לפני למעלה משלושים שנה כשעליתי לארץ מצרפת פעל בישראל משרד עלייה. לאחר מלחמת ששת הימים מדינת ישראל ידעה גלי עלייה גדולים שדרשו טיפול מיוחד. פעילות משרד העלייה כמו גם הסוכנות היהודית נשאה פרי ובעשורים שחלפו, עלו לישראל למעלה ממיליון עולים.
המשרד שינה את שמו מספר פעמים לאורך השנים כאשר צמד המילים עלייה וקליטה משחקים ביניהם תופסת ומחבואים. משרד העלייה, המשרד לקליטת העלייה, וכפי שהוא נקרא היום: משרד העלייה והקליטה. מאחורי כל שינוי שימשו בערבוביה דיוני סמכויות ושיקולי תדמית. אך לכל אורך שנות קיומו הבינה ממשלת ישראל כי העלייה והקליטה תלויים זה בזה.
העלייה מביאה איתה אתגרים רבים למשפחה העולה, שפה, תרבות, חינוך, תעסוקה, מגורים, קהילה וחברה. כל אחד מנושאים אלו לבד מהווה שיקול מרכזי בהחלטת המשפחה האם לעלות לישראל. אינה דומה החלטת משפחה העולה לישראל מארצות בהן אורח החיים קשה יותר מישראל להחלטה של משפחה העולה מארצות רווחה. אך מבחינת ממשלת ישראל כך או כך מדובר בעוד משפחה שמצטרפת לפסיפס האנושי המרגש שנקרא עם ישראל.
היחס בין המדינה היהודית לעם היהודי בתפוצות ידע לא רק עליות. בשנים האחרונות מדינת ישראל התבססה הן בטחונית והן כלכלית כך שבעוד שבעבר נדרשה מדינת ישראל לסיוע שוטף של קהילות ונדבנים יהודים ברחבי העולם, בשנים האחרונות המשוואה מתחילה להשתנות וממשלת ישראל היא שלוקחת אחריות ומסייעת במגוון דרכים ותכניות ליהדות התפוצות.
נגיף הקורונה, המהומות העולמיות, המשבר הכלכלי והאנטישמיות שמרימה ראש בצפון אמריקה ובאירופה מהווים זרז משמעותי לקהילות יהודיות רבות לממש את התפילות והערכים עליהם הם גדלו ועליהם הם מחנכים את ילדיהם ולבצע את הצעד המשמעותי עליו הם חושבים מיום שעמדו על דעתם, עליה.
הנתונים שהתפרסמו מצביעים על גל עלייה של למעלה ממאה אלף תושבים שצפויים לעלות לישראל בשנה הקרובה בעקבות משבר הקורונה. תושבים חוזרים ויהודים שבוחרים לעלות לישראל. אני יכול להעיד שכיו"ר החטיבה להתיישבות וכמי שמחובר ליהדות התפוצות, אני מקבל פניות מקהילות שונות מרחבי העולם המבקשות לעלות כקהילה של מאות משפחות.
החטיבה להתיישבות עוסקת בדיוק בכך. אנו הזרוע הביצועית הטובה ביותר של ממשלות ישראל להקמת יישובים בגליל, ביו"ש ובנגב. הקמנו מרכזי קליטה זמניים המעניקים לעולים נחיתה רכה יותר עד להתאקלמות בישראל.
משימת הקליטה של גל העליה הנוכחי תקבל גם היא אופי משלה. העליה ברובה תהיה אקדמאית, מבוססת וכזו שמכירה את השפה העברית. עדיין יהיו פערי תרבות וקשיי התאקלמות. לא מדובר במערך חירום עתידי שיש להקים אלא להתארגנות הרואה את הנולד, יודעת להערך אליו ולא מאפשרת למציאות להפתיע אותה.
אם ממשלת ישראל לא תשכיל לקלוט את הקהילות הרבות באופן הנכון אזי מאה אלף עולים עלולים להחריף את משבר הדיור ולסבול מתנאי קליטה קשים. זו המשימה הלאומית שלנו היום.
עלינו להקים ומהר, שכונות זמניות חדשות, הרחבה של יישובים קיימים ומתן מענה למשפחות אלו במרכז ובפריפרייה. התארגנות נכונה של ממשלת ישראל תאפשר למשפחות להתגבר על מגוון האתגרים שמביא איתו מעבר משפחתי לארץ חדשה.
לחטיבה להתיישבות יש את הניסיון, הידע והיכולת הביצועית לגבש גרעין מייסדים, לתכנן, לבנות ולפתח יישובים מא' ועד ת'. בעבודה נכונה, הקהילות שיצטרפו למדינת ישראל יהיו חלק ממנוע הצמיחה של ישראל בכלל וההתיישבות בפרט.