכולה וצריכה להשתמש במערכת הזו שמתורגלת ויודעת לעמוד באתגרים כאלו כמו הקורונה בצורה מוגברת יותר".

"להערכתי אנחנו עתידים להתמודד עם הקורונה גם בשנה וחצי הקרובות, זה לא יעזוב אותנו בקרוב", הוסיף שר הביטחון גנץ.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו