המשטרה החליטה לפני מספר ימים על העברת תיק החקירה בפרשת 'הממד החמישי' לבירור ברשות התחרות, מה שהיה בעבר הרשות להגבלים עסקיים. על פי הפרסומים הלא רשמיים התואנה כזכור הייתה חשש מניגוד עניינים, שכן בפרשת 'הממד החמישי' מעורבים לכאורה שלושה מפכ"לים לשעבר. האם יש סיכוי שהפרשה תתברר למרות שנדמה שליותר מדי אנשים אין אינטרס לברר את פרטיה? עורך הדין יצחק בם, שייצג את ארגון לביא בדרישה לחשיפת פרטים על קשרי בני גנץ עם המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך לקראת קידום העסקה, מתייחס לסוגיה:
"סמכות החקירה של המשטרה היא כללית, כלומר היא יכולה לחקור כל חשד לעבירה שהתבצעה. לעומת זאת הסמכות של רשות התחרות מוגבלת רק לעברות לפי חוק התחרות, קרטלים מונופולים וכו', ועבירות שכרוכות בכך, כלומר אם מישהו תוך כי שעושה קרטל גם משמיד ראיות גם את זה ניתן לחקור. רשות התחרות לא יכולה לחקור עבירות שלא קשורות לתחום התחרות הכלכלית כמו מצגי השווא שלכאורה הציגו אנשי 'הממד החמישי' כשנשאו ונתנו עם המשטרה בדבר הפרויקט והפטור ממכרז. לכן לא ברור לי איך מבחינה חוקית רשות התחרות תנהל את החקירה הזו".
עוד מוסיף עו"ד בם: "מפכ"ל לשעבר הוא אזרח כמו כל אחד מאיתנו. אם כולם שווים בפני החוק אז גם המפכ"ל לשעבר שווה בפני החוק, והוא צריך להיחקר כמו כל אזרח אחר אם יש חשד שהוא עבר עבירה. זה מאוד פשוט, אם יש חשד ששוטר ביצע עברה מח"ש חייבת לחקור. אם יש חשד שאזרח ביצע עבירה המשטרה חייבת לחקור. אם יש בעיה מיוחדת היועמ"ש בכושרו כמ"מ פרקליט המדינה צריך להתערב, אבל מה שקורה כאן מאוד תמוה, כי אנחנו לא מקבלים שום מידע רשמי אלא ניזונים מהדלפה לכתב הבית של המשטרה והפרקליטות ולא יודעים מה המצב".
יותר מכך, ארגון לביא ביקש באפריל לקבל מידע על הפגישות שבין אלשיך וגנץ כי על פי חשיפת אראל סג"ל בעקבות אחת מהפגישות הללו מנכ"ל 'הממד החמישי' כתב למממנים מחו"ל שיהיה כאן פטור ממכרז. התשובה שקיבלנו היא שהתיק בחקירה ולכן המשטרה לא יכולה למסור מידע, אז אם באפריל התיק היה בחקירה איך קורה שביולי התיק עוד לא נחקר והועבר לרשות להגבלים עסקיים?".
במציאות שכזו, בה נראה כי לאיש אין אינטרס לחשוף ולחקור לעומק את פרטי הפרשה, האם ניתן לפעל בדרך כלשהי כדי להביא לחקר אמתי? אולי עתירה לבג"ץ תסייע? עו"ד בם מטיל ספק לא מבוטל והוא מסביר מדוע:
"בעתירות ציבוריות יש עתירות שבהן העותר בועט בדלת פתוחה או בדלת שאינה קיימת, אבל יש עתירות שבהן העותר מנסה לפתוח בונקר שמצריך פצצת אטום כדי לפתוח אותו. אני חושש שבפרשת 'הממד החמישי' אנחנו במקרה השני כי לבג"ץ אין עניין להתערב להחיש לזרז את החקירה הזו, או לקבוע משהו ביחס אליה. זו לא סוגיה שמעניינת את בג"ץ. למדנו את זה גם בבג"ץ שדרש להעמיד לדין את התאגידים המעורבים בניסיון לכאורה לתת שוחד לנתניהו בתיק 2000. בג"ץ שם אפילו לא ביקש את תשובת המדינה. לכן כשמדברים על בג"ץ צריך להבין מראש שהסיכוי לערב את בג"ץ כשחקן משמעותי בזירה הזו הוא לא גבוה".
מוסיף עו"ד בם ואומר כי "בנוסף צריך להבין שמבחינת בג"ץ יש הרבה תירוצים וקשים שבאמצעותם אפשר לדחות את העתירה. למשל, העותר צריך להסביר את העובדות שמביאות אותו לעתירה. עם כל הכבוד לאביעד גליקמן אי אפשר להגיד לבד"ץ שהדליפו לגליקמן שהעבירו את החקירה לרשות התחרות ומכיוון שהוא כתב החצר שלכם אז תוציאו צו שיורה למשטרה לחקור. בג"ץ יאמר שעם כל הכבוד לגליקמן אי אפשר להסתמך על הציוצים שלו כראיה בבית המשפט הגבוה לצדק. דבר נוסף, תמיד יהיה אפשר לומר שהעניין בתהליכי חקירה ואנחנו בודקים ועובדים על זה. בג"ץ לא ימהר להתערב בתיקים שהוא לא מעוניין להתערב בהם. לכן אופציית הבג"ץ היא על השולחן אבל צריך להבין את מגבלותיה".
האם המשמעות היא קבורתה של הפרשה? גם כאן עו"ד בם לא ממהר לקבוע שאכן זו המציאות. "אני לא אומר שהפרשה תיקבר כי מבחינה ציבורית יהיה קשה לקבור את הפרשה הזו, אבל אני לא חושב שיש במדינה רשות שמוסמכת לחקור ורוצה למצות את החקירה. נדרש לחץ ציבורי מתמיד כדי להניע את גלגלי השיניים האלה של תחנות הצדק שטוחנות לאט".