'להדפיס כסף ולהניע את המשק'

הכלכלן פרופ' בן דוד: הארכת דמי האבטלה לבני 67' היא צעד חשוב אך לא מספיק. הממשלה לא עושה די להצלת המשק ביחס למתרחש במדינות אחרות

שמעון כהן - ערוץ 7 , ז' בתמוז תש"פ

להדפיס
להדפיס
צילום: ISTOCK

הממשלה החליטה להאריך את תשלומי דמי האבטלה של בני 67 עד לחודש אוגוסט. פרופ' נסים בן דוד, נשיא האקדמית גליל מערבי, סבור שמדובר בצעד חשוב אך נדרשים צעדים כלכליים נוספים להצלת והבראת המשק ובראשם הדפסת כסף כפי שקורה במדינות אחרות במערב.

"כל שינוי שיכול לסייע במצב המשק הוא לטובה", אומר פרופ' בן דוד המציין כי ההודעה הייתה די מעורפלת ולפי שעה לא ממש ברור מה כוללת ההחלטה שכן מובטל מקבל 175-50 ימי אבטלה ובמקביל הובטח למי שנמצא בחל"ת לקבל מחצית ממשך האבטלה שניתנת למובטל רגיל. "לא ברור כל כך מה הממשלה אישרה כאן, אבל כשיש מיליון מובטלים הממשלה לא עושה מספיק כמו שעושים במדינות אחרות".

לדבריו "מדובר בצעד נכון אבל צריך היה לעשות בממדים הרבה ותר רחבים כדי להוציא אותנו מהמשבר העמוק ביותר שהיה בישראל אי פעם".

על המתרחש במדינות אחרות אומר פרופ' בן דוד כי בדיקתו העלה שבארה"ב הממשלה הגדילה את ההוצאות ב-42 אחוזים בעוד בישראל הגידול הוא של כ-12 אחוזים. "השאלה היא איך מממנים את הגידול בהוצאות הממשלה ויש שלוש אפשרויות: לקחת הלוואות ולהשתמש בכסף כדי להוציא הוצאות, להדפיס כסף או למעשה ללוות מהבנק המרכזי שהוא חלק מהממשלה עצמה, מה שלא יוסיף לחוב הממשלתי, והאפשרות השלישית היא למכור יתרת מטבע חוץ ולהשתמש בכסף הזה".

"אם הממשלה הייתה בוחרים בהדפסה היינו רואים בגידול בכמות המזומנים במחזור. בדקתי את כמות המזומנים בארה"ב ושם הכמות גדלה ב-55 אחוזים ואצלנו ב-12 אחוזים בסך הכול. כלומר יש כאן פער שמעיד על כך שמידת המעורבות הממשלתית מתונה בהרבה מהמקובל בארה"ב ובמדינות אחרות. זה מביא להתחזקות השקל בתקופה האחרונה והמשמעות של זה היא שהדולר זול וכשקונים מחו"ל זה זול יותר מהקניה בארץ וכך הדבר מקטין ביקושים בעוד אנחנו רוצים לעודד רכישה וקניות".

מוסיף פרופ' בן דוד ומציין כי ישנם כלכלנים הסבורים שבתקופת שפל המשק צריך לחלץ את עצמו בכוחות עצמו, וזה יקרה כשהביקוש ירד, האבטלה תגדל, השכר יירד ואז עסקים יוכלו להוריד מחירי מוצרים ללא הפסדים גדולים ואז הביקוש ישתקם והממשלה תשמור על מעורבות קטנה כי יש דעה שאומרת שכשממשלה מגדילה הוצאות ומורידה מיסים היא נקלעת לחובות ואז היא תצטרך להטיל מיסים בעתיד וכאשר הציבור חושב שהממשלה תצטרך להטיל מיסים הוא מתחיל לצמצם את הוצאות שלו כבר כעת וכך לא קיבלנו כלום".

בן דוד מציין כי בכל המשברים הגדולים שחווה העולם ממשלות לא סמכו על השוק שישקם את עצמו וכשהדבר נעשה בתקופת המשבר הגדול בארה"ב של שנות העשרים והשלושים במאה הקודמת המשבר נמשך והיה לגרוע ביותר שהעולם חווה ולא הצליחו להתגבר על המשבר.

"השאלה היא כמה הממשלה מוכנה לנקוט במדיניות אקטיבית ולעשות את הצעדים הללו ולא להחזיק את היד קפוצה במצב שאנחנו נמצאים בו", אומר בן דוד וכשהוא נשאל על ההיגיון שמאחורי צעדיו של נתניהו הוא מסביר ש"ההגיון הוא לשמור על החוב הממשלתי קטן, נעשה מדיניות מבוקרת ונתקדם לאט ונעשה קצת. אחד הרעיונות ששמעתי הוא שיוציאו מאה מיליארד שקלים ויפרסו בצורה ליניארית ובכל חודש יוציאו קצת. לפי הקצב שמוציאים עכשיו הקצב איטי ולא יוציאו מאה מיליארד שקלים. לפי הנתונים שהתפרסמו מדובר בסך הכול ב-13 מיליארד שקלים יותר מהשנה הקודמת, כך שגם מאה המיליארד לא יוצאים בשעה שאנחנו בצומת מאוד קשה עם מיליון מובטלים והיעדר הכנסות יכול להעמיק את השפל בצורה מאוד משמעותית. ירידה בהכנסת הממשלה תגרום לכך שגם אם הממשלה תשמור על חוב קטן יחסית כשנחלק אותו בתוצר קטן יותר החוב במונחי תוצר יעלה".

לנוכח כל זאת סבור פרופ' בן דוד כי כעת "הממשלה צריכה להגדיל כעת את ההוצאות שלה ולממן את זה בהדפסת כסף ולא בהלוואות מהציבור, ולהשוות מול המתרחש בצרפת גרמניה ומקומות אחרים".