ראובן ריבלין: יש לוחמים שהמערכה לא תמה עבורם

נשיא המדינה סייר בגבול הצפון בחלוף 20 שנה ליציאה מלבנון: ''בתוך רגעים הנוף הפורח הזה עלול להתלקח''

אורלי הררי - ערוץ 7 , כ"ה בתמוז תש"פ

שלומי בינדר וראובן ריבלין
שלומי בינדר וראובן ריבלין
צילום: קובי גדעון, לע''מ

בחלוף 20 שנה ליציאה מלבנון סייר נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין בגבול הצפון, יחד עם מפקד עוצבת הגליל תת-אלוף שלומי בינדר.

הנשיא פתח את הביקור בחמ"ל מחנה בירנית ושוחח עם התצפיתניות המוצבות במקום. "השקט הירוק של המרחב הזה עשוי להטעות, בתוך רגעים הנוף הפורח הזה עלול להתלקח", אמר הנשיא לחיילות ושיבח את עבודתן.

עוד אמר הנשיא למפקדים: "אנחנו יודעים היטב שחיזבאללה וגרורותיו, איראן וגרורותיה, ינסו בכל הזדמנות לערער את ביטחוננו. השמירה על הגבול הנפיץ הזה דורשת מכם פעולות גלויות וסמויות, ובעיקר – אחריות, שיקול דעת, דבקות במשימה וחתירה להכרעה".

הנשיא הדגיש במהלך הסיור: ״אני יודע שצה״ל עושה הכל כדי למנוע את נסיונות ההסתננות. עם זאת, על ממשלת לבנון וכוח יוניפי"ל המסייע לה, לקחת אחריות על מניעת כל ניסיון לחציית הגבול וערעור השקט במרחב״.

לאחר מכן נפגש הנשיא לשיחה עם מפקדי עבר ששירתו במגוון תפקידים בגזרה הצפונית בשנות השהייה ברצועת הביטחון. את השיח הוביל תת-אלוף (במיל') ארז לב-רן, והשתתפו בו אלוף (במיל') יצחק גרשון, תת אלוף (במיל') אילן הררי ותת-אלוף (במיל') שמוליק זכאי שאמר: "מה שאני זוכר מלבנון, זה בעיקר את הכשלונות ואין יום באופן אישי שלא צצה לי מול העיניים דמותו של לוחם או חבר שנהרג ואני חושב מה יכולתי לעשות אחרת.

''מה שאני לקחתי מלבנון זה את תחושת האחריות כלוחם וכמפקד. ארז גרשטיין ז"ל, ואני היינו מאוד אגרסיביים בביטוים שלנו כלפי היציאה מלבנון. תמיד עדיף לדבר בנימוס ועל זה אני מתנצל, אבל התפקיד של הצבא הוא להגן על האזרחים ולא הפוך. החיילים הם לא ילדים, הם לוחמים. התפקיד שלהם הוא להילחם, ואם צריך להקריב את חייהם כדי שהאזרחים במדינה יחיו בביטחו״, סיפר זכאי.

במהלך המפגש שוחחו המשתתפים על השינויים וההתפתחויות שנוצרו עם השהיה בדרום לבנון, וחלקו סיפורים אישיים על התקופה שעיצבה אותם כלוחמים וכמפקדים.

במהלך השיחה, אמר הנשיא: "אתם חוויתם על בשרכם את הגזרה המורכבת הזאת. אתם, המילואימניקים הוותיקים, מכירים היטב גם את הימים שאחרי המלחמה. אתם יודעים שמלחמת לבנון לא באמת הסתיימה. היא המשיכה גם למערכה מתמשכת נוספת, לא פחות כואבת. היתה זו מערכה שהגנה על שגרת החיים ביישובי הצפון, אך גבתה מאתנו מחירים כבדים והשפיעה עמוקות על החברה הישראלית."

"בתקופה האחרונה הזכרתם, למי ששכח, את הימים שבהם הגזרה הזאת היתה בוערת יום-יום. אין ספק שזו היתה מערכה לכל דבר ועניין," הוסיף הנשיא וציין כי הוא מגבה את החלטת הרמטכ"ל להקמת ועדה שתבחן מתן אות ייעודי ללוחמים במערכה זו. "עד היום יש לוחמים שהמערכה לא תמה עבורם. הלומי הקרב נמצאים במאבק יום-יומי בפצע שמסרב להגליד. הם חוזרים יום-יום לשדה הקרב, לקולות ולמראות. אני רוצה לומר להם – אתם לא לבד. אנחנו איתכם," הדגיש הנשיא.

לאחר מכן קיים הנשיא תצפית לעבר לבנון וקיבל סקירה מפי מפקד האוגדה על המשימות והאתגרים העומדים בפני המשרתים בגזרה.

הנשיא המשיך את סיורו במוצב דוב"ב, שם פגש את התצפיתניות והחיילים מהיחידות השונות המוצבים בגזרה, ושמע מהם על התעסוקה השוטפת.

בדבריו שיבח הנשיא את עשייתם היום-יומית של החיילות והחיילים ואמר: "בזמן שמדינת ישראל נלחמת בחזית הקורונה, אנחנו יודעים שיש לנו על מי לסמוך שיחזיק את החזית הצפונית. יש על מי לסמוך – ויש במי להתגאות".

הנשיא אמר עוד: "איננו רואים את העם בלבנון כאויב. אבל ארגון חיזבאללה שולח זרועות לכל תחומי החיים בלבנון. על ממשלת לבנון, וכוח יוניפי"ל המסייע לה, לקחת אחריות על מניעת כל ניסיון לחציית הגבול וערעור השקט במרחב."