פרופ' גבי ברבש, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות, שוחח עם ניסים משעל ב־103fm והביע דאגה אמיתי בעקבות ההתפשטות המחודשת של נגיף קורונה והמספרים שהולכים וגדלים מדי יום, כשאתמול (ה') אובחנו כמעט 700 חולים חדשים.
"המחלה התפשטה מאוד במדינת ישראל והיא ממשיכה להיות מאוד מדבקת. כולם שואלים איך יכול להיות שעדיין אין חולים קשים ומונשמים - זה לוקח זמן עד שזה קורה. מה שאנחנו רואים כרגע מבחינת התחלואה, זה בבואה של ההתפלגות של הגילאים הצעירים בתחילת ההתפרצות הזאת, שמקורה ככל הנראה הוא במערכת החינוך.
''כשאתה מסתכל על תחילת יוני, תחילת ההתפרצות, הגילאים הצעירים בלטו שם מאוד ופחות היו שם מבוגרים. זה משתנה לאט לאט, היום כבר יש הרבה יותר מבוגרים והמספרים גדלים מאוד. זה בטוח ימצא את ביטויו גם בתחלואה".
פרופ' ברבש התייחס לאפשרות שלא יהיה מנוס מלחזור למדיניות הסגר: "סגר זה מהלך דרמטי שמבטא כישלון דרמטי בניהול המשבר. אם אנחנו נגיע לסגר זה רק בגלל שמשרד הבריאות כשל במדיניות הבדיקות והסיקור האפידמיולוגי שלו וממשלת ישראל כשלה בהפנמה של חומרת המצב, גם בניהול של משרד הבריאות והצעדים שהיו צריכים לנקוט בשבועיים האחרונים".
מה הם היו צריכים לעשות בשבועיים האחרונים?
"שני דברים: להוציא אחת ולתמיד את נושא הבדיקות ממשרד הבריאות ולהעביר אותו לגוף שיודע לבצע מהלכים לוגיסטיים מורכבים, ולהוריד הנחייה להפסיק התקהלויות מעל מאה איש. על כל מה שנגזר מזה שזה תרבות, אולמות אירועים וכו'. אלה המקומות שבהם בווירוס הזה מתפשט".
על משמעת הציבור והרצון לחזור לשגרה אמר: "אני חושב שהציבור בישראל עבר פאזה מבחינת 'המוד' שלו והוא מוכן לשלם מחיר במערכת הבריאות, ועד שזה לא יקרה הוא לא ישנה את עמדתו. הציבור אומר 'תעזבו אותי מהקורונה אני רוצה את החיים שלי והכלכלה שלי בחזרה וגם אם ימותו כמה אנשים זה לא סוף העולם'".
הפרופ' ביקר את האופן בו המשבר הבריאותי מנוהל ואמר: "הממשלה קוראת את מצב הרוח הלאומי שדיברתי עליו, ובמקום להנהיג את הציבור היא הולכת איתו. התוצאה היא שהיא מפגרת בנקיטת הצעדים שבכל מקום אחראי אחר היו נוקטים אותם, קרי גרמניה למשל. נוכח כזה היקף של התפשטות היה כבר מזמן צריך לסגור את אולמות האירועים, אבל בשביל זה צריך להגיד לציבור דברים שהוא לא כל כך רוצה לשמוע היום. הממשלה הזאת לא בפוזיציה בשביל להגיד לציבור דברים שהוא לא רוצה לשמוע".
אתה מפחיד.
"אני לא רוצה להפחיד. זאת תמונת המצב כמו שאני רואה אותה. אני מכיר חברים שלי שמאוד רוצים לרצות את הציבור ואומרים 'בואו נפתח הכל'. אני יודע מה המחירים של הדבר הזה ויודע איך הווירוס הזה מתנהג בכל מקום אחר בעולם. תסתכל מה קורה בארה"ב שניסו להתחיל לפתוח. זה קל מאוד לרצות את הציבור ולהגיד לו דברים שהוא אוהב לשמוע. האם זה נכון מבחינת מנהיגות לעשות את זה? אני בספק".
אני יכול להבין את המנהיגות כי הם משחקים כמו לוליינים בין כלכלה לבריאות.
"אבל המחיר בסוף יהיה גם בכלכלה".
אני לא יודע עם מה ללכת מהשיחה הזאת.
"מהצד השני, יש לנו מערכת בריאות מצוינת שהתכוננה ולמדה מהחלק הראשון של ההתפרצות והיא מוכנה לטפל בהרבה מאוד חולים. אני מניח שאם חלילה נגיע למספרים היותר גדולים, אז גם המערכת תדע להתמודד עם זה יותר טוב ממה שהיא התמודדה".