ביום שני האחרון, במסגרת הצעות אי אמון בממשלה, פרסתי כאן באולם מליאת הכנסת, את המסגרת לפרשת "נתניהו וכלי השייט". פרשה שכל מי שמכיר, אף חלקים ממנה, מגדיר אותה כפרשת השחיתות הביטחונית החמורה ביותר בתולדות המדינה.
הפרטים הידועים בפרשה נקבצו על ידי 'התנועה לאיכות השלטון' לכלל עתירה לבג"צ, עתירה אשר בין הנדרשים להשיב עליה, גם כנסת ישראל.
מכתב העתירה עולות טענות כבדות מתחום טוהר המידות ומתחום סדרי מנהל ותהליכי קבלת החלטות, בתחום הרכש הביטחוני במספר עסקאות, שכולן קשורות למספנת 'תיסנקרופ' הגרמנית. מכתב העתירה עולה שבין השנים 2009-2016, התקבלו מספר החלטות רכש של צוללות וכלי שייט, אותן הוביל ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, וכן אישור לממשלת גרמניה למכור צוללות למצרים, בניגוד לעמדת מערכת הביטחון, תוך התערבות תמוהה בתהליכי הרכש, ותוך כדי הפרת כללי מנהל תקין, ומתוך להיטות לביצוע עסקאות עם מספנת 'תיסנקרופ'.
בכתב העתירה נטען כי נתניהו ומקורביו היו אמורים להרוויח, ואף הרוויחו סכומי כסף נכבדים, מעסקאות אלה, בשני נתיבים:
"נתיב העמלות" – נתיב אשר הוביל את הכסף לבן דודו ואיש סודו עוה"ד דוד שמרון. בנתיב זה התקבלו עמלות תיווך על כל עסקה עם המספנה על ידי נציג המספנה בארץ, מיקי גנור ועוה"ד דוד שמרון - עורך דינם של גנור ונתניהו.
"נתיב הפלדה" או "נתיב המניות" – בנתיב זה הרוויח בן דוד אחר של נתניהו, מר נתן מיליקובסקי. מיליקובסקי היה בעלים של חברה פרטית בשם "סידריפט", אשר מכרה חומרי גלם למספנת 'תיסנקרופ', לצורך ייצור הפלדה לכלי השייט. מסתבר שבן הדוד מיליקובסקי שיתף את נתניהו בשנת 2007, בהיותו חבר כנסת ויו"ר האופוזיציה, ב- 1.7% ממניות החברה, בסך 600,000$. נתניהו המשיך להחזיק במניות אלה, גם לאחר שהתמנה לראש הממשלה במרץ 2009, ורק לאחר שנה וחצי נפטר מהמניות וקיבל סכום נאה של 16 מש"ח (לפחות). על עובדות אלה הודה נתניהו בראיון הידוע אצל קרן מרציאנו בערוץ 12, טרם הבחירות השניות, בשנה שעברה.
פרשה זו עוד צריכה להיבדק באשר לניגוד עניינים, דיווח הצהרת הון לכנסת, והצהרת הון שקרית למבקר המדינה. כמו כן, הסתבר שבן הדוד מיליקובסקי הרעיף על נתניהו סכומי כסף נכבדים בסך מאות אלפי דולרים כ"סיוע משפטי" (נושא שנבדק על ידי וועדת ההיתרים ומבקר המדינה), וכן כ"דמי כיס" ועוד.
בשלב מסויים חברת 'סידריפט' של בן הדוד מיליקובסקי, נרכשה ע"י חברה ציבורית אמריקאית, בשם 'גראפטק'. נתניהו נפטר ממניותיו ב'סידריפט', יום לפני מיזוג החברות בסוף 2010. לאחר המיזוג, לבן הדוד מיליקובסקי היו מניות בחברת 'גראפטק', וכן שימש דירקטור בה, כשהחברה המשיכה למכור חומרי גלם למספנת 'תיסנקרופ'. כך שבן הדוד מיליקובסקי הרוויח באופן ישיר מכל עסקה שנחתמה עם המספנה, בין אם הזמנת רכש של מדינת ישראל, מצרים או כל גורם אחר.
חשיפה זו יכולה להסביר את ההחלטות התמוהות של נתניהו, כראש ממשלה, ולהיטותו לדחיפת עסקאות למספנת 'תיסנקרופ', כדלקמן:
עסקה לרכישת צוללת ששית, בניגוד לעמדת מערכת הביטחון, הסבורה לאורך שנים שדי ב – 5 צוללות.
אישור לממשלת גרמניה למכור 2 צוללות נחותות למצרים. אישור שבוצע בנוהל תקין, אך בניגוד לעמדת ממשלת ישראל בראשות אהוד אולמרט.
התערבות אישית של נתניהו, ושל מקורביו בניסיון לנתב את עסקת 4 ספינות המגן למספנת 'תיסנקרופ', ללא מכרז בינלאומי, למרות החלטת הקבינט בנושא.
אישור לממשלת גרמניה למכור 2 צוללות מתקדמות למצרים, ללא יידוע מערכת הביטחון בראשותי, וללא אישור הקבינט. מהלך שנתניהו הכחיש כאשר האירוע נחשף, והודה בפעם הראשונה בקולו, שהוא אישר את העסקה, באותו ראיון לחוץ אצל קרן מרציאנו. גם בראיון ההוא, ועד עצם היום הזה לא הצליח להסביר את ה"סוד" שהסתיר משר הביטחון (ממני), מהרמטכ"ל ומהקבינט. (כפי שכבר אמרתי מעל במה זו, ניסיתי לברר את ה"סוד", כחבר בוועדת החוץ והביטחון, ולא מצאתי שום "סוד" ושום הסבר, למעט כסף).
הנחייה של נתניהו להעלות את מספר הצוללות ל – 9, ללא קיום עבודת מטה, וללא דיון בקבינט. מהלך שטרפדתי.
ניסיון של נתניהו, בפברואר 2016, לחתום על הסכם עם קנצלרית גרמניה, לרכש 3 צוללות נוספות (שכאמור אין בהן צורך) ו – 2 ספינות לוחמה נגד צוללות (שחיל הים, מעולם לא ביקש). ניסיון שטרפדתי אישית, אשר הוביל לעימות חריף בינינו, ולהבנתי, לסיום תפקידי כשר הביטחון.
ניסיון של עוה"ד דוד שמרון, יחד עם מיקי גנור, ביוני 2016, כשבוע לאחר שסיימתי את תפקידי כשר הביטחון, להביא להפרטת מספנת חיל הים, והעברת תפעול המספנה לחברת 'תיסנקרופ' ללא מכרז.
אישור הקבינט לרכש 3 צוללות נוספות (בין אם כתוספת לסד"כ או לצורך החלפת המתיישנות באוקטובר 2016).
העתירה, המגובה ב – 22 תצהירים של בעלי תפקידים בכירים, מראשי ממשלה, שרים, רמטכ"לים, אלופים ובעלי תפקידים אחרים במערכת הביטחון, הוגשה והתקבלה על ידי בג"צ, תוך דרישה מהמשיבים, להמציא את תשובתם בפני בית המשפט, עד 6 באוגוסט שנה זו.
בעתירה, דורשת 'התנועה לאיכות השלטון' מבית המשפט:
- לחייב את היועמ"ש לממשלה ואת מ"מ מפכ"ל המשטרה, להשלים את החקירה הפלילית.
- לחייב את ממשלת ישראל, להקים וועדת חקירה ממלכתית.
- לחייב את השרים הנוגעים בדבר, ובראשם שר הביטחון, להקים וועדת חקירה משרדית.
- כמו כן, נדרש מבקר המדינה להשיב, מה מהפרשה נבדק על ידי משרדו, וכנסת ישראל נדרשת להשיב מה מהפרשה נבדק בתחום עבודת הכנסת וועדותיה.
סיעת 'יש עתיד – תל"ם' סבורה, שלנוכח חומרת הפרשה, היבטיה השונים ומורכבותה, נכון לבדוק אותה במסגרת וועדת חקירה פרלמנטרית, אשר תבדוק את ההיבטים של הפרשה, שאמורים להיות מבוקרים ומפוקחים על ידי הכנסת וועדותיה, כמו למשל:
- תחומי האחריות בתחום הרכש הביטחוני.
- תהליכי קבלת ההחלטות בתחום זה.
- חובותיו של ראש ממשלה בתחום זה.
- מקומו של המל"ל בתחום זה.
- מעורבות הקבינט בתחום זה.
- תפקידה של וועדת החוץ והביטחון בתחום זה.
מאחר ואני בקיא בהגדרת תחומי האחריות שוועדת החקירה הפרלמנטרית נדרשת לבדוק, מעריך שלא נצטרך "להמציא את הגלגל מחדש". אך מאחר שבפרשה זו שובשו הנהלים וטושטשו תחומי אחריות, על ידי מי שעדיין מכהן כראש הממשלה, חשוב שבדיקה זו תבוצע בהקדם.
אנחנו רואים בעצם ימינו אלה, טשטוש תחומי אחריות והתעלמות מנהלים בניהול משבר הקורונה. נתניהו מנהל את המשבר באופן מיליציוני, תוך הישענות על נאמנים (ברובם, יס-מנים), תוך התעלמות מאחריות ויכולות משרד הביטחון. אנשים מתים מזה!
אנחנו גם רואים, בעצם הימים האלה, עד כמה הנאשם נתניהו, איבד את הדרך, איבד את הבלמים, איבד את המצפן והמצפון, איבד את הבושה! איבד את החובה של משרת ציבור, לדאוג לאזרחיו ולא לעצמו.
עדיף היה שיתפטר לנוכח הנזק שגרם וגורם למדינת ישראל ואזרחיה, אך לצערנו, מקבל היום גיבוי ממי שאמור היה להוות אלטרנטיבה שלטונית שמצילה את המדינה ואזרחיה, ומחזירה אותנו למסילה.
לכן, הקמת וועדת חקירה פרלמנטרית היא אמצעי לתיקון כלשהו... ויפה שעה אחת קודם!