סקר שערך הקונגרס הישראלי מגלה כי לצד הקורונה, גם נגיף השנאה ממשיך לפלג את העם.
על פי הנתונים, למרות ש-78% מהחרדים חושבים שהציבור הכללי אוהד אותם פחות, רק 50% מהציבור אכן שינה לרעה את התייחסותו לציבור החרדי ולמעשה, 12% מהציבור אפילו אוהד אותם יותר.
עוד העלה המחקר כי 41% מהישראלים מעריכים כי משבר הקורונה העמיק את הפילוג, לעומת 40% מהישראלים המאמינים כי הלכידות בחברה דווקא התעצמה.
גם היחס לציבור הערבי השתנה במהלך המשבר ו- 26% מהערבים חושבים כי היחס אליהם השתפר וכי הם אהודים יותר, לעומת 18% המעריכים כי היחס דווקא הורע.
הנתונים פורסמו באמצעות קונגרס הישראלי ופלוגתא שהפעילו לאחרונה קורס גישור ייחודי המאפשר למשתתפיו לסייע ביישוב סכסוכים על רקע דתי- חרדי- חילוני.
"גישור בין קהילות מאפשר לחשוף את הרגשות האמיתיים, שהם מכילים הרבה יותר ממה שניתן לצפות" מספר ד"ר גלעד וינר, מנכ"ל הקונגרס הישראלי "ואנחנו מאמינים כי מפגשים והכשרות כאלה יוכלו לחשוף את הרגשות האמיתיים ולתת לתחושות המאחות את המקום הנכון שלהן, במקום תחושות הפילוג והשיסוי".
בקורס, שנערך בשיתוף התוכנית ליישוב סכסוכים באוניברסיטת בר אילן, השתתפו 24 סוכני שינוי מכל קצוות הקשת החברתית- חרדים, דתיים וחילונים. המדובר בקורס מהפכני, המשלב גישות חדשניות בגישור והמאפשר למשתתפים בו להתנסות בגישור בסכסוכים על רקע דתי חילוני.
בשעה שהגישור מחליף יותר ויותר מערכות משפטיות, קורס הגישור של הקונגרס מאפשר לקהילות להתמודד עם הסכסוכים המורכבים ביותר בדרכי שלום והבוגרים חוזרים לקהילה כמגשרים מוסמכים, הבשלים להשתלבות בשוק התעסוקה.
עם סיום הקורס הוכרז על הכוונה להקים מרכז גישור ראשון בעיר חרדית בישראל, בשיתוף עם אירגונים נוספים בתחום.
"מדובר ביוזמה חדשנית המאפשרת למנהיגים קהילתיים לקבל כלים פרקטיים ודרכים להתמודדות בשטח עם סכסוכים ממוקדים" מוסיף וינר "אחת ההצלחות של הקורס הוא יוזמה חדשה של שניים מהבוגרים, אלי אדלר ואיציק ורז'בינסקי, כל אחד בעירו, לפתוח לראשונה מרכז גישור בעיר חרדית.
מתברר כי יש 44 מרכזי גישור עירוניים בישראל, אך אף אחד מהם לא ממוקם בעיר חרדית ואילו היוזמה הזו תאפשר להקים מרכזים בעלי אופי שונה ומכיל, אשר יאפשרו לסייע לא רק לקהילה עצמה, אלא יוכלו גם לסייע בחיזוק הקשרים עם קהילות אחרות, בעלות אופי שונה".
הקונגרס הישראלי הוא מיזם משותף לאוניברסיטת בר אילן וקרן מנומדין, שהוקם במטרה לתת מענה לאתגר המרכזי של החברה הישראלית כיום: המתח המתמשך בין זהותה היהודית לזהותה הדמוקרטית של המדינה, כאשר המפתח לגישור על המתח היסודי הזה הוא תהליך ציבורי רחב היקף של בניית הסכמות.